לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בנות - עוצו לי

מוש​(נשלט){k}
לפני 21 שנים • 16 בנוב׳ 2003
מוש​(נשלט){k} • 16 בנוב׳ 2003
אפרוחון גנוב כאוות נפשך,
השאלות שלך הזויות כמעט כמו שלי.
כיוון שאין מושג לאן השרשור הזה רצה להגיע, הוא יכול ללכת לכל מקום.
קטונתי מלנסות כלל לענות לך על שאלותיך, ובלי עין רעה יש לי פאקט של שאלות כאלה משל עצמי.
אני מעשן אותן אחת אחת... ממליץ לך להצטרף...

(מהשאלות הכי סבוכות - נכנסים להיי מטורף icon_lol.gif )
infinite​(נשלטת)
לפני 21 שנים • 16 בנוב׳ 2003
infinite​(נשלטת) • 16 בנוב׳ 2003
אפרוח קטלני אתה לא גונב את השרשור כי אם תורם לו ורק רציתי לומר שמה שאתה ומוש אומרים כאן...אני אישית מאד מזדהה עם זה ,זה משהו חמקמק שאפילו לא ניתן להגדיר במילים אך זו פשוט הזדהות ש...אני מרגישה את זה (:
כשכל מה שיש הן מילים...אני מרגישה דחף להפוך אותן לציור וכך יותר קל לי לבטא..לגרום לאותו אדם פשוט לראות את הרגש ויזואלית...אך כעבור כמה זמן הרגשתי שגם הדף קטן לי מידיי ,שהכלים לצייר בהם אינם מתאימים כבר ,לא עדינים מספיק ,לא גסים מספיק ,לא חלשים מספיק ,לא חזקים מספיק...עוצמות אחרות שלא הכרתי פעם ,רמות אחרות של כאב וגם של רגש..
ובאמת אין תשובה כל כך...(:
כל מה שניסיתי לרשום פה גם אינו מבטא...(:
אפרוח קטלני{Lilu FemDo}
לפני 21 שנים • 16 בנוב׳ 2003

"אמא, אני רוצה עוגיה"

אפרוח קטלני{Lilu FemDo} • 16 בנוב׳ 2003
"אז לך קח לך עוגיה מהצנצנת"
"אבל אמא, אין לי ידיים"

ומה עושים כשאלוהים לא נתן לך את היכולת לצייר? מה עושים כשאתה מרגיש כל כך הרבה ויכול להביע כל כך מעט? ומה עושים כשאתה מתיישב מול דף עם עט, והדבר היחידי שאתה מצליח לעשות זה לזרוק את הדף לפח בקריזה אחרי חצי שעה של מחסום ציירים / סופרים/ משוררים? מה עושים כשגם אם היית יכול לצייר, לא היה לך למי להראות את הציור? כותבים שוב "אני אוהב אותך" ? ושוב? ושוב?

מה עושים כשאתה כולך מוצף באהבה ואין לך פתחי ניקוז?

ומה עושים כשאפרוחים שואלים שאלות שאף אחד לא יכול לתת להן תשובה?

פאק. אם הייתי מגיע כל כך גבוה, הייתי בועט לעצמי בראש.

ואינפי - לא צריך להקליד כל פעם אפרוח קטלני. את יכולה לקרוא לי בשמי הפרטי.... icon_cool.gif
infinite​(נשלטת)
לפני 21 שנים • 17 בנוב׳ 2003
infinite​(נשלטת) • 17 בנוב׳ 2003
אז מציירים בראש יקירי
ואחר כך...נותנים את זה למי שאתה אוהב...(זה לא עוזר ,אני יודעת (: ) ..

ודווקא אני נהנית להקליד את הניק הזה ,אפרוח קטלני icon_biggrin.gif

אם בחרת בו ,סימן שזה משהו ששווה הקלדה (:
נשיקןת
זאלופון​(שולט)
לפני 21 שנים • 17 בנוב׳ 2003
זאלופון​(שולט) • 17 בנוב׳ 2003
אם תבקש מעשרה אנשים שונים לנסות לפרט ולנתח למה הם מתכוונים כשהם אומרים "אני אוהב אותך", סביר להניח שתקבל עשר תשובות שונות. בשבילי משמעותן, מעל הכל, עיקרה בשני סעיפים: א. אני רוצה להיות איתך, ב. אני רוצה שתהיי מאושרת, ורצוי מאד שיהיה קשר בין א ו-ב. לעומת זאת כבר שמעתי ממישהי פעם תמיהה על כך שסברתי משום מה שהיא רוצה להיות איתי רק בגלל שהיא אמרה שהיא אוהבת אותי. ברור שיש לנו הבדלים בהגדרות. אהבה היא אינדיבידואלית, וכך גם הדרכים להפגינה. לכל אחד הכישורים שלו, יכולת הנתינה שלו והצורה בה הוא סבור שאהבה אמורה להתבטא, ובבואנו לשפוט אהבתו של אדם יש לעשות זאת לפי הקריטריונים שלו.
עצתי לך היא לברר עם עצמך למה אתה מתכוון כשאתה אומר "אני אוהב אותך", ואז לפעול להגשמת כוונות אלה בצורה המיטבית האפשרית בהתאם לכישוריך ויכולתך לתת. אני יודע שזה קצת באוויר, אבל זו נקודה להתחיל ממנה.
infinite​(נשלטת)
לפני 21 שנים • 17 בנוב׳ 2003
infinite​(נשלטת) • 17 בנוב׳ 2003
מישהו אמר פעם (ואני לא זוכרת מי זה או מאיפה זה היה ) :
לומר "אני אוהב אותך" ,"זו עצלנות.
כי זה אומר
שאיכפת לי ממך
שאני רוצה להיות איתך
שאעשה הכל בשבילך
שאני רוצה להיות קשוב לך בכל רגע,
שזה ללא תנאי ..."

והוא צודק לדעתי

וחשבתי על זה שפשוט זה מכיל בתוכו כל כך הרבה דברים...ואולי זו הגדולה של המילה הזו , היא מכילה בתוכה כל כך הרבה ,ואולי הבעייה היא שלנו ולא של המילה...ולא של המשמעות...אולי אנחנו פשוט לא קולטים לפעמים עד הסוף ,כמה דברים זה מכיל בתוכו..לא קולטים את הגודל , כמו שהשכל האנושי לא מסוגל לקלוט שאין סוף למספרים ותמיד אפשר לומר "ועוד אחד" ...אולי גם כאן זה כך ואולי אנחנו אלה שלעיתים "משתמשים שלא לצורך" במילה הזו או עושים בה שימוש לא נכון ...הופכים אותה לפחות מערכה האמיתי...וכשזה באמת מגיע בעוצמות כאלה שמכיל את הכל...אז כבר אין לנו כילים להתמודד עם זה ?
מוש​(נשלט){k}
לפני 21 שנים • 18 בנוב׳ 2003
מוש​(נשלט){k} • 18 בנוב׳ 2003
לא נכנס כרגע למה זאת אהבה - קטונתי (ורבאק - תשע בבוקר עכשיו)
רציתי רק להגיד לך אפרוח דבר אחד קטן - אתה לא צריך לדעת לכתוב כדי לכתוב, או לדעת לצייר כדי לצייר. כשהילדה שלי מביאה לי ציור שהיא ציירה בגן שנראה בערך כמו... נו, כמו שום דבר, זו המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל. כי היא באה מהלב! הנתינה היא העניין, ההשקעה היא העניין, התוצר הוא שולי לגמרי.
אגב בעניין נתינה, אהבה מוחלטת, רגשות וכו' המלצה חמה שלי - גשו לגן הילדים הקרוב למקום מגוריכם. האנרגיות שלהם, הנתינה שלהם והאהבה שלהם היא משהו שמאוד קשה למצוא אצל מבוגרים.
אז אם אתה רוצה לכתוב, תכתוב. אל תקרא ואל תקרע.
אם בא לך לצייר או לשיר או לרקוד או וואטאבר - לך על זה. אם זה בא ממקום נכון ואמיתי - זה גם יקלט כך.

ובוקר טוב ישראל.