איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
20 בדצמ׳ 2006
על הסכנה ששליטה מנטלית
בתחילת הדרך לא ידעתי כלום. ידעתי רק שהלב שלי הביא אותי לכאן. הלב, וכנראה גם הליבידו
הסשנים עם אדוני הראשון היו נחמדים, אבל לא הספיקו. רציתי עוד ועוד שליטה, ביום- יום... הלב נזקק... ואף פעם לפני כן לא ידעתי לנסח לעצמי במילים שזה מה שרציתי. בשלב מסויים הצרכים והרצונות שלי החלו להתנגש עם שלו. לא התאימו. הייתי אמורה לוותר על צרכיי ורצונותיי מפני שלו. אז רציתי, רציתי מאוד לוותר על צרכיי, אבל לא הצלחתי. לא לגמרי. היה מקום שבו פשוט נכשלתי. היום אני חושבת שזה היה ה "גרעין הקשה" שלי, שפשוט סירב למות. כי זה מה שזה בעצם- סוג של מוות נפשי. ככל שהעמקתי יותר בכניעתי, כך הפכתי יותר ויותר לשלוחה שלו. כל מה שכתבתי, אמרתי, אפילו חשבתי, היה אמור לשרת אותו. ואם לא היה כך, הייתי כועסת על עצמי, לפעמים גם נענשת על כך. וכשהגעתי למקום הכי נמוך ידעתי שאם "אצליח" להכנע שם, אהפוך לשפחה טוטאלית באמת, אבל גם אמות. ה"אני" שלי ימות. חשתי סכנה ממשית לאיבוד השפיות... ובחרתי בחיים. זו הייתה הנקודה בה עזבתי. אתם יודעים, קשה מאוד לאבד באמת את הרצון לחיות. רואים את זה מצויין בספר "ורוניקה מחליטה למות", בו ורוניקה מחליטה להתאבד. מצילים אותה, אבל אומרים לה שכתוצאה מהכדורים שלקחה, ימיה ספורים, ואו- אז מתעורר בה רצון עז לחיות... אנחנו רואים אצל חולים סופניים מסויימים, וראינו אצל קורבנות השואה, ואני ראיתי אצל קשישים... מתי זה קורה שאדם מאבד באמת את הרצון לחיות. זה כאילו שהם כבר מתו בתוכם, ורק הגוף ממשיך לתפקד... בדיעבד אני מאוד שמחה שנכשלתי בניסיון להיות שפחה טוטאלית. שיצר החיים גבר בי. היה בי, עדיין יש בי, וכפי הנראה תמיד יהיו בי, שני דחפים שמושכים לכיוונים מנוגדים- הדחף להטמע באדון, מול הדחף לחיות. התענוג שבשליטה מנטלית קרובה למוחלטת הוא מדהים. קשה להסביר למי שלא היה שם. את מרגישה כל כך מוגנת... מהחיים, מעצמך, מהכל... ויש הרבה עונג גם בחוויית ההתמזגות. המחיר הוא לאבד את עצמך... את עלולה לאבד את עצמך לגמרי, ואז אני לא בטוחה שיש בכלל דרך חזרה, שאת לא מאבדת את שפיותך במובן זה או אחר. ואת יכולה לאבד את עצמך מספיק כדי שחלק גדול מחייך יהרס... לכן אני חושבת ששליטה מנטלית היא מסוכנת, בעיקר למי שיש בה את הדחף הזה, לטוטאליות... אמונתי האישית היא ששליטה מנטלית גמורה פשוט אינה יכולה להתקיים, בד- בבד עם החיים. מישהו יכול להזהות עם התחושות, החוויות?... אשמח אם תשתפו
|
|
|
Agni(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
23 בדצמ׳ 2006
Re: על הסכנה ששליטה מנטלית איימי_ כתב/ה: בתחילת הדרך לא ידעתי כלום. ידעתי רק שהלב שלי הביא אותי לכאן. הלב, וכנראה גם הליבידו
אז כנראה את במקום הנכון. הסשנים עם אדוני הראשון היו נחמדים, אבל לא הספיקו. רציתי עוד ועוד שליטה, ביום- יום... הלב נזקק... ואף פעם לפני כן לא ידעתי לנסח לעצמי במילים שזה מה שרציתי. אז כנראה את מתחלפת לא מודעת או סתם שולטת מלמטה. בשלב מסויים הצרכים והרצונות שלי החלו להתנגש עם שלו. לא התאימו. הייתי אמורה לוותר על צרכיי ורצונותיי מפני שלו. אז רציתי, רציתי מאוד לוותר על צרכיי, אבל לא הצלחתי. לא לגמרי. היה מקום שבו פשוט נכשלתי. היום אני חושבת שזה היה ה "גרעין הקשה" שלי, שפשוט סירב למות. כי זה מה שזה בעצם- סוג של מוות נפשי. ושוב- הדחף שלך לשלוט.... ככל שהעמקתי יותר בכניעתי, כך הפכתי יותר ויותר לשלוחה שלו. כל מה שכתבתי, אמרתי, אפילו חשבתי, היה אמור לשרת אותו. ואם לא היה כך, הייתי כועסת על עצמי, לפעמים גם נענשת על כך. התחלפת, התמזגת, וויתרת- את בדרך הנכונה.... וכשהגעתי למקום הכי נמוך ידעתי שאם "אצליח" להכנע שם, אהפוך לשפחה טוטאלית באמת, אבל גם אמות. ה"אני" שלי ימות. חשתי סכנה ממשית לאיבוד השפיות... ובחרתי בחיים. זו הייתה הנקודה בה עזבתי. אושו טוען שמי שמשתגע במודע לעולם לא יישתגע. וטוב עשית שעזבת. פרשת כנפיים לשלב הבא. אתם יודעים, קשה מאוד לאבד באמת את הרצון לחיות. רואים את זה מצויין בספר "ורוניקה מחליטה למות", בו ורוניקה מחליטה להתאבד. מצילים אותה, אבל אומרים לה שכתוצאה מהכדורים שלקחה, ימיה ספורים, ואו- אז מתעורר בה רצון עז לחיות... אנחנו רואים אצל חולים סופניים מסויימים, וראינו אצל קורבנות השואה, ואני ראיתי אצל קשישים... מתי זה קורה שאדם מאבד באמת את הרצון לחיות. זה כאילו שהם כבר מתו בתוכם, ורק הגוף ממשיך לתפקד... בדיעבד אני מאוד שמחה שנכשלתי בניסיון להיות שפחה טוטאלית. שיצר החיים גבר בי. זה האגו שהתפתח, זה לא יצר החיים. היה בי, עדיין יש בי, וכפי הנראה תמיד יהיו בי, שני דחפים שמושכים לכיוונים מנוגדים- הדחף להטמע באדון, מול הדחף לחיות. התענוג שבשליטה מנטלית קרובה למוחלטת הוא מדהים. קשה להסביר למי שלא היה שם. את מרגישה כל כך מוגנת... מהחיים, מעצמך, מהכל... ויש הרבה עונג גם בחוויית ההתמזגות. המחיר הוא לאבד את עצמך... את עלולה לאבד את עצמך לגמרי, ואז אני לא בטוחה שיש בכלל דרך חזרה, שאת לא מאבדת את שפיותך במובן זה או אחר. ואת יכולה לאבד את עצמך מספיק כדי שחלק גדול מחייך יהרס... ושוב נשאלת השאלה: מה זו שפיות? מי מגדיר שפיות? לכן אני חושבת ששליטה מנטלית היא מסוכנת, בעיקר למי שיש בה את הדחף הזה, לטוטאליות... שליטה מנטאלית אינה מסוכנת אם את זורמת איתה ומנווטת אותה. אמונתי האישית היא ששליטה מנטלית גמורה פשוט אינה יכולה להתקיים, בד- בבד עם החיים. יפה שיש לך אמונות אישיות, חפשי עוד אמונות והפכי אותן לאישיות. אז יהיו לך הרבה אמונות ומ ה שייהיה עלייך לעשות הוא להחליף מידיי פעם אמונות. כי פעם בזו האמנת, ואח"כ בהיא והאחרת כבר מעלה עובש בבויידעם, והנוכחית מדליקה אותך מישהו יכול להזהות עם התחושות, החוויות?... אשמח אם תשתפו שיתפתי. שטפתי ת'רצפה עם סמרטוט לך. |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
23 בדצמ׳ 2006
Re: על הסכנה ששליטה מנטלית Agni כתב/ה: איימי_ כתב/ה: בתחילת הדרך לא ידעתי כלום. ידעתי רק שהלב שלי הביא אותי לכאן. הלב, וכנראה גם הליבידו
אז כנראה את במקום הנכון. הסשנים עם אדוני הראשון היו נחמדים, אבל לא הספיקו. רציתי עוד ועוד שליטה, ביום- יום... הלב נזקק... ואף פעם לפני כן לא ידעתי לנסח לעצמי במילים שזה מה שרציתי. אז כנראה את מתחלפת לא מודעת או סתם שולטת מלמטה. מה הקשר??? 
בשלב מסויים הצרכים והרצונות שלי החלו להתנגש עם שלו. לא התאימו. הייתי אמורה לוותר על צרכיי ורצונותיי מפני שלו. אז רציתי, רציתי מאוד לוותר על צרכיי, אבל לא הצלחתי. לא לגמרי. היה מקום שבו פשוט נכשלתי. היום אני חושבת שזה היה ה "גרעין הקשה" שלי, שפשוט סירב למות. כי זה מה שזה בעצם- סוג של מוות נפשי. ושוב- הדחף שלך לשלוט.... או- יצר החיים שלי? 
ככל שהעמקתי יותר בכניעתי, כך הפכתי יותר ויותר לשלוחה שלו. כל מה שכתבתי, אמרתי, אפילו חשבתי, היה אמור לשרת אותו. ואם לא היה כך, הייתי כועסת על עצמי, לפעמים גם נענשת על כך. התחלפת, התמזגת, וויתרת- את בדרך הנכונה.... נראית לי דווקא כמו דרך שגויה מאוד! וכשהגעתי למקום הכי נמוך ידעתי שאם "אצליח" להכנע שם, אהפוך לשפחה טוטאלית באמת, אבל גם אמות. ה"אני" שלי ימות. חשתי סכנה ממשית לאיבוד השפיות... ובחרתי בחיים. זו הייתה הנקודה בה עזבתי. אושו טוען שמי שמשתגע במודע לעולם לא יישתגע. וטוב עשית שעזבת. פרשת כנפיים לשלב הבא. אתם יודעים, קשה מאוד לאבד באמת את הרצון לחיות. רואים את זה מצויין בספר "ורוניקה מחליטה למות", בו ורוניקה מחליטה להתאבד. מצילים אותה, אבל אומרים לה שכתוצאה מהכדורים שלקחה, ימיה ספורים, ואו- אז מתעורר בה רצון עז לחיות... אנחנו רואים אצל חולים סופניים מסויימים, וראינו אצל קורבנות השואה, ואני ראיתי אצל קשישים... מתי זה קורה שאדם מאבד באמת את הרצון לחיות. זה כאילו שהם כבר מתו בתוכם, ורק הגוף ממשיך לתפקד... בדיעבד אני מאוד שמחה שנכשלתי בניסיון להיות שפחה טוטאלית. שיצר החיים גבר בי. זה האגו שהתפתח, זה לא יצר החיים. תגדיר אגו? היה בי, עדיין יש בי, וכפי הנראה תמיד יהיו בי, שני דחפים שמושכים לכיוונים מנוגדים- הדחף להטמע באדון, מול הדחף לחיות. התענוג שבשליטה מנטלית קרובה למוחלטת הוא מדהים. קשה להסביר למי שלא היה שם. את מרגישה כל כך מוגנת... מהחיים, מעצמך, מהכל... ויש הרבה עונג גם בחוויית ההתמזגות. המחיר הוא לאבד את עצמך... את עלולה לאבד את עצמך לגמרי, ואז אני לא בטוחה שיש בכלל דרך חזרה, שאת לא מאבדת את שפיותך במובן זה או אחר. ואת יכולה לאבד את עצמך מספיק כדי שחלק גדול מחייך יהרס... ושוב נשאלת השאלה: מה זו שפיות? מי מגדיר שפיות? כיצד אתה מגדיר שפיות? לכן אני חושבת ששליטה מנטלית היא מסוכנת, בעיקר למי שיש בה את הדחף הזה, לטוטאליות... שליטה מנטאלית אינה מסוכנת אם את זורמת איתה ומנווטת אותה. כיצד אפשר ג ם לזרום וג ם לנווט? אמונתי האישית היא ששליטה מנטלית גמורה פשוט אינה יכולה להתקיים, בד- בבד עם החיים. יפה שיש לך אמונות אישיות, חפשי עוד אמונות והפכי אותן לאישיות. אז יהיו לך הרבה אמונות ומ ה שייהיה עלייך לעשות הוא להחליף מידיי פעם אמונות. כי פעם בזו האמנת, ואח"כ בהיא והאחרת כבר מעלה עובש בבויידעם, והנוכחית מדליקה אותך חביב ופיוטי. תודה על ההארה! מישהו יכול להזהות עם התחושות, החוויות?... אשמח אם תשתפו שיתפתי. שטפתי ת'רצפה עם סמרטוט לך. לא ממש קלטתי את עניין הסמרטוט... 
|
|
|
|
Agni(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
23 בדצמ׳ 2006
ועכשיו
את קולטת?
איש זקן מאוד לא חי הוא נע ונד בין זהויות בין נירוונה של שמים למכתשים של ז'ול וורן דיבר במספר לשונות ונע ונד וברח קוראים לזה- אסקפיזם טוטאלי. |
|
|
| סהרה |
לפני 17 שנים •
23 בדצמ׳ 2006
אני לא בטוחה ששליטה מנטלית היא מסוכנת אבל תלוי איך נבנית השליטה המנטלית.
אני חושבת שמה שמסוכן הוא בדסמ ללא מחשבה אבל לא שליטה מנטלית. אני מכירה סיפור של שליטה מנטלית רגילה בלי בדסמ. מישהי שאני מכירה התחתנה עם גבר מאוד דומיננטי שרצה שכל החלטה חשובה בסוף תהיה שלו ושתהיה בבית האישה שהיא ציפה. הוא לא נתן לה אפילו חשבון בנק נפרד ודרש שהחשבון יהיה משותף, הוא רצה שהבית יהיה מסודר לפני שהוא מגיע מהעבודה ורצה שברגע שהוא מחליט הוא לא תערער על ההחלטה שלו. זה מה שהיה. המילה האחרונה היתה תמיד שלו. בהתחלה כולם סיפרו שריחמו עליה ואמרו לה לא לשמוע לו ולותר עליו אבל היא התעקשה שהיא רוצה רק אותו. בסוף הוא היה אבא טוב וההחלטות עם הילדים היו נכונות, הוא כמה פעמים הציל אותה כשרצתה לעשות שגיאה רצינית בהחלטה עם הכסף, הוא עזר לה כשהיו לה בעיות בעבודה והיא צדקה כששמעה למה שהוא אמר. תלוי איזו שליטה מנטלית. יש שליטה מנטלית שהיא בסדר. |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
23 בדצמ׳ 2006
Re: ועכשיו Agni כתב/ה: את קולטת?
איש זקן מאוד לא חי הוא נע ונד בין זהויות בין נירוונה של שמים למכתשים של ז'ול וורן דיבר במספר לשונות ונע ונד וברח קוראים לזה- אסקפיזם טוטאלי. וואלה??? לא, אני לא קולטת. מישהו אחר אולי קולט ורוצה להסביר לי?... |
|
|
שוגי(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
23 בדצמ׳ 2006
Re: ועכשיו Agni כתב/ה: את קולטת?
אז תעבירי ל-24 אפאם איש זקן מאוד תגדיר זקן לא חי הוא נע ונד בין זהויות מתחלף כאילו. דה מה חשבת 'פגרת? דיבר במספר לשונות פרנקופיל וברח קוראים לזה- אסקפיזם טוטאלי. מה לא הבנת? יש לך יותר מידיי שאלות ילדה. קבלי מה שיש וזהו. בלי לשאול שאלות סמרטוטיות מיותרות. הבנת סמרטוט? לח לח ? |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
23 בדצמ׳ 2006
Re: ועכשיו שוגי כתב/ה: Agni כתב/ה: את קולטת?
אז תעבירי ל-24 אפאם איש זקן מאוד תגדיר זקן לא חי הוא נע ונד בין זהויות מתחלף כאילו. דה מה חשבת 'פגרת? דיבר במספר לשונות פרנקופיל וברח קוראים לזה- אסקפיזם טוטאלי. מה לא הבנת? יש לך יותר מידיי שאלות ילדה. קבלי מה שיש וזהו. בלי לשאול שאלות סמרטוטיות מיותרות. הבנת סמרטוט? לח לח ? אני מחפשת ומחפשת סמרטוט באיזור, ולא מוצאת... 
|
|
|
|
Agni(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
23 בדצמ׳ 2006
Re: ועכשיו איימי_ כתב/ה: שוגי כתב/ה: Agni כתב/ה: את קולטת?
אז תעבירי ל-24 אפאם איש זקן מאוד תגדיר זקן לא חי הוא נע ונד בין זהויות מתחלף כאילו. דה מה חשבת 'פגרת? דיבר במספר לשונות פרנקופיל וברח קוראים לזה- אסקפיזם טוטאלי. מה לא הבנת? יש לך יותר מידיי שאלות ילדה. קבלי מה שיש וזהו. בלי לשאול שאלות סמרטוטיות מיותרות. הבנת סמרטוט? לח לח ? אני מחפשת ומחפשת סמרטוט באיזור, ולא מוצאת... ממש מתחת לאף רמז: זה במשולש הזהב אלנבי שנקין מלצ'ט |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
23 בדצמ׳ 2006
Re: ועכשיו Agni כתב/ה: איימי_ כתב/ה: שוגי כתב/ה: Agni כתב/ה: את קולטת?
אז תעבירי ל-24 אפאם איש זקן מאוד תגדיר זקן לא חי הוא נע ונד בין זהויות מתחלף כאילו. דה מה חשבת 'פגרת? דיבר במספר לשונות פרנקופיל וברח קוראים לזה- אסקפיזם טוטאלי. מה לא הבנת? יש לך יותר מידיי שאלות ילדה. קבלי מה שיש וזהו. בלי לשאול שאלות סמרטוטיות מיותרות. הבנת סמרטוט? לח לח ? אני מחפשת ומחפשת סמרטוט באיזור, ולא מוצאת... ממש מתחת לאף רמז: זה במשולש הזהב אלנבי שנקין מלצ'ט אנג'י, רחם עלי בבקשה...  אתה כל כך חכם, ואני כל כך טיפשה...
דבר עברית. אני כבר כל כך מבולבלת מכל הדברים החזקים והשנונים שמופנים לעברי מכיוון מעגל האש של שוגי ושלך. אגב, אתם קרובי משפחה? |
|
|