Queeny(מתחלפת){being} |
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
Re: זו משימה קשה להחריד!
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
Queeny(מתחלפת){being} • 11 בינו׳ 2007
ערגה כתב/ה: והאתר שקווינסי שמה כאן? אולי הוא פתרון. (איפה היית קווינסית כשאני הזדקקתי לזה???) (been there....) ערגה - לשירותך תמיד, בשמי הנכון: קוויני! (מלכה - אבל בקטנה). קווינסי - זו אישה אחרת. cheers |
|
סוכרת פיה |
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
סוכרת פיה • 11 בינו׳ 2007
שיפ
אין מתכון מנצח בזה. הרבה תלוי בטיב הקשר שיש בבית. ועדיין, אי אפשר לדעת מה תהיה התגובה, אם תספרי לבעלך על הפנטזיות שלך, על הרצונות שלך. אולם, אין בטוחה שהטיפים אכן יועילו לך. למשל: אם בעלך אוהב את מראה ישבנך כשהוא גלוי, הליכה אחורה לא תועיל הרבה להסתיר סימנים. גם אם תהפכי לסופרוומן וגם אם תיישמי בבית בהצלחה כל מה שתלמדי אצל אדונך (הבית יבריק, האמא שלו תאהב אותך, האוכל יזכה למחמאות ויהיה טרי ומגוון מידי יום ביומו, הילדים יהפכו גאוות המשפחה ויספרו לכולם עד כמה הם אוהבים לשהות במחיצת הוריהם - גם בהיותם בני עשרה ומעל לכל , המין יהפוך את בעלך למתהלך עם חיוך תמידי על שפתיו), הרי שאם הדברים יתגלו עוצמת הפגיעה והכאב לא תפחת כהוא זה. תצטרכי להחליט מה מתאים לך. מה אפשרי אצלך ועבורך. הניחי רגע לגעש שבך להיות בצד. (זה קשה, אני יודעת. במיוחד שרק גילית את עוצמת החויה). נסי לבדוק עד כמה אי מילוי מאווייך יפגע בך, יפגום בך בתפקודך. הרי אינך יכולה לזרוק הכל הצידה, גם לא את העבודה. ומנגד, מה נותנת לך ההסחפות הזו (מעבר להיי הנוכחי שלך). את יכולה גם להניח לחויה להשאר לזמן מה חד פעמית. לתת לה להטמע בך. לעכל אותה ואז לבחון מה תרמה לך ולמי שאת ועד כמה היא מצדיקה, מבחינתך כמובן, קיומן של חויות נוספות כאלה. נדוש אמנם- אבל ידוע - שאין לדון אדם לכף חובה עד שמגיעים למקומו. אל תתייחסי לשיפוטיות שיש כאן מצד כמה, הם אינם עומדים במקומך. תתייחסי לפרטים- את ובעלך. מה חשוב לך יותר. כרגע. נכון, ניתן לקיים מערכת יחסים נוספת במשך שנים מבלי שתתגלה, ואני מאחלת לך שהדברים לא יתגלו לעולם ושבאמת תוכלי, אם תחליטי שאת הולכת על זה, להתעצם מהגילויים שעוד צפויים לך; אך קחי בחשבון שזה לא קל והאנרגיות שתצטרכי להשקיע בהסתרה, באיזון בין ההתמסרות לאדון לרצון לבטא את האהבה לבעל באופן אמיתי בידיעה שאינו יודע הכל , שואבות הרבה מהאנרגיה שתקבלי מקשר בידיאסאמי טוב. |
|
איימי_(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
איימי_(נשלטת) • 11 בינו׳ 2007
ואני, מאמינה שאי- אפשר להתמסר לאדון לגמרי, אם אינו הגבר היחיד בחייך. אבל- זו רק אני.
|
|
ממי(לא בעסק) |
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
ממי(לא בעסק) • 11 בינו׳ 2007
לגביי סימנים:
יש את שמן או ג'ל ארניקה או שמן עץ התה שמעלים סימנים בכמה שעות ראובן - אהבתי לקרוא אותך ! |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
זאלופון(שולט) • 11 בינו׳ 2007
משעשעים אתם. באמת, אין צורך ברגשות אשמה. למה לחוש אשמה, רק בגלל שאת מועלת באמונו של אדם שבוטח בך ואוהב אותך, ועושה דבר מה אשר לו היה יודע עליו היה עשוי לפגוע בו עמוקות? זה בסדר לגמרי. ממש כפי שהיה בסדר למעול בכספי לקוחות הבנק למסחר, למשל, אם הם לעולם לא היו מגלים על כך, ובאופן זה היתה אתי אלון יכולה להנות מכל העולמות ולממש את העונג שהיא זכאית לו כאשה. העיקר המימוש העצמי וההנאה האישית, ולעזאזל עם מי שעומד בדרך. אחרי הכל, חשוב מאד לא לבגוד בעצמנו.
שיהיה ברור, אני לא שופט אותך. לא הייתי רוצה להיות במצבך ואין לך בחירות קלות כאן. כך או אחרת את מוותרת על משהו. אבל אני חושב שזה מצוין שאת חשה רגשות אשמה. זה מראה שיש לך מצפון, שאכפת לך מאחרים, שאכפת לך מבעלך. הדרך הגרועה ביותר להפחית את התחושות הללו היא לשכנע את עצמך שאין סיבה להן. דרכים טובות יותר הן כמובן להמנע מבגידה, או אם כבר מחליטים לבגוד, לדאוג (וכאן אני מסכים עם ראובן) שהנבגד לא ייפגע מכך ואולי אף ירוויח (כמובן, בהנחה שלא יגלה אודות הבגידה). |
|
הייתי כאן |
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
ראובן
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
הייתי כאן • 11 בינו׳ 2007
הליכה אחורנית גם מחזקת את שרירי הישבן.
כך אני גם מחטבת וגם מסתתרת |
|
סקרנית123 |
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
או!
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
סקרנית123 • 11 בינו׳ 2007
ממי כתב/ה: לגביי סימנים:
יש את שמן או ג'ל ארניקה או שמן עץ התה שמעלים סימנים בכמה שעות הנה עצה! תודה, ממי |
|
sid(נשלטת){נווד במדבר} |
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
נורא קל להעביר ביקורת ולרמוז על התחסדות...
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
sid(נשלטת){נווד במדבר} • 11 בינו׳ 2007
אבל צר לי, מי שאינו נשוי - לא תמיד מבין מה זו ההתחייבות הזו.
גם אם הייתם עם אדם נשוי, זה לא שמכם להיות מבינים גדולים בנישואים. גם אני, הקטנה, נשואה טריה - לא מבינה הכל בנישואים (ואולי אפילו לא קצת...) אבל כמו שכתבו כאן כבר קודם - לא משנה כמה מדהימה תהיה לבעלה - אם הקשר עם האדון הוא סודי, ויתגלה - רב הסכויים שבעלה יהיה פגוע, כואב ורב הסכויים שהיא תאבד אותו. גם אם ישארו נשואים, אפשר לאבד את הגבר שלך, בכך שהוא לא יסמוך עליך יותר. כך שזו לא התחסדות. ואם למישהו /מישהי חשוב קשר הנישואין הקיים, כדאי לקחת את זה טוב טוב טוב לפני שמפתחים קשרים נוספים. ולכן, לא הייתי ממהרת לפטור את הדילמה בהצדקות כאלה או אחרות. אם מישהי בוחרת להפגש עם אדם נוסף לבעלה שלא בידיעתו - זו החלטה שלה, ואני מכבדת את זה. אבל בהחלט לא חושבת שזה נכון לשים על זה כסויים שמייפים את המציאות... |
|
S h e(אחרת) |
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
נדמה לי או ש...
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
S h e(אחרת) • 11 בינו׳ 2007
כל השולטים פה קצת נסחפים??
הרי 90% מכם נשואים או עם חברות ובוגדים על ימין ועל שמאל. אז מה זו ההתחסדות הזו? |
|
Dolfi |
לפני 17 שנים •
12 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
12 בינו׳ 2007
Dolfi • 12 בינו׳ 2007
אני מנסה לחשוב, אם בתור זו שנבגדת, הייתי חשה פחות נורא עם הבגידה בהנחה שהייתה סיבה לכאורה מוצדקת לבגידה. בהנחה שבן זוגי היה מגלה צדדים שהוא חש צורך להגשים בעצמו ולא יכול להגשים אותם איתי, אם הוא היה כנה איתי לגבי זה, אולי הייתי כועסת עליו פחות. אך הייתי חשה פגועה באותה מידה. בסופו של דבר, לא משנה איך הוא היה בוגד בי ולמה, לא משנה אם היה בוחר להיות כנה, או לשקר לי והייתי מגלה זאת לבד, כך או אחרת - אחרי שהכעס חולף הייתי נשארת עם אותה תחושה נוראית שהאדם איתו בחרתי לחלוק את כל כולי באופן בלעדי, לא עשה כמוני.
|
|