סטיות ועבירות מין

מיתוסית​(שולטת) • 4 בינו׳ 2007

מין אנאלי ואוראלי היה קיים לפני כן, ברור ובעיקר בתרבות המזרחית ובתרבויות עתיקות.
אני לא בטוחה כמה היו מודעים לאורגזמה נשית דגדגנית ובכל מקרה, אנחנו חיים לפי התרבות המערבית וזו תרבות שמרנית למרות שהיא הופכת להיות מתירנית כביכול עם הזמן, ובתרבות המערבית עושים מחקרים- ולא במזרחית.

אגב, היום רוב העולם עדיין הולך לכיוון הדיעות המערביות ולצערנו בראשון ארה"ב שהיא שמרנית מאוד מבחינה מינית (בל נדבר על מדינות מוסלמיות ששם אישה היא בכלל חפץ מיני ותו לא).

לכם המדד שלי הוא העולם המערבי כי זו החשיבה שמקובלת כיום.

אהבתי את מה שLyo כתב, אני חושבת שהוא צודק. כי גם הומואים אם נקרא להם "גייז" או "גאים" במקום "אוכלים בתחת" או "מתרוממים" ושאר כיונויים מעליבים, לא ישנו את המהות שלהם.
בדיוק כמו כל תרבותה פוליטיקלי קורקט שבעיניי היא צבועה מאוד (שם זה התחיל באמריקה) עם כל הקטע שבמקום לקרוא לכושים ככה, קוראים להם"אנשים צבעוניים" או "אפרו-אמריקאים" וכו'.
אין ספק ששינוי הגדרות וכינויים יכולים לתרום רבות לשינוי התייחסות כלפי קבוצות אוכלוסיה שונות, אבל אחרי הכל דרוש שינוי עמוק יותר באקדמיה ובחברה מעבר להגדרות יבשות כדי לגום לשינוי גישה וזווית ראיה כלפי בדסמים- כמו כלפי כל מגזר אתני, גזעי, מיני וכו'

נקרופיליה

עש11 • 12 בינו׳ 2007

" בעיקר אצל ניצולים ממחנות השמדה. "
מימיי לא שמעתי על כך, קיים פירוט בהישג יד? או הכוונה למידע ממקור ממשי?

מיתוסית​(שולטת) • 12 בינו׳ 2007

המרצה סיפרה על זה כמה שורות בהקשר לנקרופילים. אני יכולה לברר על זה.

תודה לך

עש11 • 13 בינו׳ 2007

אני משערת שתשאלי את הגברת מרצה (?), מה שיקח זמן.
אם תמצאי שהבירורים רלוונטיים לכולנו ותחליטי לפרסמם כאן, אודה לך אם תיידעי אותי בפרטי
שלא אצטרך, את יודעת, לאמץ לי את בדיקת השירשור לשגרה..
thanks again

מיתוסית​(שולטת) • 13 בינו׳ 2007

זה יקח זמן...
אני משערת שאוכל לשאול אותה בשיעור הקרוב בשבוע הנוכחי- אם יהיה לה זמן לקרציה שאני

את לא צריכה לבדוק את השרשור תדיר, את אמורה לקבל למייל הודעה, לא?

מיתוסית​(שולטת) • 14 בינו׳ 2007

יש תשובה
כשנותנים את הטיפול ההתנהגותי- קוגנטיבי משנים את סכימות החשיבה, בין השאר ולכן לא רק מכחידים את ההתנהגות ה"סוטה" וממירים אותה בהתנהגות חלופית, אלא גם משנים את החישבה והתפסיה לגבי מין ויחסים בין המינים וכך גם הפנטזיות והרצייה מופחתות באופן משמעותי ואף נעלמות.
זו הסיבה שרצוי לתת שילוב של טיפול שתי האסכולות ולא רק אחת מהן.

אגב, אני עומלת כרגע על מאמר למגזין בו אפרט את כל התיאוריות והטיפולים הניתנים לפראפיליות.
מקווה שזה יאיר מעט את הנושא, לאור העובדה שהפעם האחרונה שבה כתבתי מאמר על סיבות למאזוכיזם- עשיתי זאת מתוך מחקר אישי לצורך עבודה ומחיפוש עצמי והרכבת ביביליוגראפי ואילו הפעם החומר יהיה לקוח משני קורסים.

Nymphaea​(נשלטת){זיעויה} • 15 בינו׳ 2007

כחולית, אני ממליצה לך לנקוט גישה קצת יותר ביקורתית לגבי מה שמספרים לך היכן שאת לומדת. לא הכל אורים ותומים.

מיתוסית​(שולטת) • 15 בינו׳ 2007

נימפאה, ביקשת תשובה, שאלתי וקיבלת
את יכולה להטיל ספק בתשובה, אך אני הבאתי אותה כלשונה ללא דעתי האישית.
לכאורה הטיפול הזה נשמע לי הגיוני מאוד.

אני מאוד ביקרותית כלפי הגישות האקדמיות ובייחוד התיאוריות הפסיכולוגיות בנושא והן אינן מספקות אותי כלל ועיקר.
לצערי, זה מה יש ותאמיני לי שחפרתי הרבה ובשרשור שבו מישהי ביקשה פה מאמרים אקדמאים בבדסמ, ישר אמרתי שיש את הדיעות של פרויד ושטקל שאני חושבת שזה בושליט ויסלחו לי כל הפרוידיאנים פה

אני ממש לא מקבלת כל מה שאני שומעת כאורים ותומים, אך לצערנו רב הנסתר על הגלוי וכל עוד לא יהיו מחקרים חדשים בנושא ואולי אף כאלה שיובילו את הקהילה האקדמית לתובנות חדשות- החומר הישן הוא זה ששכיח.

אני לא יכולה להמציא את אמריקה ולא לגלות אותה לבד.
אם את שומעת על טיפולים אחרים או תיאוריות שנראות לך נכונות- אשמח לשמוע.
למרות שלדעתי בכל תיאוריה יש מעט מן האמת ובגלל שיש הרבה סוגים שונים של אנשים בתחום- יתכן ולכל אדם מתאימה תיאוריה אחרת.

Nymphaea​(נשלטת){זיעויה} • 15 בינו׳ 2007

זה בדיוק הענין. נראה לי כמו הימים בהם אמרו להומואים ולסביות לכו לטיפול ותשתנו. גם אז היו לא מעט פסיכולוגים ופסיכיאטרים שאמרו שזה אפשרי. זה לא ממש עובד. בסופו של דבר נטיה הומו-לסבית התקבלה כדבר לגיטימי (לפחות בעיני הרפואה הפסיכולוגית) והוצאה מה-DSM . לא יודעת אם הנטיה הבדס"מית היא מולדת או נרכשת אבל לא בטוחה שאפשר "להוציא" את ה"לוקים" בה מזה. זה שמישהו שמלמד קורס במוסד גבוהה כלשהו אומר שזה אפשרי, לא הופך את זה לכזה. אשמח מאוד לדעת על הצלחות ולא על תיאוריות.

מיתוסית​(שולטת) • 15 בינו׳ 2007

1.קיבלתי משתי מרצות שונות בעלות ותק ותארים גבוהים את אותה דיעה: הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי הינו היעיל ביותר לטיפול בסטיות מין ובבעיות בתפקוד המיני. הטיפול הפסיכואנליטי הוא הטיפול הכי פחות יעיל בטיפול בבעיות אלו.
שתיהן מטפלות בסוטי מין שהם עברייני מין, דהיינו פדופילים, אנסים ומגלי עריות.
הראשונה לא טיפלה מעולם בסוטה מין בלבד (כגון סדיסט, פטישיסט או אקסהיבציוניסט).
השניה טיפלה בתחילת דרכה כפסיכולוגית בפטישיסט אחד. לדעתה הטיפול לא היה יעיל במיוחד בעיקר עקב ניסיונה המועט, אולם לטענת הפטישיסט- הטיפול עזר לו.

כמו שאמרתי שוב ושוב, הדיעה הרווחת היא שסוטי המין מכחישים שיש להם בעיה ובד"כ לא מעוניינים בטיפול אלא בכורח (למשל פדופילים) או בעקבות לחץ הסביבה (למשל אישתו של פטישיסט שלא מרוצה מהפטיש שלו).

בגלל שסוטים "רגילים" שאינם מזיקים לסביבה אינם מובאים לידיעת הרשויות ומן הסתם אין צורך לכפות עליהם טיפול- הם ממעיטים מאוד להגיע לטיפול וכך יוצא שמי שהגיע בזמנו של פרויד ואפילו כיום לטיפול, זה או אנשים עם בעיות רגילות של יומיום (כמו שכולנו מכירים) או אנשים עם הפרעות נפשיות ומחלות נפש קשות.
זו הסיבה שמרבית המחקרים, לדעתי מבוססים על גברים (ולא בגלל כפי שנוטים לחשוב שאין כמעט נשים) ועל כאלה שנמצאים בקצה המאוד קיצוני של הסאדו מאזוכיזם- מה שנקרא "הגיעו מים עד נפש", מה גם שהקייס סטאדי עליהם מבוססים מאמריהם של שטקל ופרויד קרו בתקופה בה כל הסטיות מין היו מאוד לא מקובלת משום בחינה- בניגוד להיום שיש הרבה יותר פלורליזם כלפי סטיות אלו (הכל כמובן יחסי).

נוצר מצב שאין מחקרים שמייצגים נאמנה את סוטי המין אלא רק את הקצוות.

2.אל תשכחי שהרבה הומואים, גם כיום למרות שאינם "צריכים לקבל טיפול" הולכים לטיפול ולו כדי להתמודד עם הנטייה, מה גם שחלקם כן רוצה לנסות ו"להיגמל" ואני מכירה לא מעט אנשים בקהיהל שלנו שעבר להם בראש לפחות פעם אחת "למה אני כזה?" ו"אני רוצה להיות ונילי" (אני ביניהם).

3.לבסוף, אולי הכי חשוב: יש תימוכין מדעי ליסודות ביולוגיים לפחות אצל חלק מההומואים והלסביות, בעוד שלסוטי המין לא נמצאו מעולם יסודות ביולוגיים , מכאן שמרבית הסיכויים שמדובר במשהו על רקע נפשי ואם זה כך, הרי שטיפול נפשי- התנהגותי כן אמור לעזור, לפחות במידה מסויימת.