נוריתE |
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
"הוצאה מהארון"
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
נוריתE • 20 בינו׳ 2007
יצא לי להתקל לאורך הזמן
על גבי הפורומים בסיפורים של נישלטות שהביאו את האדון לאבא ואמא לארוחת שבת או כזה ומצאו עצמן מוצאות מהארון כנגד רצונן בצורה זאת או אחרת כאשר התרוץ היה מיבחן נאמנות משהו בסיגנון "אם את באמת שפחה טובה בואי ליד אמא שלך ונשקי לי את כף הרגל". ואני שואלת את עצמי איזה סוג של אדם יעשה את זה ואם אתן בנות הייתן ניתקלות בכזו סיטואציה שבפרוש ההורים לא יודעים ואתן לא רוצות שידעו,(או/ובטח שלא בכזאת צורה) איך הייתן מגיבות. האם "סרוב פקודה" בפני מישפחה או חברים שלא יודעים על העינין הוא הפרה חמורה או עיניין טיבעי. ועוד מה זה נותן לאותם ה"מוציאים"? אישית לא רק שהיתי מסרבת אלא שגם הייתי מוציאה את אותו אדם מחיי גם אם זה היה "לסגור את האורווה לאחר שהסוס ברח". |
|
פעם פרח(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
פעם פרח(נשלטת) • 20 בינו׳ 2007
עצם הפקודה הזו היא הפרת אמון חמורה בעיניי.
את האדם בהחלט צריך להעיף, ואפילו בסטירה מצלצלת. וכלפי המשפחה אפשר לנהוג כאילו זה היה בהומור או בדיחה גרועה במיוחד, למרות שקשה לי לחשוב על איך אני מגיבה במצב כזה. |
|
עינבר |
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
עינבר • 20 בינו׳ 2007
אני חושבת שהסיטואציה פחות רלוונטית.
השאלות הרלוונטיות הם, לדעתי, 1. מתי עובר הגבול בין כפייה להסכמה ? גם שמישהו מציג משהו כמבחן לצייתנות ונאמנות, עדיין יש לך אפשרות לסרב ולא לעשות מה שאומרים לך. שהרי נשלטת היא מי שהסכימה להיות שם ולציית לו. אני חושבת שמאוד קשה לקבל החלטה כזאת ברגע אמת וזה בהחלט בקשה שראוי לדון עליה מראש ולא לשים מישהי בפינה. לדעתי, החלטות שמתקבלות במצבי לחץ, אינן מבטאות הסכמה. 2. מה מידת ההשפעה של יחסי השליטה על החיים ? (עבודה, יחסים במשפחה, חברים ואפילו תחביבים למינהם). אחד המדדים שמגדירים את ההבדל בין התעללות ל BDSM, הם האם יש ליחסים השפעה שלילית על החיים של הנשלט. הבעיה היא כשנפגמים היחסים בין הנשלט וחבריו או משפחתו וכאשר נפגע מעמדו במקום העבודה, הוא הופך לאדם חלש יותר, אדם שייותר תלוי בשולט שלו ויותר נוח למניפלוציות. זה לא טוב. חשובה המודעות של BDSM על הרגשות שלנו ועל חיינו בכלל. ומה שלא יודעים איך ישפיע עלינו, לעשות בזהירות רבה. הסיטוצאיות שאת מתארת מעוררות את השאלות האלו. אני לא יכולה לתת את התשובות, אלא לעצמי. זה אינדיוודואלי. לי לא יפריע יותר מדי אם הורים שלי יזדזעו ממני קצת, אבל בהחלט יפריע לי אם משהו יעיב במעט על הקריירה שלי. |
|
outsider1 |
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
Re: "הוצאה מהארון"
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
outsider1 • 20 בינו׳ 2007
Buttercupe כתב/ה: יצא לי להתקל לאורך הזמן
על גבי הפורומים בסיפורים של נישלטות שהביאו את האדון לאבא ואמא לארוחת שבת או כזה ומצאו עצמן מוצאות מהארון כנגד רצונן בצורה זאת או אחרת כאשר התרוץ היה מיבחן נאמנות משהו בסיגנון "אם את באמת שפחה טובה בואי ליד אמא שלך ונשקי לי את כף הרגל". ואני שואלת את עצמי איזה סוג של אדם יעשה את זה ואם אתן בנות הייתן ניתקלות בכזו סיטואציה שבפרוש ההורים לא יודעים ואתן לא רוצות שידעו,(או/ובטח שלא בכזאת צורה) איך הייתן מגיבות. האם "סרוב פקודה" בפני מישפחה או חברים שלא יודעים על העינין הוא הפרה חמורה או עיניין טיבעי. ועוד מה זה נותן לאותם ה"מוציאים"? אישית לא רק שהיתי מסרבת אלא שגם הייתי מוציאה את אותו אדם מחיי גם אם זה היה "לסגור את האורווה לאחר שהסוס ברח". להלן מספר אופציות שאת יכולה לבחור: 1. חלאה. 2. אדם חסר כבוד לזולת. 3. מישהו חסר מצפון. 4. חיה. אין שום סיבה למה שאת תיארת, וכמוך גם אם הייתי אותה נשלטת הייתי מעיף אותו מחיי. |
|
Mr Kinks(מתחלף) |
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
Mr Kinks(מתחלף) • 20 בינו׳ 2007
אולי זו פנטזיה שכל מיני אנשים חולקים... אבל אם זה המקרה, זה מה שזה. פנטזיה.
גם אם מישהי מפנטזת על אונס זה לא אומר שהיא רוצה שזה יהיה מעבר לזה. |
|
kaly |
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
20 בינו׳ 2007
kaly • 20 בינו׳ 2007
אם המשפחה לא יודעת על הנטיות הנשלטות של הבת שלהם-והוא יתן לה הוראה, הוא סתם דביל.
כי מעבר לזה שסביר להניח שזו הייתה ההוראה האחרונה שלו,אני מדמיינת את האבא-באמצע הארוחה קולט את הסיטואציה,הוא מפרק עליו את השולחן ומעיף אותו מהבית |
|
שלגי |
לפני 17 שנים •
21 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
21 בינו׳ 2007
שלגי • 21 בינו׳ 2007
צר לי אבל זה נשמע לי כל כך מופרך.
עד שמישהו זוכה להכיר את משפחתי (אני כבר בגיל של ילדים, לא רק הורים) - הוא זוכה אצלי לרמה מאוד גבוהה של אמון, ממש לא משנה מה הוא בסולם המזון של החיים. סיטואציה מסוג זה בכלל לא עולה על הדעת. אני שוב חוזרת ואומרת משהו שאמרתי אתמול בדיון סוער - בי די אס אם מתאים לאנשים שמגיעים ממקום של חוזק לא של חולשה. לטעמי מי שמגיעה לכזה מצב -ברור שתזרוק אותו קיבינימט - אבל עצם ההגעה אליו, מוטב שתעורר אצלה סימני שאלה על מקומה בעולם הזה. אני לא אומרת שאי אפשר לפגוש זבלים - זה קורה בכל מקום בחיים לא רק בבידי- אני כן אומרת שמוטב לסנן אותם לפני שמביאים אותם למקום כל כך אינטימי ופרטי. ומי שלא יכול לסבול את החום שלא יתקרב למטבח (באנגלית זה נשמע יותר טוב) |
|
outsider1 |
לפני 17 שנים •
24 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
24 בינו׳ 2007
outsider1 • 24 בינו׳ 2007
Mr Kinks כתב/ה: אולי זו פנטזיה שכל מיני אנשים חולקים... אבל אם זה המקרה, זה מה שזה. פנטזיה.
גם אם מישהי מפנטזת על אונס זה לא אומר שהיא רוצה שזה יהיה מעבר לזה. גם אם זאת פנטזיה, אז יש דברים שלא עושים, ושלושלטים יש את האחריות לסרב כמו לפנטזיה שהזכרת בנוגע לאונס. יש דברים אשר פשוט לא עושים. |
|
outsider1 |
לפני 17 שנים •
24 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
24 בינו׳ 2007
outsider1 • 24 בינו׳ 2007
נכתב פעמיים, אבל הרגש לא השתנה.
|
|
כרמן |
לפני 17 שנים •
24 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
24 בינו׳ 2007
כרמן • 24 בינו׳ 2007
קשה לי להאמין שזה סיפור אמיתי.
"השולט" שליד הורים שלא יודעים יגיד לבת לנשק לו את הרגל ליד האמא יקבל ניקור עיניים מהאמא שלא תהייה מוכנה שיפגעו בבת שלה ולכן קשה לי להאמין שהסיפור נכון ולא אגדה אורבנית מהסיפורים של הבדסמ. אין גבר טיפש שיגיד להורים שהוא מנסה לשלוט על "הילדה" שלהם. אצל הורים "הילדה" יכולה להיות אחרי גיל 25 . גם אם הוא טיפש ברמות על ההנחה של buttercup שאין מה לעשות והסוסים ברחו מהאורווה היא לא נכונה. בסיטואציה בלתי אפשרית כזאת, אם גבר היה מבקש ממנו לנשק את רגליו לפני ההורים הייתי מחייכת, מרימה כף רגל נעולה בנעלי העקב הרגילות שלי ועונה: "מיד baby אחרי שתראה שלמדת שאנחנו הנשים כבר לא במטבח וגבר טוב צריך לנשק לנו את הנעל לפני הכל." בקיצור הופכת הכל לבדיחה ושואלת אם יש עוד בדיחות שובינסטיות על נשים. יש לי לפחות 10 טובות. אם לא נבהלים כל גבר יכול לומר מה שהוא רוצה. אני מניחה שלא הייתי בוחרת טיפש כזה אבל אם הטיפשות התגלתה בפעם הראשונה אצל ההורים הוא יקבל במקום שטיפה על העולם החדש של הנשים עם כמה בדיחות שהוא לא ישכח. ההורים לא ינחשו שהוא דיבר ברצינות ויצחקו מהבדיחות. והעיקר: לא לפחד כלל! |
|