צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה להמשיך ולפגוע בקורבן?

המלט
לפני 17 שנים • 31 בדצמ׳ 2006
המלט • 31 בדצמ׳ 2006
מסכים לחלוטין עם הניתוח של טיצ'ר. וכל מלה נוספת מיותרת.
ליאב
לפני 17 שנים • 31 בדצמ׳ 2006
ליאב • 31 בדצמ׳ 2006
צריך להזכיר שזאת אלימות מבוקרת שדרכה אנו נהנים.אנו חיות לא יעזור כלום וזה עוזר לנו להגשים את התת מודע שרוצה את הכאב וההשפלה על ידי חייה רעה ואכזרית.
פייה{O}
לפני 17 שנים • 31 בדצמ׳ 2006
פייה{O} • 31 בדצמ׳ 2006
עינבל כתב/ה:
אני מבקשת מהכותבים כאן להיות יותר רגישים לקורבנות של התעללות.
זה הכל.


זה מה שבאמת מעצבן אותי.
למה את חושבת שהתגובות שלך יותר רגישות ותורמות מתגובות של אחרים?

אם אנשים אחרים בוחרים להגיב בכנות, גם אם בבוטות לעיתים, זה לא בהכרח פחות רגיש ובטח לא פחות מועיל מתגובות שמורכבות רק מרחמים וטיפוח ההתקרבנות.
לעיתים אנשים כותבים מנסיון דיעות וגישות שיכולות לצרום לך, אבל עובדה שעבדו טוב עבור אנשים אחרים.
אז מי את שתחליטי איזו תגובה לגיטימית ואיזו לא?
זו התנשאות ויומרנות. את מקטינה בבוז כל גישה ששונה משלך,
ואני מתקשה להבין על איזה בסיס.


חוץ מזה, אני מסכימה עם דברי החכמה של אורנוס וטיצ'ר.
אם עושה לך טוב לכתוב כאן, יופי.
אבל את לא יכולה לדרוש רק תגובות של סימפתיה.
פסיכו לוג​(שולט)
לפני 17 שנים • 31 בדצמ׳ 2006
פסיכו לוג​(שולט) • 31 בדצמ׳ 2006
ליאב כתב/ה:
אנו חיות לא יעזור כלום וזה עוזר לנו להגשים את התת מודע שרוצה את הכאב וההשפלה על ידי חייה רעה ואכזרית.


היו כמה דברים שהרגיזו אותי בפוסט הזה, אבל זה ממש הוציא אותי מהכלים.
אתאפק שלא להגיב מעבר לכך.
ליאב אתה חדש כאן. קח לך כמה חודשים ללמוד ולהרגיש, לפני שאתה מגיב בדיון מורכב. לפי דברים שכתבת נראה שאתה כותב מתוך תסכול.
ליאב
לפני 17 שנים • 1 בינו׳ 2007
ליאב • 1 בינו׳ 2007
גם אם אני חדש אין קשר זה הדיבור שלי תקיף ,אני מטאליסט אמיתי כניראה שלא הכרת אמיתיים כאלה .אל תעיר לי כי אתה בטח אתה לא תגיד לי מה לעשות.אם אתה לא יכול ליסבול את התגובות שלי אל תיקרא כי זה אני ואני לא אשתנה אפילו בטיפה .אני פאקינג מטאליסט.לא איכפעת לי שיראו שאני אלים ואני נהנה מאלימות כלפי ובניגוד לאנשים אחרים שמיתחבאים ולא שמים תמונות ומעירים הערות שמתחילות לעלות לי את העצבים.פאק
עינבר
לפני 17 שנים • 1 בינו׳ 2007
עינבר • 1 בינו׳ 2007
פייה כתב/ה:
עינבל כתב/ה:
אני מבקשת מהכותבים כאן להיות יותר רגישים לקורבנות של התעללות.
זה הכל.


זה מה שבאמת מעצבן אותי.
למה את חושבת שהתגובות שלך יותר רגישות ותורמות מתגובות של אחרים?

אם אנשים אחרים בוחרים להגיב בכנות, גם אם בבוטות לעיתים, זה לא בהכרח פחות רגיש ובטח לא פחות מועיל מתגובות שמורכבות רק מרחמים וטיפוח ההתקרבנות.
לעיתים אנשים כותבים מנסיון דיעות וגישות שיכולות לצרום לך, אבל עובדה שעבדו טוב עבור אנשים אחרים.
אז מי את שתחליטי איזו תגובה לגיטימית ואיזו לא?
זו התנשאות ויומרנות. את מקטינה בבוז כל גישה ששונה משלך,
ואני מתקשה להבין על איזה בסיס.


חוץ מזה, אני מסכימה עם דברי החכמה של אורנוס וטיצ'ר.
אם עושה לך טוב לכתוב כאן, יופי.
אבל את לא יכולה לדרוש רק תגובות של סימפתיה.


אין לי שום בוז לגישות ששינות משלי, אבל יש לי ביקורת נוקבת.
אני לא כותבת בבוז לאנשים, זה פשוט לא אני.

אני לא דורשת רק תגובות של סמפטיה, אני מבקשת
לא בגלל שאני מבקשת לסתום למישהו את הפה.

אני חושבת שרב מי שכותב תגובה בוטה לקורבן התעללות,
כותב מתוך כוונות טובות. אבל יש גם תגובות עם תוקפנות,
שלא מבטים רק דעה, אלא כעס מאוד חזק כלפי הקורבן.

אני חושבת שזה הכעסים שלנו.
ומה שניסיתי לעשות כאן זה להציג את הטיעונים,
חלקם אישיים וחלקם מבוססים על ידע מקצועי,
מה אנשים שעברו התעללות צריכים.
Bad Sami​(שולט)
לפני 17 שנים • 1 בינו׳ 2007
Bad Sami​(שולט) • 1 בינו׳ 2007
חברים ...קצת חמלה.

העובדה הקשה היא שיש בחורה שמרגישה פגועה עד עמקי נשמתה , שחייה התערערו ,ששיווי המשקל שלה הופר, והיא בעצמה לא תמיד מבינה מה קרה ומי אשם - הרגשה קשה.

ויכול להיות שהיא "אשמה" בחוסר קריאת המפה ,ויכול להיות שהוא אשם בהתעללות , אבל כל זה לא משנה את העובדה שהיא פגועה. ורמת הפגיעות כאן היא כגודל הנתינה, מאוד עמוקה.

אז כל מה שצריך זה קצת עדינות ורוך, מותר לבקר, מותר להציע ,אבל בצורה בונה.
ומי שנמאס לו -שלא יקרא. (למי שלא יודע , כלובי כבר לא עושה בוחני פתע על כל הפרסומים )

תמיד תחשבו מה היה קורה אם זו היית את או אם זו היתה אחותך הקטנה.

חמלה אנשים קצת חמלה.
ליאב
לפני 17 שנים • 1 בינו׳ 2007
ליאב • 1 בינו׳ 2007
אני יותר בקטע שאפשר ליקבוע גבולות מוסכמים.הצעה לעינבל כדי לצאת מההרגשה הקשה עדיף לך להיות מיתחלפת ליתפוס מי שמצא חן בעיניך ליקבוע גבולות וכו'.את תישתחררי מיכל התיסכול ברגע שאת תיהי שולטת זה יכול להוציא אותך מהדיכאון ,זה מהצעתי האישית בילבד.
עינבר
לפני 17 שנים • 1 בינו׳ 2007

ועוד מילה

עינבר • 1 בינו׳ 2007
אני חושבת שתגובות תוקפניות של נשים,
קשורות לפחד ממה היה קורה לו זה היה הן.

ושהן כותבות לי :את בחרת להיות שם ולא ללכת.
הן מגינות על עצמן, מבדילות את עצמן.

אני לא בחרתי להיות שם.
אני בחרתי להיות בקשר, בזוגיות ולהתנסות ביחסי אדון שפחה
עם חבר טוב, עם גבר שאהבתי ונמשחתי אלי, שחיבב והעריך אותי.

משהו קרה לו בתוך הידמינקה, והוא התחיל לתקוף אותי באכזריות.
יכול להיות שלו היה לי יותר ידע ב BDSM , יכולתי לזהות ואולי לא.

מה שברור שאני מעולם לא הסכמתי שהוא יפגע בי.
היום ברור לי ההבדל בין BDSM לתקיפה מינית והוא תקף אותי מינית.

גם אני רציתי להאמין בשלבים מסויימים שאני בחרתי ויכולתי לבחור אחרת.

המשבר הנפשי הקשה ביותר שהיה לי, הוא ההכרה שהייתי חסרת אונים.
שלא יכולתי למנוע ממנו לפגוע בי, שגם שנפרדתי ממנו, זה לא הפסיק.
התסמונות הנפשיות של אישה מוכה וגבר אלים כבר היו שם.

כל מה שיכולתי לעשות זה לצאת משם בתהליך נפשי ארוך ולנתק איתו קשר.
תגובה כמו שכתבה ורדית, היא תגובה בעייתית בעיניי.

לא בגלל שהיא פוגעת בי, ואני חושבת שזה מה שכל כך עצוב לי היום.
בגלל שהיא משקפת חברה שלא יכולה להכיל קורבנות תקיפה מינית.
הקורבנות האלה באו מתוך תחום העיוסוק ב BDSM ואל כן הם חשובים.
הייתי רוצה שתהיה כאן שוב חברה שיכולה להכיל קורבנות כאלה.