LADYSLAVE0
|
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
להוריד מסך
כל הדרך לא אמרנו כלום . לא יכולתי לדבר לא יכולתי לנשום לא יכולתי לראות לא ראיתי שכאבת איתי לא ראיתי שהתנפצת איתי. נכנסו הביתה הלכתי לכלוב שלי בלי לחשוב בכלל , אוטומט פעולות שצריך לבצע. הושטת יד לעצור אותי וראיתי אותך מעורפל פשוט המשכתי ללכת היד שלך צנחה. נכסתי לכלוב הלכת אחרי רצית להכנס איתי ולא נתתי. הכלוב שפעם היה הכי חשוף הפך להיות החומה הכי גדולה. התישבתי בפינה, אסופה. לא מרגישה שאתה יושב לידי על הרצפה קרוב, כמעט נוגע ויש סורגים בינינו. ישבנו שעות ושתקנו. והתחיל להחשיך ולא זזת נשארת על הרצפה לידי כשאני מצד אחד של הסורג ואתה מהשני . צמודים . נגעת לי ביד זה העיר אותי הנגיעה שלך . התרוממתי על הברכיים נעזרת בך קמת איתי היינו בגובה עיניים שנינו על הברכיים צמודים והסורג באמצע. תני לי להכנס ביקשת החזקתי חזק בסורגים הידיים שלך על שלי ונרטבה לך היד מהדמעות שזלגו .הסתכלת עלי הכאב שלך הכיל את שלי ובכיתי בשקט בלי קול . ונגבת לי דמעה ועוד אחת . שלוש שנים ביחד שנתיים בתוך כלוב ומעולם לא זלגו לי דמעות. ובכיתי . וחיבקת אותי חזק וידעתי שאתה רוצה שאני אתן לך להכנס ולא יכולתי. בבוקר כשקמת כבר לא הייתי
|
|
|
|
lady @in black(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
אני בדרך כלל לא מגיבה בפוסטים שמעין סוג זה...
אבל הפעם אחרוג ממנהגי..מדהים ,חזק,עמוק.,כואב...וואו |
|
|
|
LADYSLAVE0
|
לפני 17 שנים •
11 בינו׳ 2007
:תודה : )
|
|
|
kaly
|
לפני 17 שנים •
12 בינו׳ 2007
קצר ולעניין.חזק
|
|
|
שלגי
|
לפני 17 שנים •
12 בינו׳ 2007
כן. כמו שאמרו. חזק וכואב
|
|
|
מנטרה(שולט)
|
לפני 17 שנים •
12 בינו׳ 2007
עוצמתי !
טהור ! נקי ! 
|
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
12 בינו׳ 2007
Re: להוריד מסך LADYSLAVE0 כתב/ה: כל הדרך לא אמרנו כלום . לא יכולתי לדבר לא יכולתי לנשום לא יכולתי לראות לא ראיתי שכאבת איתי לא ראיתי שהתנפצת איתי. נכנסו הביתה הלכתי לכלוב שלי בלי לחשוב בכלל , אוטומט פעולות שצריך לבצע. הושטת יד לעצור אותי וראיתי אותך מעורפל פשוט המשכתי ללכת היד שלך צנחה. נכסתי לכלוב הלכת אחרי רצית להכנס איתי ולא נתתי. הכלוב שפעם היה הכי חשוף הפך להיות החומה הכי גדולה. התישבתי בפינה, אסופה. לא מרגישה שאתה יושב לידי על הרצפה קרוב, כמעט נוגע ויש סורגים בינינו. ישבנו שעות ושתקנו. והתחיל להחשיך ולא זזת נשארת על הרצפה לידי כשאני מצד אחד של הסורג ואתה מהשני . צמודים . נגעת לי ביד זה העיר אותי הנגיעה שלך . התרוממתי על הברכיים נעזרת בך קמת איתי היינו בגובה עיניים שנינו על הברכיים צמודים והסורג באמצע. תני לי להכנס ביקשת החזקתי חזק בסורגים הידיים שלך על שלי ונרטבה לך היד מהדמעות שזלגו .הסתכלת עלי הכאב שלך הכיל את שלי ובכיתי בשקט בלי קול . ונגבת לי דמעה ועוד אחת . שלוש שנים ביחד שנתיים בתוך כלוב ומעולם לא זלגו לי דמעות. ובכיתי . וחיבקת אותי חזק וידעתי שאתה רוצה שאני אתן לך להכנס ולא יכולתי. בבוקר כשקמת כבר לא הייתי
וזהו? זה היה הסוף? הכתיבה הגלויה שלך היא המתנה שלך לנו. חשה את כאבך. אוהבת אותך }{ |
|
|
| קלאודיוס |
לפני 17 שנים •
12 בינו׳ 2007
עצוב.
השאלה שהשארת פתוחה היא מה היה שכל הדרך שתקת ואחריו החלטת שזה הסוף. מה הדבר הנורא שהוא עשה שאחריו בכית ועזבת. סיפור חזק וכואב. אני מקווה שהתאוששת מאז. |
|
|
להבה חשופה
|
לפני 17 שנים •
12 בינו׳ 2007
קלאודיוס כתב :
השאלה שהשארת פתוחה היא מה היה שכל הדרך שתקת ואחריו החלטת שזה הסוף. מה הדבר הנורא שהוא עשה שאחריו בכית ועזבת. במידה ו LADYSLAVE0 היתה מעוניינת לשתף אותנו , מן הסתם היתה עושה זאת . למה לזרות מלח...!!! אכן סוף , עצוב , מצמרר , כתוב חזק , מחלחל עמוק לתודעה. LADYSLAVE0 תודה לך ששיתפת אותנו . מאחלת לך, את הטוב עבורך במהרה .!@! |
|
|
האמפרי
|
לפני 17 שנים •
12 בינו׳ 2007
אכן מכאיב ולופת בגרון.
מזכיר לי מאד את התחושה מהשיר הזה: כשצלצלת רעד קולך מילים: נתן זך לחן: חנן יובל כשצלצלת רעד קולך ואני ידעתי שאני אבל בגללך ולא היה לי צורך לשמוע את דבריך כי כשצלצלת רעד קולך ואני ידעתי שאני אבל בגללי ולא היה לך צורך לשמוע את קולי כי כשצלצלת רעד קולך ואני ידעתי שאת כבר אינך. |
|
|