איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
4 בינו׳ 2007
Uranus כתב/ה: אוקיי איימי,
מה זה התעללות במסגרת בדס"מ ? איך הבדס"מ קשור להתעללות ? האם יש הבדל בין התעללות בבדס"מ להתעללות במשפחה או להתעללות במסגרת מטפל ומטופלת או התעללות בין אחים ובני דודים, או בין תלמידים ומורים או סתם בין בני זוג וניליים (בלעע) ? כן, בוודאי, יש הרבה הבדלים. אני מקווה שתסלח לי, אבל אני חייבת לטוס עכשיו. בטוחה שעד שאחזור כבר יטחנו את הנושא עד דק 
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 17 שנים •
4 בינו׳ 2007
איימי_ כתב/ה: Uranus כתב/ה: אוקיי איימי,
מה זה התעללות במסגרת בדס"מ ? איך הבדס"מ קשור להתעללות ? האם יש הבדל בין התעללות בבדס"מ להתעללות במשפחה או להתעללות במסגרת מטפל ומטופלת או התעללות בין אחים ובני דודים, או בין תלמידים ומורים או סתם בין בני זוג וניליים (בלעע) ? כן, בוודאי, יש הרבה הבדלים. אני מקווה שתסלח לי, אבל אני חייבת לטוס עכשיו. בטוחה שעד שאחזור כבר יטחנו את הנושא עד דק למעשה כבר טחנו אותו. בהמון שרשורים. שהגיבו בהם בדיוק אותם אנשים. במקום לטחון מחדש, עדיף פשוט שנחפש. הדיעות לכאן ולכאן לא השתנו במאומה. |
|
|
ינשופה
|
לפני 17 שנים •
4 בינו׳ 2007
השרשור הזה טעון כי לפעמים לכל אחד יש משהו שמזכיר כמה דברים.
זאלו, לא תמיד מישהי רוצה שכל העולם ואישתו ידעו שהיה משהו ולפעמים גם כשלא מספרים במפורש ונזהרים בתגובות מצליחים לנחש. אצל ורדית גם לפני שהיא סיפרה היה אפשר לנחש על פי התגובות מה קרה לה. לדעתי היו פה כמה תגובות שהתיחסו לנושאים שונים. תגובה אחת היתה של עוגי ועוד כמה שביקשו להזהר בהשוואות ובעצות כי הדברים לא רק שלא דומים אלא פוגעים בנשים שכדבריה של עוגי :"ראו את המוות מול הפנים." עוגי כתבה שהיא רואה את הכל גם במבט כללי כי היא מטפלת בקורבנות אונס ומטפלת מול הגורמים המוסמכים. תגובה אחרת היתה של טיצ'ר, זאלופון, אוראנוס ותות שדיברו על העצמה אישית ועל לקיחת אחריות. הבקשה שלך, גלתיאה, מתייחסת למקרה של סאבית שעברה מערכת מתעללת עם דום ואת מבקשת שהתגובות תהייינה אחידות של: We love U , זה לוקח זמן, את בדרך הנכונה, }{. לדעתי אם תצליחי לשכנע לכתוב רק תגובות בסגנון הזה הפוסטים של הסיפורים האישיים לא יקבלו כמעט תגובות ויעלמו מהר במעמקי הפורום. מבחינת הכתיבה בפורומים השאלה מה רוצים: התיחסות לסיפור האישי או דיון יותר כללי. כאשר יש סיפור אישי הדינמיקה בין האנשים והדברים המיוחדים הם הדברים שבגללם צריך להפיק לקחים. דברים אישיים או תגובות אישיות אי אפשר לכתוב בפורומים אלא בבלוג. בפורומים הדיון הוא כללי. אני חושבת שבפורומים צריך לאפשר דיון בכל נושא, כולל בהתעללות אבל אי אפשר לסתום לאוראנוס, לזאלופון, לטיצ'ר או לתות, ורדית ועוגי את הפה ולבקש תגובות מוזמנות "מקצועניות". אם נחזור לסיפור האישי של עינבל הכרתי מישהו דום ידיד ולא בן זוג, שהתפרצויות הזעם שלו היו קריאה נואשת לעזרה והיה צריך לפעול בצורה אחרת איתו. לפעמים כדאי לחשוב גם על הצד השני במשוואה. הסיפורים של עינבל, איימי ובאטרקאפ לדעתי בכלל לא דומים אבל תגובה אישית מקומה בבלוג ולא בדיון כללי. גלתיאה תארי לעצמך מה יקרה אם מעט התגובות על פוסט יהיו בסגנון אחיד: We love U , זה לוקח זמן, את בדרך הנכונה, תמשיכי לכתוב }{ וזאלופון, אוראנוס, טיצ'ר, עוגי, תות, ורדית ועוד כמה לא יגיבו בפוסטים כי אומרים להם מה לכתוב? |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 17 שנים •
4 בינו׳ 2007
ציטוט: ''..אבל זכותן לרצות לבחור להן את המקום שמבחינתן הוא הכי מתאים להן.
זה שעינבר, באטר ואיימי בחרו לכתוב בפורום, ומן הסתם זו לא קונפירציה שלהן, זאת אומרת שיש בכתיבה בפורום משהו שמבחינתן מתאים להן. אני לא אחליט אם זה טוב או רע, כי הן אלו שבוחרות באופן הזה לכתוב..'' ואני גורס, שהבחירה שלהם במדיום, מקפלת בתוכה, גם את מידת הציבוריות שלו, ולא רק זה, אלא שלשמוע קולות שונים, כמו במציאות, אולי אפילו עוזר למצוא את המקום הנכון להתמקם בו. אין פה שחור ולבן, בדיוק כמו שלא רק סוקלים או רק מהללים פה, יש את כל הגוונים. ואני לא מוכן להסכים עם גישה שאומרת לאחרים מה לחשוב או להגיד, וזה לא ממש משנה בשם איזו פרה קדושה אומרים את זה. אני מעדיף לקבל את הרע עם הטוב, כי בעיני זו הדרך היחידה לקבל קצת טוב אמיתי. אם המציאות היא שכולנו כאן אנשים רעים וקטנוניים, לא יותר נכון להכיר במציאות הזו, מאשר להמציא אחת נעימה יותר? אכן שאלות קשות, אבל אני אחכה שאיימי תחזור
ינשופה, אני לא חושב שפורומים או בלוגים ישתנו משמעותית בצינורות התקשורת שהם מאפשרים בין אנשים. והפופולריות שלהם נזקפת לזכות התוספות והחופש שהם הביאו ולא ההגבלות והכללים. ויכול להיות שאני קיצוני קצת בדיעה שלי, אבל גם בלוג, הוא בכלל לא דבר אישי. הוא פתוח לכולם, אפשר להגיב בו ולהעיר, אפשר לצטט ממנו במקומות אחרים וסה''כ הוא עוד כלי ת ק ש ו ר ת. להגיד שבלוג הוא פרטי, זה כמו להגיד שמודעה בעיתון היא פרטית, רק בגלל שמישהו פרטי קבע את התוכן שלה. אותו הדבר, ואפילו יותר לגבי פורומים. ובדיון הזה אני לא מבקר את הקרבן. שיכתוב מה שהוא רוצה. ואני לא מבקר את המתקיפים או האמפתיים, כי זו זכותם המלאה. אבל אני אומר שאנחנו צריכים להסתכל עליו כמות שהוא. הוא אינו קבוצת תמיכה, ואינו תחליף לה. הוא אינו פח זבל של אף אחד, ומי שזורק לתוכו זבל, שלא יהיה מופתע שהתגובות אינן אוהדות וסימפטיות. ובעיני אין גם שאלה של ''מה רוצים שיהיה בפורום'', כי כל אחד רוצה משהו אחר. המשותף בין כל הרצונות הוא שהם רצונות של 'תן וקח' הדדיים, ואילו ההבדל בינם לבין האחרים, הוא שעבורם הרצון הוא חד-כיווני, סופר-אגואיסטי, וכעת, גם מניפולטיבי. teacher |
|
|
ימית 2000
|
לפני 17 שנים •
4 בינו׳ 2007
איימי_ כתב/ה: אוראנוס- מדובר על התעללות בתוך מסגרת בדס"מ.
"ואז הוא הצליף בי עשרים פעם ואמר לי לספור בקול רם. כשסיים אמר לי לשבת על הריצפה לידו ולעסות את כפות רגליו. הוא ליטף את ראשי ואמר לי שאני כלבה טובה. לבסוף הלכנו לישון - הוא על המיטה ואני על הריצפה, למרגלותיו". מה קרה כאן? סיומו של סשן נהדר? זיכרון נעים ומחרמן על התמסרות, התקרבות, אינטימיות? או שמא כרוניקה מזעזעת של התעללות אכזרית, אטומה והרסנית? תלוי את מי שואלים. ותלוי גם מתי. אהבות נכזבות, מערכות יחסים מאכזבות, תקוות שהתנפצו, מאהבים שברחו - כל זה קיים, כפי שגורס אוראנוס, גם מחוץ למערכת הבידיאסמית. רק שבבדסם מאוד קל להפוך כל דבר לתרחיש אימים. מכאן הלגיטימציה לטחינה עד דוק של הנושא - דבר שלא קיים באותה עוצמה בעולם הוונילי, אף שגם שם כאבי לב קשים מנשוא הם חלק אינטגרלי מהחיים. ואני חושבת שפה טמון הקושי. הבעיה היא התקרבנות לא רק במובן של התעקשות לדבוק בפוזיציה הזו לאורך חודשים ואף שנים, אלא ההחלטה להפוך את התפיסה הזו לפריזמה הבלעדית שדרכה מתבוננים במה שהיה והווה. זה אינו תהליך, ובוודאי לא תהליך מבריא. החלמה והתאוששות יכולות לצמוח רק מתוך החלטה לתת לרעיונות, תחושות ורצונות חדשים לחדור ולהתערבב בחיים. אם דשים שוב ושוב ושוב באותו כאב ישן - הוא נשאר חי, כואב ומתסכל. אם מחליטים לשנות את התפיסה, להתבונן על המציאות בפריזמה רחבה יותר, אפשר להתחיל לאסוף חוויות טובות, מתקנות, ובהדרגה להשאיר את החוויה הקשה כזיכרון רחוק. משהו שאפשר ללמוד ממנו, משהו שלא יחזור. |
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
5 בינו׳ 2007
כמה נקודות שחשובות לי להעביר
1. אני חושבת שאחד הסיבות שכתבתי את הפרסום הזה היא התודעה
שאנשים פשוט לא אוהבים כאב ופגיעות, פשוט לא אוהבים קורבנות. על כן הם מנסים להתרחק מזה, גם רגשית וגם פיזית. מהקורבן אחת הדרכים היא התקיפה של הקורבן בכל מיני דרכים וזה לא משנה מה את כותבת אחרי שנפגעת, אם תספרי או לא. הכאב יוצא ממך במילים ולאנשים זה פשוט לא נעים לשמוע. והתחושה שלי שיש כאן משאלת לב שנפסיק לכתוב בכלל וזאת המטרה של התוקפנות, להעלים את הקורבנות מתוכנו. 2. יש כאן פשוט בורות. אולי למי שהיה שם קשה להבין. אני שומעת כאן שוב ושוב טענה שלא באמת התעללו בי. שאולי הייתה כאן אי הבנה, קצת נפגעתי ואני מגזימה. אז חבל לי להרוס את כל הפנטזיות, אבל מישהו התעלל בי, מישהו איבד שליטה ותקף אותי בכל מיני דרכים. אי עשיית אפטר קר, למרות שבכיתי מולו, הייתה אחת מהן. הוא עזב אותי לענייניו והתעלם מכל אותות המצוקה שלי. ההתעללות התרחשה במסגרת יחסי שליטה האמת זה מורכב, גם לי היה קשה לקלוט שהתעללו בי. ושאלתה של עוגי, כן, הסתכלתי למוות ישר בעיניים. בצד השני את מתמודדת עם טענות כמו: זה באשמתך. למה לא זיהית אורות אדומים? למה לא הלכת משם? לא זיהיתי, פשוט לא ידעתי מספיק על BDSM בשביל זה. והאמת, אני יכולה להמשיך ולענות, וזה אפילו ממש מעניין ורבם פשוט לא יאמינו לי, בגלל שני הסיבות. אבל אני רואה הבדל גדול בין הכתיבה על בסיס טיעונים של זאלופון, אחרים ואחרות ובין הכתיבה התוקפנית, שבאה מעיקר מנשים, שבאה להגיד: אני חזקה ואת חלשה. |
|
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
5 בינו׳ 2007
ימית 2000 כתב/ה: איימי_ כתב/ה: אוראנוס- מדובר על התעללות בתוך מסגרת בדס"מ.
"ואז הוא הצליף בי עשרים פעם ואמר לי לספור בקול רם. כשסיים אמר לי לשבת על הריצפה לידו ולעסות את כפות רגליו. הוא ליטף את ראשי ואמר לי שאני כלבה טובה. לבסוף הלכנו לישון - הוא על המיטה ואני על הריצפה, למרגלותיו". מה קרה כאן? סיומו של סשן נהדר? זיכרון נעים ומחרמן על התמסרות, התקרבות, אינטימיות? או שמא כרוניקה מזעזעת של התעללות אכזרית, אטומה והרסנית? תלוי את מי שואלים. ותלוי גם מתי. אם תשאלי אותי, הקטע שכתבת כשלעצמו איננו מתאר התעללות. מה שחשוב בכלל לא נמצא בקטע הזה והוא מהות הקשר. האם יש קשר הדדי של סיפוק צרכים ותקשורת בניהם, שמתבסס על יחסי שליטה. או האם הדינימיקה הזאת היא רוצונו של אחד הצדדים בלבד ונכפית על הצד השני. משפט כמו: שפחה אמיתית/ טוטאלית כמוך תהיה מסוגלת לעמוד בזה יותר רלוונטי, אבל גם הוא תלוי בתזמון , הקשר ו בדינימיקת הקשר בין 2 האנשים. בהתעללות ב BDSM נוצר מצב שבו לצד הנשלט נלקח הקיום, האפשרות להסכים או לא, זה נעשה באיומים ומניפלוציות. התעללות נפשית היא יצירת אווירת טרור כחלק מהקשר. וזה בדיוק אותה אווירה שיש בהתעללות בין גבר לאישה, מורה תלמיד וכל מתעלל וקורבן. |
|
|
נוריתE
|
לפני 17 שנים •
5 בינו׳ 2007
ה"קורבן" מטיבעו /ה נועד/ה להיות קורבן אז ש"תיסתום את הפה"
ככה יגידו כמה אנשים... ( לא אני) התחלתי לקרא את התגובות כאן בשירשור, אחרי ארבע חמש , האמת נימאס לי. לא היתי מכנה אותן תגובות לגטימיות לטופיק,אלא תגובות בנוסח שלעייל לא הופתעתי האמת,לצערי הרב. אנחנו יודעים שלמשל, בבתי מישפט לפעמים הקורבן הופך/ת להיות מטרה פעם אחרי פעם בייחוד נשים שניפגעו מטרה לסנגוריה של הפוגע להוריד ולהשפיל ועוד כאלו וכאלו ככה שאישה לא נאנסת רק פעם אחת, בהשאלה. אצלנו מנסים לשים הכל תחת איצטלת ההסכמה הקדושה(פרה שממזמן היו צריכים לעשות ממנה סטייקים) מה שלא יהיה, אצלנו אין קורבנות רק חוסר הבנה,נכון -לא. יש כאלו שנוח להם להגיד ככה כי הם מסתכלים בעצמם ומתעלמים ממה שלא נוח להם לקבל וממה שנוח להם להתעלם ואי לכך מתקיפים כל מי שמעזה להגיד משהו שלא לטעמם.ואוזנם האובר רגישה. כמו שאמרו פעם הפוסל מומו פוסל,זה הכל. מי שנוח לו ככה שימשיך אי אפשר לתקן את העולם מי שלא נוח להם שיעשו בקטן מה שהוא יכול/ה זה הכל אין מה להילחם בכאלו ש וכאן אני אצנזר את התגובה שלי ל ..XXXX XXXX XXXXX XXXXX והמבין יבין. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שישי ינו' 05, 2007 12:27 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
עוגיעוגי(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
5 בינו׳ 2007
Re: כמה נקודות שחשובות לי להעביר עינבל כתב/ה: האמת זה מורכב, גם לי היה קשה לקלוט שהתעללו בי. ושאלתה של עוגי, כן, הסתכלתי למוות ישר בעיניים. . ב ו ל ש י ט ! ב ו ל ש י ט ! ב ו ל ש י ט ! |
|
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
5 בינו׳ 2007
Re: כמה נקודות שחשובות לי להעביר עוגיעוגי כתב/ה: עינבל כתב/ה: האמת זה מורכב, גם לי היה קשה לקלוט שהתעללו בי. ושאלתה של עוגי, כן, הסתכלתי למוות ישר בעיניים. . ב ו ל ש י ט ! ב ו ל ש י ט ! ב ו ל ש י ט ! אני שמחה שאת יודעת יותר טוב ממני מה קרה לי. |
|
|