אני,שטיח קיר

ישנו דפוס קבוע בין נשים
לא רק פה
ישנן נשים שנימשכות במודע או שלא במודע לגברים פוגעים והרסניים
יש כאלו שמסיבות שהן הן "ניפגעות סידרתיות"
לא שכל הגברים פה הם כאלו אבל ישנו חלק ואפילו קטן מאוד אבל משמעותי
שמוצאים מחסה פה ואין להם מה לעשות ולא שייכים
מחקרים מוכיחים את זה
(בין ייתר הפגמים שלי אני גם חורשת קבועה של ערוץ שמונה ונשיונל ג'יאוגרפיק )
אני יודעת שיש לי דפוס קבוע
אחרת לא היתי כאן כבר מזמן

אני פגועה מאוד בחודש ומשהו האחרונים
ואני מוציאה את הכאב הזה ככה כי אין לי דרך אחרת
אני מוציאה כאב ושנאה עצמית והלקאה עצמית של שנים
לא שינאת אחרים
(חוצ מאלו שמגיע להם)

ואני יודעת את הלקחים ולרוב היישום הכי בריא שלהם אצלי זה פשוט להשאר לבד
עד הפעם הבאה שהצרכים שלי ייגברו על ההגיון הישר
ולא אין פה שום השלכה על אף אחת

אבל זה לא אומר שאני פוסלת מבטלת מזלזלת במה שאחרים ואחרות עושים
זאת אולי צורת ההתבטאות הישירה שלי אבל לכו שנו את זה עכשיו...

וזו לא בעיה שלי אם יש כאלו שזה כל אבל כל מה שהם רואים בדברים שלי
ביקורת על עצמם, אילו הםן שצריכים וצריכות לעשות בדק ביית,אם זה ככה ,לא אני בשבילם,

אלו שהדברים שלי פוגעים בהם ומפריעים להם ומעליבים אותם אישית
ושנימאס להם כבר לקרא אותי אבל חוזרים שוב ושוב לדברי כדי להשליך ארס
ולצעוק כמה אני מעצבנת אותם

אז תמשיכו אתם לקרא אותי ולהתעצבן ולחשוב שמאחורי כל מילה שלי מסתתרת כוונה המכוונת ישר אליכם
או שצאו מזה אל תכנסו ואל תתעצבנו.
כל ההתקפות שלכם/ן רק מראות שיש דברים בגו.
ובשביל זה אני לא צריכה תאר PHD

אני לעולם לא אסתום לכם את הפה גם אם הדברים שתאמרו או תכתבו יעצבנו אותי ברמות ולא אצעק לכם שלא לכתוב ושאתם מביאים לי את הסעיף רק כי אתם קיימים
יש גם צורה למתוח ביקורת.

מי שלא נאה לו ,שישוב ויצפור לביתו.

כך צריך להיות ברור לכולנו שיש דברים שאסור לעשות, גם ובמיוחד במסגרת BDSM
ולצערי, ובניגוד לדעה המתנשאת של חלק מהכותבים בפורום, וזה לא מובן מאליו לכולם.
כל הדברים שאנחנו נהנים מהם במסגרת משחקי השליטה: החפצה, הכנעה, השפלה,
אינם יכולים להתקיים בואקום. צריכה להיות כאן הדדיות, תקשורת, צריך להיות אפטר קר.

BDSM איננו תעודת הרשאה ל התעללות, לניצול, לפגיעה ולהתעלמות מהאדם הנשלט.
וזה לא משנה אם הקורבן לא יודע להגן על עצמו, זה חבל, אבל האשמה היא של הפוגע.
האפשרויות לנזק נפשי ב BDSM הם מורכבות וצריך ידע, ניסיון ומודעות כדי להמנע מהן.
ולפעמים פשוט צריך הרבה מזל, כי אם את צריכה ללכת אחרי שפגעו בך, אז כבר נפגעת.

זה לא שאני לא בעד נשים חזקות , חכמות - גם אני הייתי שכל הנשים יהיו בדיוק כאלה.
וזה גם שאני לא מסכימה שצריך לפתח בשלות נפשית בסיסית בשביל לעשות BDSM.
זה שאני חושבת שאי אפשר להדגיש יותר מדיי שיש דברים שפשוט אסור לעשות כאן.

ואני בטוחה שאף אחד לא ניסה להטיף לנשלט שהפטיש שלו זה להיות שטיח קיר

איימי, יכול להיות שאנשים נפגעים כי הביקורת הזו נופלת על הספקות שלהם?
למה יש מספיק דומים וסאביות שלא מרגישים מאוימיים מבאטר ולא מתרוממים
על שתי רגליים אחוריות?

אם את מנהלת את הבדסמ שלך ממקום של יחסי שליטה מלאים ומספקים,
ממקום שממלא אותך באושר, ולא ממקום שמחפש את התליין שלך,
או את הקורבן לדחפים הרסניים שבך-
ומישהו יגיד לך, אוולה את חמורה איימי, לא תחייכי ותמשכי בכתף?
הרי במקום כזה, שהערכה העצמית שלך יושבת לך טוב, ביחד עם הסיפוק והאושר
אף אחד לא יכול להגיד לך מה את. אבל אם המיקום שלך שברירי ולא בטוח
הערכה שלך על עצמך ועל מעשייך לא תהיה אצלך, אלא אצל אחרים.
ואז כל ביקורת או אמירה לא מלטפת תרגיז אותך.


ואנה צודקת, אני לא חושבת שצריך לפחד מביקורת, לכאן או לכאן.
שכל אחד יחליט מה הוא לוקח ממה שכותבים.

באטר אולי טועה כשהיא שמה את כל הביצים בצד אחד.
אין רק דומים מניאקים. יש גם סאביות שלא שולטות על
הצדדים ההרסניים שלהם, וומחבלות ופוגעות בעצמן דרך
דום שגם בו יש צדדים הרסניים והוא חווה אותם דרך
סאבית כזו.

ההבדל רק שבאטר ועוד סאביות למדו לשלוט על הצדדים
האלו, מתוך הבנה שהצרכים האלו משרתים איזה סוג של חבלה עצמית,
לעומת סאביות אחרות שהצרכים האלו עדיין שולטים בהן
בלי להבין מה הן בעצם גורמות לעצמן.
ודווקא המקום הזה הוא ממכר, סוחף ומשכר. שאתה בקלות
יכול ללכת לאיבוד שם. והחשבון תמיד ימתין לך בסוף הדרך.

נדרש המון כוח והמון הבנה כדי לא ללכת שבי אחרי המקום האפל הזה.
אבל נדרשת עוד יותר הבנה לא לבקר ממקום חסר סבלנות,
אלא ממקום של הבנה לגבי התהליך של כול אחד כאן.
לכל אחד יש האמת שלו, ויש את האמת לאמיתה.
והמרחק הוא עצום בין נקודה אחת לשניה.

אני מסכימה איתך במאה אחוז, אבל חושבת שיש דרך להעביר דברים. התחושה שאני מקבלת מהפוסטים של באטרקאפ, על בסיס קבוע, היא שלילה כמעט מוחלטת של הבדס"מ. גם ככה אנחנו מקבלים את זה מהעולם הוונילי. כאן, קיווינו לקצת יותר רגישות.
שוב, מדגישה שהאמת היא באמצע. יש בדס"מ שהוא התעללות, ויש בדס"מ טוב. זה שאני לא שוללת דברים קיצוניים, כגון הפנטזיה של אנה שלו או של פלג, לא אומר שאני מסכימה להתעללות, כחלק מהבדס"מ.

אני לא מתיימרת לדעת מה לא אצל אנשים שאני מכירה רק בפוסטים.
ומי כמונו יודעות שבהתעללות יש מערך שלם של רמייה של הסביבה?

פנטזיות הן כמובן רק פנטזיות ועל כן אינן מסוכנות כשלעצמן, רק הישום.

אני כן יכולה להגדיר את ההבדל בין התעללות ל BDSM בברור,
לעצמי וגם בהכללה לאחרות.

אבל נדמה לי שנריסה עשתה את זה בעבר טוב ממני, אבל בגדול:
שבהתעללות אין בסיס תקשורת וצד אחד מתקיים על חשבון האחר.
וב BDSM שני הצדדים נהנים ויוצאים מסופקים מהקשר בניהם.
ב BDSM יש הדדיות בקשר, שניהם נותנים משהו, למרות שאין שוויון.

אני יכולה לכתוב שאין שום פעולה BDSM שתחשב התעללות,
אם אינה מסכנת את שלומו ובטחונו של הנשלט, אבל ההקשר חשוב.
האם יש תקשורת? האם יש אפטר קר? האם נחצו גבולות? ועוד . . .

העיקר שאנחנו נדע בשביל עצמנו, כשנעמוד ת'כלס במצב כזה.

בוודאי שההקשר חשוב, אבל כל זה כבר עניין לפוסט אחר, ונפתחו דיונים רבבבבביייים בנושא

לדעתי, אם כבר כותבים בפורום. אז העיקר הוא לשמור את הידע לעצמך.
כמו שButtercupe ניסתה לעשות. לגבי הסגנון שלה, זה פשוט היא.


העיקר הוא לשמור את הידע לעצמך? לא הבנתי...


אז על מה נפתח את הפוסט הבא?

ואני יודעת את הלקחים ולרוב היישום הכי בריא שלהם אצלי זה פשוט להשאר לבד
עד הפעם הבאה שהצרכים שלי ייגברו על ההגיון הישר
ולא אין פה שום השלכה על אף אחת.