דלפי דולפת
|
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Nymphaea כתב/ה: ורדית עם כל הכבוד לך על ההצלחה האישית,
אולי זה שאת כאן זה שיחזור של אותה טראומה שלא עובדה מספיק כי המשכת בחיים? חשבת שאת אולי יוצאת הדופן בסיפור הזה? אחרת איך זה שנשים נזקקות למעונות בכדי להמלט מיחסים שמאמללים אותן? את הצלחת וכל הכבוד. את זה לא כולן ותני לאחרות להתמודד בדרכן. לא כל מה שאת רואה זה כל הסיפור. חשבת גם על זה? תתפלאי אבל לא אני לא צריכה שיחזור. ולא מאחלת גם לך ניסיון או שחזור של אונס. גם אפטיירקייר ארוך לא יוכל להרגיע, אז בואי ונירגע. ולפה הגעתי לגמרי במקרה. סורי לא מקרה פסיכולוגי מובהק אנוכי. סתם בן אדם מפוכח מכל מיני פנטנזיות שרק אלוהים יודע איך הן עלולות להגמר. |
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Re: אפילוג Uranus כתב/ה: אחרי כול הסימפוזיון, ההוכחות המתמטיות, הדיונים הפילוסופיים ויצירת סרגלים כמעט מדעיים למי רשאי לחוש כקורבן וכמה...
צריכות להישאל מספר שאלות מאד פשוטות: 1. האם מי שהיה קורבן רוצה להמשיך לחיות כקורבן ? 2. האם יש רווח כלשהו בלשמר את תחושת הקורבן ? 3. האם אותו רווח גדול מידי כדי לשלם את המחיר הכואב כביכול בלוותר על תחושת הקורבן, אם יש אפשרות אחרת ? גם אני, כמו טוהר, לא כל כך הבנתי מה זה לשמר את תחושת הקורבן. אבל אני אנסה להתייחס כמו שאני מבינה. צריך להיות איזון כלשהוא בין תחושת חוסר האונים לתחושת העוצמה. תחושת הקורבן היא תחושה של מקרה קיצוני של חוסר אונים. מקרה שאין לך יכולת לעשות משהו בכדי למנוע משהו רע לקרות. לעומתה, קיימת האומניפטנטיות כתחושה קיצונית של עצמה. מקרה בו יש לך אמונה שהכל תחת שליטתך, אתה יכול לשנות ואם אינך יכול לשנות מציאות, אז תשנה גישה וגם זה יעזור לך. יכולת ההשפעה שלנו על מצבים משתנה בהתאם למציעות וגם בהתאם לערכים ולאמונות שלנו. |
|
|
Uranus
|
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
מאוד פשוט עינבל
האם את: בן אדם, אישה, בת, אחות, נכדה, קרייריסטית, קורבן, ישראלית, יהודיה, חברה בחוג לשחמט ? |
|
|
| בכלוב_ |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Uranus כתב/ה: מאוד פשוט עינבל
האם את: בן אדם, אישה, בת, אחות, נכדה, קרייריסטית, קורבן, ישראלית, יהודיה, חברה בחוג לשחמט ? אמנם לא ענבל, אבל מרשה לעצמי לענות. ניצולי השואה יישארו קורבנות של הנאצים לנצח. הסיוטים ימשיכו לרדוף אותם לנצח. המספר יישאר מקועקע על זרועם לנצח. במובן זה, הם בני אדם, גברים, חברים בחוג לשחמט, וקורבנות של הנאצים. יש דברים שנשארים איתך לעולם. |
|
|
| רון3 |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
Uranus כתב/ה: מאוד פשוט עינבל
האם את: בן אדם, אישה, בת, אחות, נכדה, קרייריסטית, קורבן, ישראלית, יהודיה, חברה בחוג לשחמט ? סשן,,, סכמתי,,, |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
מישהו מצליח לעקוב אחר מספר הטרולים (= ניקים חדשים של אדם ישן) שהגיבו בשרשור הזה?
ולא ברור למה. הרי לא נאמרים פה דברים בוטים במיוחד. אז מה החשש לעמוד מאחורי המילים? |
|
|
| רון3 |
לפני 17 שנים •
3 בינו׳ 2007
         
|
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 17 שנים •
4 בינו׳ 2007
מי שאומר את זה:
ציטוט: ''..ניצולי השואה יישארו קורבנות של הנאצים לנצח. הסיוטים ימשיכו לרדוף אותם לנצח. המספר יישאר מקועקע על זרועם לנצח. במובן זה, הם בני אדם, גברים, חברים בחוג לשחמט, וקורבנות של הנאצים.
יש דברים שנשארים איתך לעולם...'' לא יבין את זה: ציטוט: 1. האם מי שהיה קורבן רוצה להמשיך לחיות כקורבן ?
2. האם יש רווח כלשהו בלשמר את תחושת הקורבן ? 3. האם אותו רווח גדול מידי כדי לשלם את המחיר הכואב כביכול בלוותר על תחושת הקורבן, אם יש אפשרות אחרת ? במיוחד אם בדבריו אינו מדבר על עצמו אלא על אחרים.. המילה קורבן, מעבר לסמנטיקה הפשוטה (של דבר המוקרב לעולה), היא הגדרה עצמית, או לחליפין סטראוטיפ חברתי המסמן - מסכנות. ואיך אמרה סבתא... ''כדי שמישהו ידרוך עליך, אתה קודם כל צריך לשכב על הרצפה..'' -------- -------- -------- נ.ב. אם אני כבר פה, זה הזמן להודות לדולפינה, היחידה שנתנה יחס (למרות שהיא אמרה 'כלום' - ואני מצטט...) לפוסט המתרגש שלי ממקודם... 
אז, תודה 
teacher |
|
|
|
Uranus
|
לפני 17 שנים •
4 בינו׳ 2007
טיצ',
מה זה - אם אתה כבר פה - נראה לי שיש לך יותר מידי זמן פנוי כדי להגיב כאן... אין לך אורחים הערב או משהו, לא צריך לארגן ? 
נ.ב. אמא שלי תמיד אמרה שיום יבוא וגדולתי תתגלה ולימים גם יתחילו לצטט אותי. חבל שאני לא יכול להראות לה את הפוסט הזה כדי שתקבל קצת נאח'ס מהבן שלה 
|
|
|
| בכלוב_ |
לפני 17 שנים •
4 בינו׳ 2007
teacher כתב/ה: מי שאומר את זה:
ציטוט: ''..ניצולי השואה יישארו קורבנות של הנאצים לנצח. הסיוטים ימשיכו לרדוף אותם לנצח. המספר יישאר מקועקע על זרועם לנצח. במובן זה, הם בני אדם, גברים, חברים בחוג לשחמט, וקורבנות של הנאצים.
יש דברים שנשארים איתך לעולם...'' לא יבין את זה: ציטוט: 1. האם מי שהיה קורבן רוצה להמשיך לחיות כקורבן ?
2. האם יש רווח כלשהו בלשמר את תחושת הקורבן ? 3. האם אותו רווח גדול מידי כדי לשלם את המחיר הכואב כביכול בלוותר על תחושת הקורבן, אם יש אפשרות אחרת ? במיוחד אם בדבריו אינו מדבר על עצמו אלא על אחרים.. המילה קורבן, מעבר לסמנטיקה הפשוטה (של דבר המוקרב לעולה), היא הגדרה עצמית, או לחליפין סטראוטיפ חברתי המסמן - מסכנות. ואיך אמרה סבתא... ''כדי שמישהו ידרוך עליך, אתה קודם כל צריך לשכב על הרצפה..'' -------- -------- -------- teacher teacher, המשפט האחרון שציטטת- של סבתך, הוא בעייתי משהו, שכן נראה שהוא מאשים את הקורבן. וכיצד אתה יכול להפסיק ל חו ש כקורבן, אם אתה סובל מסיוטים חוזרים ונשנים וסימפטומים של הפגיעה שעברת? |
|
|