Lilu-FemdoM{Pon} |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Lilu-FemdoM{Pon} • 3 בינו׳ 2007
היכולת להיות בשני הצדדים ולהנות באותה מידה ....היא יכולת מופלאה , יכולת לתת וגם לקבל.
ומה משחק? אנחנו לא בתאטרון , מדובר על דרך חיים , חשיבה שונה, לא לזלזל. |
|
גלתיאה |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Re: למתחלפים אין זהות בסדמית במהות
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
גלתיאה • 3 בינו׳ 2007
שלגיה א ח ת כתב/ה: כך אמר לי מישהו לפני שבועיים.
בשיחה על בדסמ על כל גווניו, האיש אמר: "לא מאמין במתחלפים. אצלם, בדסמ הוא משחק. נשלטים/ות הם אנשים שהכניעה, הצייתנות, ההתמסרות, היא כל הווייתם. זה טבוע בנשמתם, באישיותם ביישות הקיומית שלהם. . אני חייבת להודות שחייכתי שקראתי את ההברקה הזו. האיש הזה לפני הכל, טוען בעצם שנשלט או נשלטת "אמיתיים" הם לא רק כנועים ומתמסרים בזמן הסשן, אלא הם שלוש מאות ושישים מעלות כאלו. וזה בערך כמו להגיד שאנשים כאלו מנהלים את החיים שלהם מול העולם על הברכיים. אדם שבהוויתו הוא צייתן או הישות הקיומית שלו היא גם צייתנית וגם כנועה הוא פשוט המממ סמרטוט? אין לי בעיה אם אותו ברנש מעדיף את בנות הזוג שלו כאלו, זכותו לרצות מישהי שמנהלת את חייה באופן כללי בזחילה. אני רק תוהה מדוע אדם כזה חושב שמה שלא נמצא מעבר למה שהוא אוהב/ נמשך הוא לא אמיתי. כאילו מה שקיים אצלי זו האמת, מעבר לכך לא קיים משהו אמיתי אחר, ואם זה כן קיים- אז זה משחק. לגבי מתחלפים אני יכולה לומר את דעתי ( טוב, לא ממש פרי מוחי, אבל זה משהו שלי הסביר הרבה דברים) : המקור של השליטה והכניעה הוא אותו המקור. אצל רוב האנשים יש הכרה רק בדחף אחד: שליטה או כניעה. הדחף הבולט הוא הדחף שמקבל יותר מקום ויותר הכרה. לעומת זו הדחף השני קיים, אבל במקום שלא מקבל הכרה או לגיטמציה במיוחד באווירה כמו שאותו ברנש הטיב לתאר. אבל הדחף השני כן רוצה לקבל ביטוי, והוא מקבל את הביטוי שלו כשהשולט חווה את הצד הכנוע שלו דרך הנשלט. כל זה יכול להסביר כמה דברים: - מדוע אנשים שמגיעים לבדסמ, מתחברים אחרי זמן כזה או אחר גם לצד השני של השוט ומגלים שהם מתחלפים. החשיפה לכל מיני סוגי גירויים מעוררת גם את הדחף השני שקיים. - מדוע הרבה מתחלפים אוהבים לעשות מה שהם אוהבים שעושים להם. - מדוע החיבור של שולט ונשלט הוא דווקא כזה ולא אחר. טוטאלי למשל יתחבר לטואלי. אמור לי מי הנשלט/ השולט שלך ואומר לך מי אתה. זה אמנם משפט שטיצר השתמש בו, ואני לא בטוחה שהוא התכוון לזה, אבל זה מגדיר באופן מבריק את כל העניין. בתפיסה שלי מתחלפים הם אנשים שיותר ערים למה שמפעיל ומגרה אותם ולא מפחדים מעצמם או ממה שאחרים חושבים. ההזדקקות הזו לתויות, או שהוא שולט, או שהוא נשלט כי אם לא תהיה את התווית הזו, אנחנו נתבלבל, מה אני אמורה לעשות מול מתחלף? לעשות לו חיינדאלך של נשלטת או מה? מסובך מדי, וסדר צריך להיות כאן, לא? כשאני הגעתי לעולם הזה כחדשה- אחד המשפטים הראשונים שלי היו שהאדון שלי יהיה אדון ובשום פנים ואופן לא עבד. היום זה מצחיק אותי כי המשפט הזה העיד על היחס האמיתי שהיה לי לגבי הכניעה שלי .... |
|
דום כתום |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
.
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
דום כתום • 3 בינו׳ 2007
Lilu_in_Black כתב/ה: היכולת להיות בשני הצדדים ולהנות באותה מידה ....היא יכולת מופלאה , יכולת לתת וגם לקבל.
ומה משחק? אנחנו לא בתאטרון , מדובר על דרך חיים , חשיבה שונה, לא לזלזל. הא??.. |
|
nerissa(אחרת) |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Re: למתחלפים אין זהות בסדמית במהות
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
nerissa(אחרת) • 3 בינו׳ 2007
גלתיאה כתב/ה: בתפיסה שלי מתחלפים הם אנשים שיותר ערים למה שמפעיל ומגרה אותם ולא מפחדים מעצמם או ממה שאחרים חושבים. ההזדקקות הזו לתויות, או שהוא שולט, או שהוא נשלט כי אם לא תהיה את התווית הזו, אנחנו נתבלבל, מה אני אמורה לעשות מול מתחלף? לעשות לו חיינדאלך של נשלטת או מה? מסובך מדי, וסדר צריך להיות כאן, לא? ועכשיו את "מגזימה" לצד השני לורן. האם זה אומר שרק משום שלהיות שולטת "לא עושה לי את זה" אני מפחדת מעצמי? מפחדת ממה שאחרים יחשבו עלי? זקוקה לתוויות? לא "ערה" לעצמי?? את מכירה אותי קצת.. נו באמת.. הסקרנות שלי מספיק מפותחת להתנסות גם בצד השני. להיות דומיננטית בסשן עבורי זה משחק. שעשוע ותו לא. "סתם כזה חביב". גם התנסויות אחרות, מנטאליות יותר - פשוט היו משעממים וחלולים עבורי. לא עושה לי כלום, לא מעשיר או ממלא אותי, לא גורם לבפנים שלי להתרחב באושר עד כמו לפני פיצוץ.. לא זורק אותי לעולמות גבוהים - לא כמו שלהיות כנועה עושה אותי. ואני מבטיחה לך שזה לא בגלל כל הסופרלטיבים שנתת לכנועים/שולטים טוטאלים/מוחלטים. ולילו - אין לזה קשר ליומיום. אני לא חיה את חיי על הברכיים ובכל זאת אני "שייכת כל כולי לצד אחד בלבד". נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך רביעי ינו' 03, 2007 4:52 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
Lilu-FemdoM{Pon} |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Re: .
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Lilu-FemdoM{Pon} • 3 בינו׳ 2007
דום כתום כתב/ה: Lilu_in_Black כתב/ה: היכולת להיות בשני הצדדים ולהנות באותה מידה ....היא יכולת מופלאה , יכולת לתת וגם לקבל.
ומה משחק? אנחנו לא בתאטרון , מדובר על דרך חיים , חשיבה שונה, לא לזלזל. הא??.. וואלה הצלחת לשכנע אותי בתגובתך המשכנעת והמדהימה. |
|
גלתיאה |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
גלתיאה • 3 בינו׳ 2007
לא נריסה, לפי דעתי יש בכל אדם את שני הצדדים.
זה שאת לא מתחברת, זה בסדר גמור. זה לא חובה את יודעת, אבל אני עדיין חושבת שהצד הזה קיים בך. ואני חושבת שאת הצד השולט שלך את חווה דרך השולט שלך. אולי יותר נעים לך כשזה קורה כשאת נשלטת. את לא חווה את השולט שלך בזמן הסשן, והוא לא חווה אותך? מעבר לזה שאת חווה אותו כאדם, והוא אותך כאדם, מה אתם עוד חווים שם אם לא שליטה כניעה והתמסרות? והמחמאות אגב לא שייכות לי. אני חושבת מאוד רחוק מאותו הברנש שהצליח לשכנע את שלגיה. מי שחושב שנשלטת צריכה להיות בהוויה שלה הקיומית ( הקיומית! שימי לב ) כנועה וצייתנית זה להגיד אני מאמין בסמרטוט. זה שאני נשלטת ביחסי עם אדון זה אומר שאני צריכה להיות גם צייתנית וכנועה בחיי היום יום שלי? בעבודה, עם חברים, ככה בחיים בכלל? |
|
Lilu-FemdoM{Pon} |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Lilu-FemdoM{Pon} • 3 בינו׳ 2007
חולה על גלתיאה !
|
|
nerissa(אחרת) |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
nerissa(אחרת) • 3 בינו׳ 2007
גלתיאה כתב/ה: לא נריסה, לפי דעתי יש בכל אדם את שני הצדדים.
זה שאת לא מתחברת, זה בסדר גמור. זה לא חובה את יודעת, אבל אני עדיין חושבת שהצד הזה קיים בך. ואני חושבת שאת הצד השולט שלך את חווה דרך השולט שלך. אולי יותר נעים לך כשזה קורה כשאת נשלטת. את לא חווה את השולט שלך בזמן הסשן, והוא לא חווה אותך? מעבר לזה שאת חווה אותו כאדם, והוא אותך כאדם, מה אתם עוד חווים שם אם לא שליטה כניעה והתמסרות? והמחמאות אגב לא שייכות לי. אני חושבת מאוד רחוק מאותו הברנש שהצליח לשכנע את שלגיה. מי שחושב שנשלטת צריכה להיות בהוויה שלה הקיומית ( הקיומית! שימי לב ) כנועה וצייתנית זה להגיד אני מאמין בסמרטוט. זה שאני נשלטת ביחסי עם אדון זה אומר שאני צריכה להיות גם צייתנית וכנועה בחיי היום יום שלי? בעבודה, עם חברים, ככה בחיים בכלל? אני חושבת כמותך בנושא הזה, גלתיאה. לא טענתי נגד ההנחה או האמונה שיש בכל אחד "משני המינים" או הצדדים.. טענתי נגד ההכללה קיצונית וההמעטה בערכי ובערך האנשים הבוחרים רק צד אחד בניגוד למתחלפים.. שאם אני מתרגמת את התפיסה שלך שהצגת קודם: מתחלפים הם היחידים שבאמת מודעים לעצמם, שלמים עם עצמם, ערים לעצמם ולא "מזייפים".. אני מתייחסת למתחלפים בדיוק כמו לדו-מיניות שלי. אני אוהבת את שני המינים ונהנית עם שניהם, אבל מעדיפה להיות עם גברים ומגיעה לאורגזמות של גוף ונפש יותר חזק עם גברים מאשר עם נשים. גברים נוגעים יותר בבפנים שלי בעוד נשים הם יותר "נגיעות של עור וחשק". אני יכולה להתאהב בגבר אבל לא באישה כי הקשר שלי למין הגברי הרבה יותר עמוק ונכון לי, הרבה יותר אמיתי וחזק. כך גם עם הצד הדומיננטי-מיני שלי. בודאי שהוא קיים! הוא אפילו מומש .. להגיד ששם זה מקומי? ממש לא. אבל בין זה לבין להגיד שאני מעדיפה, אוהבת, שלמה ומסופקת הרבה יותר עם הצד הכנוע שבי רק משום שאני חוששת מדעה של אנשים/זקוקה לתוויות/פוחדת מעצמי וכו' - יש עולם ומלואו.. את חוטאת בדברים שלך כלפי אנשים רבים. זה פשוט לא נכון ויותר מכך.. |
|
טוהר0(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
טוהר0(נשלטת) • 3 בינו׳ 2007
גליתיאה ונריסה-
האמת, כשחושבים על זה- מה זה משנה בכלל, אם באדם יש את שני הצדדים (השולט והנשלט), או רק צד אחד? לפעמים יש שאלות ש "לא נוחתות בשום מקום". אפשר לשאול שאלות מהסוג הזה בלי סוף, אבל למסקנה- לא נגיע. אז אולי עדיף שלא לשאול אותן בכלל? כל אחד, שיעשה מה שעושה לו טוב. לדעתי הכי חשוב שנהייה כנים עם עצמנו. נחשוב אם אנחנו לא מתנסים בצד השני מתוך פחד, או כי "זה באמת לא עושה לנו את זה", וזהו. למה זה כל כך משנה? מדוע זה חיוני לקיום שלנו, להגדיר כל דבר, למצוא את התשובות לכל השאלות הלא נגמרות האלו? לא מספיק פשוט לעשות מה שעושה לנו טוב, ודי? |
|
nerissa(אחרת) |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
nerissa(אחרת) • 3 בינו׳ 2007
טוהר0 כתב/ה: גליתיאה ונריסה-
האמת, כשחושבים על זה- מה זה משנה בכלל, אם באדם יש את שני הצדדים (השולט והנשלט), או רק צד אחד? לפעמים יש שאלות ש "לא נוחתות בשום מקום". אפשר לשאול שאלות מהסוג הזה בלי סוף, אבל למסקנה- לא נגיע. אז אולי עדיף שלא לשאול אותן בכלל? כל אחד, שיעשה מה שעושה לו טוב. לדעתי הכי חשוב שנהייה כנים עם עצמנו. נחשוב אם אנחנו לא מתנסים בצד השני מתוך פחד, או כי "זה באמת לא עושה לנו את זה", וזהו. למה זה כל כך משנה? מדוע זה חיוני לקיום שלנו, להגדיר כל דבר, למצוא את התשובות לכל השאלות הלא נגמרות האלו? לא מספיק פשוט לעשות מה שעושה לנו טוב, ודי? זה נכון, טוהר מסכימה מאוד עם השורה אחרונה ותומכת בה בכל לב.. אני לא יודעת אם זה "חיוני לקיום שלנו" להגדיר כל דבר - אבל לחפש תשובות לשאלות, לדעתי, זה חלק מהיותינו אנושיים. זה טבעי ונכון ובריא. זה משנה. |
|