למה להמשיך ולפגוע בקורבן?

Uranus • 1 בינו׳ 2007

עינבל, מכול מה שכתבת אני עדיין לא רואה קשר בין מה שקרה או לא קרה לך - לבין בדס"מ ?

מה שקרה לך קשור לשני דברים בלתי תלויים אחד בשני:
1. מי שאת - על ההיסטוריה שלך, האופי שלך, הסיפורים שלך על עצמך, התפיסות והדיעות שלך.
2. מי שהיה בן זוגך - על אותם מרכיבים הנ"ל.

לכן, כמו שכבר כתבתי וכמו שטיצ'ר הרחיב באופן מופלא - אין קשר בין דברייך, קריאותייך, יללותייך לבין כותרת הפורום.
את מנצלת במה כדי להשתלח ולצרוח - "תראו מה קרה לי !" - ולא קולטת שאת עושה עוול גדול לכול מי שקורא את הפוסטים שלך - כולל בחורות עם "פוטנציאל" להיות קורבן -
כי מדברייך הן כמוך ילכו בגישה שצריכות להיות מפוחדות כל רגע ולרעוד וכמוך הן תמיד תשמרנה על "התמימות" שלהן, וכול דבר רע שיאונה להן בהמשך הדרך תמיד יהיה אשמת החברה, אשמת בן הזוג, אשמת ההורים ואשמת אולמרט. במקום לקרוא פה פוסטים על עוצמה נשית ובחירה להיות חזקה ונחושה. והמפוחדת תמיד תהיה טרף קל למי שרוצה להרע לה.

יותר משאת עושה עוול לאחרות, את גם עושה עוול לעצמך כי את ממשיכה לעצום עיניים ולקשר את מה שקרה לך לבדס"מ במקום לראות את מה שקרה כדינמיקה של שני אנשים שסביר להניח שזה היה קורה לכם גם אילולא הייתם שומעים על הכלוב ועל יחסי שליטה. כי בסופו של דבר כמו שרשום מעלה - זה רק קשור במי שאתם הייתם שם.

Re: ועוד מילה

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 1 בינו׳ 2007

אנשים נשארים הרבה פעמים במערכות יחסים שלא עושות להן טוב מתוך הרגל, פחד מלהשאר לבד, האחזות נואשת ברגעים הטובים ובנוסטלגיה ועוד אלפי סיבות. עם כל הכבוד לכך שהזוגיות הזו לא טובה להם לא כולם התעללו או עברו התעללות. חלקם פשוט בחרו להכנע למצב הקיים ולא לנסות לחפש משהו טוב יותר.

אני לא יודעת האם האדון שלך ידע בזמנו שהוא פוגע בך, אני גם לא יודעת האם תחושת ה"פגעו בי" שלך היא בדיעבד או שהרגשת פגועה כבר במערכת יחסים. אם לא ידעת בזמנו שאת פגועה ולא יכלת לשדר לו מה ציפית? שהוא יקרא מחשבות?

החברה יכולה להכיל את הקורבנות כנשים שעשו טעות ולמדו ממנה משהו, כנשים שלא נתקעות על אפיזודה בחייהם אלא מוכנות ללמוד ממנה, להמשיך הלאה ולא לחפור בה השכם והערב. ויותר מזה, היא מוכנה לסייע להן לצאת מאותו מצב בכייני וחסר תועלת למצב שמעניק להן יותר עוצמה.

תגובות מעורבות

עינבר • 1 בינו׳ 2007

לגבי עצמי. השלב הראשון שעברתי בתוך ההתעללות היה תחושת הכאב.
אחרי שדכאתי את התחושה הזאת המון זמן, כתבתי עלייה בבלוג ובפורומים.
כשהיא צפה אצלי, אני עדיין כותבת עליה בבלוג. זה עוזר לי המון.
במיוחד ההכלה, התמיכה שקבלתי כאן מאנשים והיכולת לבטא.

אני יודעת שיש אנשים שמרגישם שזה יותר מדיי בשבילם, שהגזמתי.
תאמינו לי שאני האישה הראשונה שרצתה שזה יעבור יותר מהר.
אני מקבלת את ההבחנה של טיצ'ר שיש בזה מן האנוכיות, להוציא כאן כאב.
אבל עבורי זה היה המקום הכי טוב וזה כנראה חלק ממה שהציל את חיי.

לגבי הטענה שהקורבן צריך לקחת אחריות על מעשיו.
שאם אדם לא יבין איך הוא הביא את עצמו למצב הזה, הוא לא ילמד כלום.
זה בהחלט נכון. אבל יש הרבה סיבות ולא כולם קשורות לשכל ואישיות.
את הלקחים האישיים שלי, אני בוחרת למעט ולפרסם כי הם אינדויידואליים.
אבל אני בהחלט הגעתי למסקנות יותר רחבות מאשר לגבי עצמי.

יש דברים שהם אינדויידואליים, כל אחד מגיב אחרת לכאב והשפלה.
אבל יש אלמנטיים שהם לא. כל נשלט ושלט חייבים לשים לב לאיך זה מרגיש להם.
אי אפשר להניח שכל נשלטת תגיב אותו דבר.
את חייבת לשאול את עצמך אם טוב לי או רע לי ויותר מזה.
ב BDSM את לא אמורה לסבול את מה שרע לך, זה לא חלק מהשליטה.
אני האמנתי שכן, שאם אני רוצה להנות ממה שטוב לי, אני צריכה להסכים גם לרע.
ראיתי ב BDSM עסקת חבילה של 0-1, חובת ציות. זאת הייתה טעות. יש אלטרנטיבות.

אילו הייתי מתנסה ב BDSM לאט לאט , הייתי נפגעת הרבה פחות.
אילו הייתי יותר מודעות לסכנות הנפשיות שעלולות לקרוא , הייתי נזהרת.
הפגיעה הנפשית לא נגרמת בגלל האישיות החלשה של הקורבן.

הפגיעה הנפשית נגרמת בגלל חוסר קשב למה שקורה לנשלט בתוך התהליך.
אני בהחלט מסכימה שיש לנשלט אחריות להקשיב לעצמו ולהגיד לשולט.
אבל לשולט יש אחריות להקשיב ולא לבטל את דבריו של הנשלט, כי הוא השולט.
ואני מנסה לקחת על עצמי אחריות, לתת כלים לנשלטות לזהות סכנות לפגיעה.

זה לא היה קורה לי ביחסים וניליים, כי אז היה לי ברור שגם לי יש זכויות בקשר.
ההילה של יחסי השליטה, יצרה בנו אשליה שכאן מותר לפגוע ולא יקרה לי כלום.
אני חושבת שהטענה שמי שיש לה שכל ישר לא תפגע מסוכנת, כי האמנתי בה.
לא מספיק להיות חכמה, צריך גם ללמוד משהו על BDSM לפני שקופצים למים.
ללמוד על הסיכונים באקטים ולבחון לאט לאט איך זה מרגיש לך שם.

האמת שאני חייבת לציין שיש גם משהו מחסן בביקורת, כל עוד איננה מתקפה.
שאת חלשה אחרי פגיעה, קשה לך לשמוע ביקורת, אבל ההתמודדות איתה היא כח.

בהמשך לתגובות מעורבות

גוני​(לא בעסק) • 1 בינו׳ 2007

"ההילה של יחסי השליטה, יצרה בנו אשליה שכאן מותר לפגוע ולא יקרה לי כלום. "

[B][U]בך !

עינבר • 1 בינו׳ 2007

בנו = בי ובמי שהתיימר להיות אדוני.

ברור לי שלא כל אחד שנכנס ל BDSM ישגה באותם אשליות.
ברור לי שם אם אני הייתי נכנסת לזה בהדרגה, השכל הישר היה מנצח.

וזה באמת אם את ואדונך לא הסתנוורתם מההילה של ה BDSM
ויכולת להיות קשובה לעצמכם ואחד ולשני, ולהנות מיחסי שליטה.

אבל עדייין, ובגלל שאני כל כך אוהבת לעשות BDSM
אני מרגישה מחוייבות להזהיר מי שאין לו ניסיון אישי וידע,
הסכנה קיימת עד שלא התנסית באקטים, לא תדע איך הם ישפיעו עליך.
הסכנה קיימת רק כל עוד אתם לא יודעים ממה להזהר.

שיודעים איך ליפול לפינות, BDSM יכול להיות עונג שלא יתואר.

Re: תגובות מעורבות

Uranus • 1 בינו׳ 2007

זה מדהים עינבל, ההבדל האדיר בין שתי הפסקות המצוטטות כאן.
בראשונה את מתארת את הצעד החשוב ביותר שעשית אבל אומרת שדוקא עליו את ממעטת לפרסם.
למה ?
האם אינך רואה את העוצמה האדירה שיש בצעד הזה ?
האם אינך מבינה שדוקא את זה את צריכה לפרסם בראש חוצות ומזה לתת דוגמא לכולן ?
במקום לומר לכולן תיזהרו, תישמרו, תפחדו, תדאגו...
את יכולה לומר : תהיו אתן, תהיו חזקות, תהיו נאמנות לעצמיכן ?
תראי איפה את לא לקחת אחריות אפילו שזה הכי צורם למקרא וכתיבה, ולהראות מי את היית שזה מה שקרה, כי רק ככה למדים ורק ככה את יכולה לשנות ולעשות הבדל בחיים שלך ושל אחרות.

בפסקה השניה את כותבת את הדבר הכי נורא שיצא לי לקרוא ממך :
להתמודד עם ביקורת זה כוח ? איזה כוח יש בזה ?
מי ש"מתמודד" עם ביקורת כנראה עמוק בפנים מסכים איתה - אחרת הוא לא היה צריך להתמודד, או להתגונן או להאבק, הביקורת היתה עוברת מעליו. וגם אדישות לביקורת אינה טובה.
מישהו מבקר אותך ? תאמרי תודה, אולי הוא רואה משהו שאת לא רואה, אולי את יכולה לגדול מהביקורת הזו, אפילו אם יש אפשרות שהביקורת שגויה ולא במקום - תמיד את יכולה להשכיל ממנה. זו גדולה לקבל ביקורת ולהכיל אותה.
התמודדות עם ביקורת זה רק קטע של אגו ושל חוסר רצון לוותר על משהו שאולי רק מכשיל אותך בדרכך.

לסיכום - ספרי על עצמך - על מי את היית לפני ובזמן שזה קרה לך, בלי להצביע ובלי להאשים, קחי אחריות על החיים שלך ותראי פתאום איך את הופכת להיות ה"מאסטרית" של עצמך.

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 1 בינו׳ 2007

להזהיר אפשר לעשות ביותר מדרך אחת ואני לא משוכנעת שהסיפור האישי נוגע יותר מאזהרות אחרות כלליות יותר כי כשהוא נורא מגמתי וקולו של הצד השני לא נשמע יש חשד לנקמנות או להתקרבנות ולא למערכת יחסים מתעללת. אני חושבת שהחומרים באלפוני ובחלק הבסיס במגזין עושים עבודה טובה יותר ויותר קל להזדהות איתם.
ואגב - אם כבר טוענים שקיימת סכנה אז היא תופסת מקום גם לאחר התנסות וגם אם יודעים ממה להזהר ולכן מה שחשוב לדעתי הוא ללמד את הצורך בהפעלתשיקול דעת ולאו דווקא להתריע מפני X או Y.

Re: תגובות מעורבות

עינבר • 1 בינו׳ 2007

אני מניחה שזה מפני שהדבר הכי נורא שקרא לי מבחינה נפשית.
היה שהאמנתי בכל דבר שהוא אמר לי.

שאני כותבת להתמודד עם ביקורת.
אני כותבת על תהליך החזרה למקום שאת יכולה לשמוע
ביקורת בלי שהיא תאיים אלייך.
האפשרות שלי לשמוע דברים שאחרים
ולכתוב איך אני רואה את הדברים.

הרי לא מזמן כל פעם שניסיתי לדבר, הושתקתי.
ואם חשבתי לדבר עם אחרים, אוימתי בכל מיני דרכים.

בשבילי, הזכות להתייחס לביקורת, זה עדיין לא מובן מאליו.

lady @in black​(שולטת) • 1 בינו׳ 2007

**************************************************************************************************

ליאב ליאב ליאב...
אתה לא המטאליסט היחידי פה you know...
ןלפני שאתה מחליט לזרוק את התירוץ הזה אני מטאליסט עצבני בתור תירוץ אחרי כל משפט טיפשי שכתבת תחשוב קצת. אל תעליב את חובבי המאטל האחרים שסביבך!
אין קשר בין מאטל לבדס"מ ותפנים את זה אחרת אתה בתחפושת כאן.
בדס"מ דבר אחד-סגנון מוזיקה דבר אחר.
זה שאתה קריזיונר ונהנה לפלוט שטויות זה דבר אחד ולאהוב מאטל או כל סגנון מוזיקה זה דבר אחר.
נכתב בידי חובבת מאטל שלא אוהבת להכליל.
יום נעים

אני נורא מצטערת שאני לי יכולה לחבק אותך

דלפי דולפת • 1 בינו׳ 2007

אבל גם במערכות זוגיות ווניליות לא הייתי מחבקת אם הייתי רואה מישהי שלא טוב לה
ולא קמה והולכת. גם אם את אהבת אותו נורא ולא רצית לעזוב אותו.
כשמשהו לא טוב לך קום ולך. עדיין לא היית ממש כבולה (דהיינו נשואה) ומה שהרתיח
אותי באמת זה הנסיון שלך להשוות את אשר עברת לאונס.