שליטה אינה יכולה להיות טובה

נוריתE • 20 בינו׳ 2007

כמו פורנוגרפיה
הקביעה הזאת היא עינין של גיאוגרפיה.

לעניות דעתי

ימית 2000 • 21 בינו׳ 2007

הסיבה שאנחנו משתעשעים במשחקי שליטה היא היעדר שליטה. בוודאי שזו לא באמת שליטה (במצב אידיאלי, בריא ותקין), אלא הדמיה של מצבי שליטה. הצורך בכך, בסופו של דבר, זהה אצל כולם - שולטים ונשלטים: הרצון לתעל את הריק/בדידות/כאב/אי-נחת/חרדה - כל אותם דברים שטורדים את מנוחתנו, מקשים עלינו לתפקד בצורה האופטימלית - לתחושות גופניות, לקיצוניות רגשית, להעלות אותם על פני השטח, להביא אותם אל הקצה, ולהשתחרר מהם, לפחות באופן זמני.
גם אם זה לא הפתרון המושלם, גם אם בחלק מהמקרים זו שלוחה של הרס עצמי, סובלימציה של הענשה או כל דבר אחר, לפעמים זה הכי טוב שיש.
נפש האדם אינה חופשייה, ואיש מאיתנו לא חופשי. אנחנו נתונים לשליטה רבגונית ורבת פנים מרגע היוולדנו, ואף מבלים את חיינו במידה רבה בחיפוש אחר גבולות, חוקים ומסגרות. הבדסמ הוא עוד צורה של הגנה, של מסגרת מתחמת ומגוננת, שמעניקה תחושת ביטחון, שייכות וודאות. הביטחון והשייכות האלה הם נחלתם של השולט והנשלט גם יחד.
אני חושבת שבדרך כלל מדובר בכאב, ברצון להשתייך, להוכיח ולהתקבל. אני בטוחה שיש שיחלקו עלי.

ואצלי זה הרבה יותר פשוט

עינבר • 21 בינו׳ 2007

הכניעה היא עבורי תשוקה אירוטית.
ואני זוכרת את הרגע שבו הבנתי שיש לי זכות לכך,
שיש לי זכות למסור את השליטה עלי ועל גופי.
הייתי לי הרבה תחושת כח במסירה הזאת
ומצאתי עונג מרגש בכניעות שלי.

ברור שכניעות וצייתנות ללא גבולות היא הרסנית,
אבל זה שליטה, כמו הרבה דברים שאנחנו עושים,
צריך לדעת איך עושים ומה המידה.

יש אנשים שאכילה היא פעולה הרסנית עבורם
ויש אנשים ששליטה היא מה שעושה להם רק טוב
והם מפיקים מכך הנאה ואפילו צמיחה והגשמה.
זה לא האקטים שהרסניים, זה איך שעושים אותם.

לגבי כל הנושא של מקום האישה כנשלטת או שווה,
השוויון מצוי בהזדמנות, בזכות הבחירה.
כל עוד אדם בוחר במשהו, זה בא מכוח ובזכות
וזה קצת יומרני לשפוט מה יהיה בריא לאחרים.

Whole Me​(לא בעסק) • 21 בינו׳ 2007

אני מסכימה עם זה. רציתי/ קיוויתי שישנה איפשהי שליטה טובה ושגם אזכה למצוא אחת כזאת. אבל, איך שלא נסתכל על זה, שליטה לא באמת יכולה להיות טובה. אולי אני מתבססת על ניסיון רע ומגיעה למסקנות נמהרות אבל מהמקום בו אני התנסיתי בכך, אי אפשר לומר שזה היה מקום טוב. ואני לא חושבת שאני נחשבת לקיצונית בהגדרה. אני גם לא פומבית או מתערבבת בקהילה. חיפשתי זוגיות עם תבלין של שליטה. הכרתי אנשים מקסימים (לכאורה) שבסיטואציות מסויימות... טוב נו, מעדיפה לא להיכנס להגדרות כיצד אני ראיתי אותם.
הבעיה העקרונית עם השליטה ועם שולטים בפרט היא שמאבדים פרופורציות. כשהגבולות מיטשטשים והשליטה קצת משתלטת על השולט שאינו מסוגל להשתמש בשיקול דעת הגיוני, קרי, להגן על הנשלטת שלצידו, זה בעייתי.
נשלטת היא קודם כל בן אדם. שולט אחראי והגיוני צריך לוודא שהיא תחזור הביתה ללא נזקים... (כן, גם נזקים רגשיים).
ובכלל, השליטה בעיניי היא רק משחק בזמן ובמקום נתונים. לא יותר מכך.