scorpio king(שולט)
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
פשוט עצוב
קראתי חלק גדול מהתגובות כאן ופשוט התמלאתי בושה.
בושה בשביל מה שמכונה לעתים כקהילה וצער בשביל מה שהמקום הזה היה יכול להיות אבל הוא כבר לעולם לא יהיה. זה אולי הרבה דברים אבל קהילה זה לא. והשיטוט בפורומים כאן דומה בעיני יותר ויותר להתרפשות בבוץ ולבוץ אני נכנס בדרך כלל רק שאין לי ברירה. לעיתים נראה לי כאילו אנשים כאן מחכים עם סכין בין השיניים לרגע בו יהיה אפשר לנעוץ את הסכין בקורבן לסובב ולראות את טיפות הדם נוזלות להן כך בשביל הכיף. אבל מה אני רוצה הרי תגידו לי, כל אחד כאן והסטייה שלו והרי לשם כך נתכנסנו באכסניה הזו. כן אני יודע שכל אחד זכאי לדעתו ואני אהיה הראשון להסכים לכך, אבל משום מה רבים וטובים כאן או לפחות אלו הנחשבים לטובים שוכחים לעיתים שהם זכאים גם לא לכתוב. תנסו את זה מידי פעם, אולי תקחו איזה ספר טוב ליד או סתם תעברו לאתר אחר. זה יעשה לכם רק טוב. שם בעולם האחר אולי תזכו לקצת פורפורציות ותקבלו גם קצת חוש מידה. לא אחת יוצא לי לקרוא כאן דברים שלא הסכמתי עם תוכנם, נקודת המבט שלהם או סתם היו לי השגות. למרות שלאחדים כאן זה יראה מהפכני אפשר לא להגיב על כל שירשור ובטח לא לצאת בהתקפה על כותב השירשור אם הוא לא פגע בכם בדבריו. מי שמתלונן על כך שהוא מרגיש _______ על דברי ענבל (וכל אחד יכול להשלים כאן את החסר כרצונו) יכול היה פשוט להמשיך הלאה אל השירשור הבא אם אין בו טעם לדעתו. היא לא אלצה אף אחד הרי לקרוא ולו אות ממה שכתבה. אולי יש כמה צדיקים בסדום שעשו את זה. יכול היה להמשיך ,אמרתי אבל לא צריך כי הרי "הטובים והצודקים" כאן לא יוותרו חס ושלום על זכותם הדמוקרטית והבלתי מעורערת לזרוק את האבן האחרונה על מי שהעזה לבקש ממכם חס וחלילה התחשבות ואיפוק. קהות החושים כאן פשוט מבישה. על דבר אחד לפחות אפשר לסמוך כאן, בכל הנוגע לעתיד, קהות החושים הזו ודאי תמשיך להיות עקבית. |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
אי בעד לכתוב מה שרוצים איפה שרוצים
אבל לדעת איך לכתוב ולהשתדל לא לפגוע. ואת זה לא כי חייב- אלא כדי שהאתר יהיה מקום טוב יותר ונעים להיות בו. בכלל לא שוב מה היה לה ומה היא סיפרה לצורך העניין, זה נכון שכל מי שכותב איפה שלא יהיה- חשוף יותר לביקורת וצריך לקחת את זה בחשבון. אבל יש סתם אנשים מגעילים שנכנסים באנשים אחרים, אולי ככה הם מרגישים יותר טוב עם עצמם וחבל לי. הפורומים נועדו לדיונים בצורה תרבותית וגם להתווכח צריך לדעת איך. |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
כחולית כתב/ה: יש סתם אנשים מגעילים שנכנסים באנשים אחרים, אולי ככה הם מרגישים יותר טוב עם עצמם וחבל לי. הפורומים נועדו לדיונים בצורה תרבותית וגם להתווכח צריך לדעת איך. כל מילה בסלע. |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
קצת התחסדות וקצת פטרוניות...
עוד סתימת פיות - והפעם הפרות הקדושות הן: בושה, קהילה ו..פרופורציות.
כל הפרות הקדושות שקראתי בשמן מתבקשות להגיע לנקודת השחיטה. ציטוט: ''...קראתי חלק גדול מהתגובות כאן ופשוט התמלאתי בושה.
בושה בשביל מה שמכונה לעתים כקהילה וצער בשביל מה שהמקום הזה היה יכול להיות אבל הוא כבר לעולם לא יהיה. זה אולי הרבה דברים אבל קהילה זה לא. והשיטוט בפורומים כאן דומה בעיני יותר ויותר להתרפשות בבוץ ולבוץ אני נכנס בדרך כלל רק שאין לי ברירה. לעיתים נראה לי כאילו אנשים כאן מחכים עם סכין בין השיניים לרגע בו יהיה אפשר לנעוץ את הסכין בקורבן לסובב ולראות את טיפות הדם נוזלות להן כך בשביל הכיף. אבל מה אני רוצה הרי תגידו לי, כל אחד כאן והסטייה שלו והרי לשם כך נתכנסנו באכסניה הזו. כן אני יודע שכל אחד זכאי לדעתו ואני אהיה הראשון להסכים לכך, אבל משום מה רבים וטובים כאן או לפחות אלו הנחשבים לטובים שוכחים לעיתים שהם זכאים גם לא לכתוב. תנסו את זה מידי פעם, אולי תקחו איזה ספר טוב ליד או סתם תעברו לאתר אחר. זה יעשה לכם רק טוב. שם בעולם האחר אולי תזכו לקצת פורפורציות ותקבלו גם קצת חוש מידה. לא אחת יוצא לי לקרוא כאן דברים שלא הסכמתי עם תוכנם, נקודת המבט שלהם או סתם היו לי השגות. למרות שלאחדים כאן זה יראה מהפכני אפשר לא להגיב על כל שירשור ובטח לא לצאת בהתקפה על כותב השירשור אם הוא לא פגע בכם בדבריו. מי שמתלונן על כך שהוא מרגיש _______ על דברי ענבל (וכל אחד יכול להשלים כאן את החסר כרצונו) יכול היה פשוט להמשיך הלאה אל השירשור הבא אם אין בו טעם לדעתו. היא לא אלצה אף אחד הרי לקרוא ולו אות ממה שכתבה. אולי יש כמה צדיקים בסדום שעשו את זה. יכול היה להמשיך ,אמרתי אבל לא צריך כי הרי "הטובים והצודקים" כאן לא יוותרו חס ושלום על זכותם הדמוקרטית והבלתי מעורערת לזרוק את האבן האחרונה על מי שהעזה לבקש ממכם חס וחלילה התחשבות ואיפוק. קהות החושים כאן פשוט מבישה. על דבר אחד לפחות אפשר לסמוך כאן, בכל הנוגע לעתיד, קהות החושים הזו ודאי תמשיך להיות עקבית...'' או-קונטרר... זו קהות חושים?? לא להגיב, להתעלם, לעבור הלאה... - זו קהות חושים ! וגם העניין הזה של ''אין לי ברירה אז אני אתפלש ברפש איתכם'' באמת שאני לא מבין, למה בדיוק אין לך ברירה, איך השרשור הזה העמיד אותך וגבך אל הקיר, מה פה כזה 'דגל שחור' שאין אפשרות -לא להגיב, להתעלם, לעבור הלאה... ?? חבל שאתה מתמלא בושה, ועוד על משהו שלא עשית.. ועוד יותר חבל שאתה מאמין בתיאוריות קשר, שאחת מהן היא שכולם פשוט נהנים לראות דם בשביל הכיף.. אולי גם אתה צריך קצת מידה ופרופורציה 
אבל הכי חבל זו הפאסימיות הפטאליסטית איתה אתה מסיים את דבריך: ציטוט: ''..קהות החושים כאן פשוט מבישה.
על דבר אחד לפחות אפשר לסמוך כאן, בכל הנוגע לעתיד, קהות החושים הזו ודאי תמשיך להיות עקבית..'' ועל כך אומר - אתה תמשיך להתבייש, אנחנו נמשיך לכתוב, השיירה תעבור והכלבים ינבחו.. מדי פעם גם אני אוהב למצוץ גבעול תחת גשר מט לנפול, אבל העגלות, סקורפיו, העגלות... הן בתנועה מתמדת. teacher |
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
סיכום אישי
שרשור מגיע ל15 עמודים זה כבר תופעה ולא דיון.
אני לא התיימרתי להביא בפורום עדויות למשפט למקרה האישי. מדובר בסיפור מאוד ישן שהתרחש בין מאי 2004 לספטמבר 2005. ואני באמת לא רואה את עצמי עד היום במצב של קורבן, זה בעבר. אני רציתי להביא לדיון את נושא היחס לקורבנות של התעללות. ואני חושבת שנכתבו כאן תגובות מעניינות, אישיות וכלליות. עדיין לא הספקתי לקרוא את כולם, אבל אני אקרא בשקיקה. בנושא הצנזורה האישית, אני חושבת שזאת בגרות ואנושיות - לא להגיד כל מה שעובר לך בראש, אלא להתחשב בצד השני. אני מקבלת שיש אנשים שחושבים שחופש הביטוי הוא מעל לכל, אני מאמינה שיחס אנושי מכיל בתוכו הכל, כולל חופש הביטוי. לגבי הכתיבה שלי בפורום, אני לוקחת לתשומת ליבי את הצעתה של לוטוס, מתי שהוא בעמוד 3 היא כתבה על הדרכים להזהיר מהסכנות ב BDSM. |
|
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
Re: קצת התחסדות וקצת פטרוניות... teacher כתב/ה: ועל כך אומר - אתה תמשיך להתבייש, אנחנו נמשיך לכתוב, השיירה תעבור והכלבים ינבחו..teacher
וזה בדיוק הסיבה שאין כאן מניפלוציה ופגיעה בחופש הביטוי. גם לכתוב שמה שאתה כותב זה חסר רגישות ועדיף שתשתוק, {ואני משתמשת בך כדוגמא ולא מתייחסת אליך אישית} זאת אמירה לגיטימית במסגרת חופש הביטוי. אני חייבת לציין ש"סתימת הפיות" הזאת נעשית באתר הזה על בסיס חברי ואישי, השכם וערב. אבל אף אחד, כולל אני, לא יכול למנוע מאף אחד לכתוב כאן את דעתו {בכפוף לחוקי האתר וכו}. |
|
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
בכל זאת עוד כמה מילים יציאה מתחושת הקורבן. בכלוב_ כתב/ה: teacher כתב/ה: מי שאומר את זה:
ציטוט: ''..ניצולי השואה יישארו קורבנות של הנאצים לנצח. הסיוטים ימשיכו לרדוף אותם לנצח. המספר יישאר מקועקע על זרועם לנצח. במובן זה, הם בני אדם, גברים, חברים בחוג לשחמט, וקורבנות של הנאצים.
יש דברים שנשארים איתך לעולם...'' לא יבין את זה: ציטוט: 1. האם מי שהיה קורבן רוצה להמשיך לחיות כקורבן ?
2. האם יש רווח כלשהו בלשמר את תחושת הקורבן ? 3. האם אותו רווח גדול מידי כדי לשלם את המחיר הכואב כביכול בלוותר על תחושת הקורבן, אם יש אפשרות אחרת ? במיוחד אם בדבריו אינו מדבר על עצמו אלא על אחרים.. המילה קורבן, מעבר לסמנטיקה הפשוטה (של דבר המוקרב לעולה), היא הגדרה עצמית, או לחליפין סטראוטיפ חברתי המסמן - מסכנות. ואיך אמרה סבתא... ''כדי שמישהו ידרוך עליך, אתה קודם כל צריך לשכב על הרצפה..'' -------- -------- -------- teacher teacher, המשפט האחרון שציטטת- של סבתך, הוא בעייתי משהו, שכן נראה שהוא מאשים את הקורבן. וכיצד אתה יכול להפסיק ל ח ו ש כקורבן, אם אתה סובל מסיוטים חוזרים ונשנים וסימפטומים של הפגיעה שעברת? לפעמים מישהו דוחף אותך, מפיל אותך על הרצפה ואך דורך עליך, גם זה קורה. זה לא שאי אפשר לקום אם מפילים אותך שוב ושב, זה רק שזה יותר קשה. או כמו שנאמר, יש לך פחות חופש בחירה מאשר לו בחרת לשכב על הרצפה. בכל מקרה , אחרי שדרכו עליך, זה תמיד תהליך ארוך וקשה לקום. רציתי לשתף לגבי הסיוטים החוזרים ונשנים ושאר הסיפטומים של הפגיעה. נכון, אי אפשר לבחור מתי הם יתרחשו, אבל בהחלט אפשר להתמודד איתם. וכל אדם יכול לפתח למצוא מה עוזר לו להתמודד יותר טוב עם הסיפטומים. ההתמודדות הזאת היא שמבטלת את תחושת הקורבן היומיומית שלך, גם אם אינה יכולה לבטל את העובדה שהיית קורבן בזמן נתון בעבר. |
|
|
Dolfi
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
Re: אני מאמין גדול בחופש הביטוי ונגד צנזורה עצמית ורגיליוס כתב/ה: בפוסט הזה היו כמה דברים עקרוניים.
אחד מהם הוא הכוונה לצינזור עצמי של תגובות. היתה בקשה להגיב רק בדרך שנראית ראויה לפותח הפוסט או לכמה אנשים אחרים. ברגע שמישהו מפרסם סיפור אישי או תגובה הוא לא יכול להזמין את התגובות הנוחות לו או לבקש שכל הדיון יעסוק בו ורק בו. דיונים לא תמיד חייבים לעסוק בפותח הפוסט. לפעמים הסיפור משמש כהדגמה לאחרים מה לדעת המגיב אסור לעשות או מה הבעיה. D_o_l_f_i_n_a כתב/ה: שורה תחתונה לכל התחושות האלו יש זכות קיום וזכות ביטוי. אם אתה, או כל אחד אחר, רואה לנכון להציג בפני מי ש"משתפך" (ככה קראנו לזה?) פה את הצד הנגדי של המטבע - תבורכו. אך כאשר זו סתם תגובה במטרה לעקוץ ולהכאיב, בעיני היא מיותרת. יש הרבה דברים שאני לא אוהבת לקרוא בפורומים, דברים שלא נוגעים בי, נשמעים לי מטופשים, שלא איכפת לי מהם, שמאוסים עלי, אני פשוט מתעלמת. ההודעה של דולפינה שהיא מאשרת לכתוב גם את הצד השני של המטבע מניחה שוב שזכותה לאשר או לצנזר תגובות או היא בוחנת כליות ולב. כמאמין גדול בחופש הביטוי אני חושב שצריך לאפשר לכל אחד לכתוב כל מה שהוא רוצה וחושב ופותחי הפוסט לעיתים הם אפילו לא צד בעניין. כך למשל כאשר הופיע סיפור אותה כת שאליה השתייכו איימי ודולפינה אני חושב שחלק מהלקחים וחלק מהפוסטים התיחסו בכלל למאפייני הכת ולסימני הזיהוי של כתות ומטרתם היתה אזהרה לאחרות יותר מאשר הסברים לאיימי או לדולפינה, שכבר הסיקו את המסקנות שלהן וברחו משם. ההודעה של דולפינה לא מאשרת, או אוסרת דבר, היא רק מביעה עמדה אישית של מישהי שחושבת שתגובה מסוג מסויים עלולה להיות קצת מיותרת ופוגענית לקורא - והרבה לא מחמיאה לכותב. ובכלל נורא כיף לדבר על עצמי בגוף שלישי. לגבי ה"כת" (תסלח לי אם עדיין זה נשמע לי מטופש, אבל לא ניכנס לדיון הזה שוב), מעולם לא טענתי שהיו בשרשור ההוא תגובות מיותרות. זה מסוג הדברים שכן חשוב היה להשמיע, בין אם יש מאחוריהם אמת ובין אם לא, ולו רק על מנת לעורר זהירות באופן כללי. זה בדיוק ההבדל בין להגיב מהמניעים שתיארת, לבין להגיב בעוקצנות לכאב של מישהו, רק בשביל שיפסיק "להשתפך" כי נמאס לך לראות את ההודעות היבבניות שלו בפורום. |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
אני לא חושבת שכל התגובות היו כי נמאס לאנשים לקרוא פוסטים יבבניים. אני חושבת שמרבית התגובות "הלא נעימות" היו דווקא של כאלה שניסו להראות דרך אחרת, שאמרו את האמת הלא נעימה על הנוחות שבלהאשים ובאי לקיחת אחריות. תגובות שלא עודדו המשך התפלשות בררחמים עצמיים שבתחושת הקורבן הנצחי.
את חושבת שבכל פעם שנאמרים דברים שלא נוחים לנו, מטרתם היא פגיעה ? אני חושבת שהכל תלוי במה אנחנו רוצים ובוחרים לקחת ולהפיק מכל דבר. |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 17 שנים •
6 בינו׳ 2007
בניגוד לרוח, הרווחת בשירשור הזה, איני מתכוון לתקוף עמדה של אף אחד, או אפילו, {לא עלינו), להגן על מישהו בחירוף נפש.
אני רוצה לנסות לתת זווית אחרת של הסתכלות, על הנושא הנידון פה בשירשור הזה. *** בכדי לבסס את דברי, אפתח, ואומר, אמירה שכנרא לא כולם מסכימים לה, {או מי ישמע, עלולים להסכים חלילה}, אבל לדעתי, התעללויות מסויימות בבדסם, הן אונס פרקסלנס. אמנם לא אונס בהגדרה ה"רגילה" . זה אונס של הנשמה. היכולת של הקורבנות במקרים מסויימים, להתנגד לאותו אונס, מאד מוגבלת, בדומה להנחת סכין על גרונה של נאנסת "רגילה". ההקבלה לסכין במקרה שנידון פה, יכולה להיות, מניעת חום, איום בהרחקה, או דברים רבים ומשונים. עדיין, לאותה נאנסת, הנשק שאותו מניחים על צווארה, איום לא פחות במיל אחד, מאותה סכין שציינתי. חשוב מאד לדעתי, להפנים, שזו בגדר סכין, ויש מצבים, שבו לא ניתן להתנגד, מפחד מאותה סכין. אמנם, לא לכל אחת זה יכול לקרות, וזה אמנם מחייב מצב נפשי מאד מסויים. עדיין, לבוא ולהאשים, את אותן קורבנות בהתקרבנות, זו לדעתי לפחות, שטות גמורה, שגובלת בחוסר הבנה, {לא עלינו}. *** הצורך להשתפך, הוא צורך של אותן נפגעות, הוא חלק מהאופן בו כמה בוחרות, להתנקות מהסיפור האישי שלהן, שאותו עברו. חלק בוחרות, בשיטה של מסע הסברה, חלק "סתם" בוכות ומרחמות על עצמן, חלק מנסות לשכנע, שזה לא היתה אשמתן בכלל, כמובן קודם כל בכלל, את עצמן הן מנסות לשכנע, והשיטות רבות ומגוונות. עדיין, חשוב להבין, שזה חלק מהמסע שלהן, לטפל בגורם שמציק להן כל כך. להתנקות ממנו. האם זה מעייף ומייגע לקרוא את הסאגות שיוצאות לאותן נפגעות מתחת למקלדתן השחוקה ? בטח שכן, זה מעייף. זה גם לא נעים בכלל. אז מה ? תתאפקו אנשים. תנו להן לנקות את זה, תהיו יותר סבלניים. בחיי, טיפה אנושיות לא הזיקה מעולם לאף אחד. זה כל כך נורא מה שהן עברו. כל כך נורא, שזה כואב בנשמה, ולו רק לקרוא על זה. ומי שחושב שזה אוסף שטויות ובילבולי ביצים, של טרחניות זקנות, או אפילו צעירות, {לא עלינו}, לא מבין ולא חצי דבר, בהתעללויות בבדסם. ואפילו אם אתם לא רואים את ההקבלה בין אונס "רגיל" להתעללות כאונס בדסמי של הנשמה, תנסו לרכך את גישתכם, ולנסות לקבל לפחות את ההשערה, שזה עלול, {לא עלינו}, להיות נכון. מבקש מכם, מכולם, ממש מבקש, תנו להן לפרוק. ותקראו או אל תקראו, אבל בשם האמפטיה, {לפחות}, תגיבו בעדינות שמה. ואתם יודעים מה, יהיה ככה הרבה יותר יפה לכם. ממש לגמרי. |
|
|