שפחה טוטאלית- האמת העירומה

Re: זו טרמינולוגיה

איימי_​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2007

הבעיה היא לא בלהיות "צודקת". הבעיה היא שסאביות שואפות להיות "טוטאליות", כי הן מקבלות את התחושה שרק "טוטאלי" זה אמיתי. אדונים מעבירים את התחושה שמה שלא כביכול "לגמרי" הוא לא מספיק.
בעיקר כשאת חדשה בעולם הזה, ונמצאת בסיטואציה כזאת, מה שתחווי הוא תיסכול תמידי בחוסר יכולתך להגיע אל הקצה. אולי גם אדונך יעביר לך את התחושה שאת "לא מספיק שפחה", ואלו לא מקרים יוצאי דופן.

וזוהי הסיבה שפתחתי את הפוסט הזה. יש לי דיעות רבות על דברים שונים, ואני לא מתעקשת עליהן. במקרה הזה היה לי חשוב לעורר תשומת לב לעניין. אם המסר הועבר בהצלחה או לא, זו כבר שאלה אחרת.

מפספסים את הפואנטה

זאלופון​(שולט) • 25 בינו׳ 2007

כחובב ידוע של כל מה שנגוע ב"טוטאלי" וב"מנטאלי", פלא שלא הגבתי פה עד עכשיו (אם כי ציטוט שלי הובא כאן), וזה פשוט בגלל שכפי שנאמר פה 37 פעמים בערך, הנושא נטחן היטב עד לגרגירים זעירים.

אבל בגלל הדרמה של להרוג את האמ-אמא, הנושא היותר חשוב של הפוסט הזה קצת נדחק הצידה לדעתי. כולם מסכימים, כמדומני, שאם מקדישים שתי דקות של חשיבה רציונלית לעניין, מגלים שטוטאליות אמיתית לא קיימת בבדסמ. כולם מכירים בפרדוקס של "אני אעשה כל מה שאתה אומר - אבל כל עוד תאמר רק דברים שאני מוכנה לעשות". טוטאליות היא אשלייה שאנחנו מוכרים לעצמנו, וזה ברור. גם מוסכם שאם רוצים לשנות את ההגדרה של "טוטאליות" כך שהיא תתייחס לרגש או לטוטאליות בין גבולות תחומים, זה אפשרי וזה אחלה. עד כאן הכל טוב.

אבל הבעיה היא שעבור רבים (ובעיקר רבות, או שלפחות קולן נשמע יותר), כל הניתוחים הרציונליים והתאמות המושגים שאנו עושים כאן אינם כה ידועים, ברורים ומוכרים.
בעיקר עבור מי שזה עתה נכנסה לעולם הזה ומניחה שיש בו כללים וחוקים ודרך ברורה להתנהג, והיא מחפשת את הדרך הזו שבאמצעותה היא תוכל להיות "שפחה אמיתית", והיא עדיין מסונוורת מהפנטזיות שהביאו אותה לכאן ולא יודעת היכן בדיוק עובר הגבול בין דמיון למציאות - עבורה הטוטאליות היא הרבה יותר מדי פשטנית מכדי להצדיק 15 עמודים.
בשביל אחת כזו, טוטאליות היא מילה נרדפת לשפחה. יכול להיות שהיא בכלל לא תגדיר זאת במילים, אבל ברעיון, היא תראה זאת כאידיאל. שפחה היא אחת שמצייתת להכל, בכל זמן ובכל מצב, ואם אני לא כזו, אני לא אמיתית ויש לי עוד לאן לשאוף. וכן, יש כאן לא פעם "האללה" (בלשונה של איימי) של הטוטאליות או ה"התמסרות". נכון שיש פה גם הרבה קולות אחרים, אבל מאד קל לספוג מסרים שתומכים בפנטזיות וברעיונות הפשוטים שאיתם מגיעים לכאן אנשים חדשים.

פנטזיות זה דווקא טוב. הייתי אפילו אומר שאין ספק שמאבדים משהו כשנהיים חכמים ויודעים, מודעים למציאות ומתקבעים על דרכים מסוימות ועל גבולות מסוימים. לחדשים הייתי מציע דווקא לא לקרוא במשך שנים לפני שמתנסים, כי אז ההתנסויות שלהם יתרחקו מהכמיהות והמאוויים האמיתיים שהביאו אותם לפה וייכנסו מראש למסגרות ולתבניות חיצוניות, וחבל.
אבל על "טוטאליות" דווקא כן הייתי מציע לחדשים, וגם לותיקים, לקרוא. כי טוטאליות, עם או בלי מרכאות, היא בסיס נפלא למניפולציות ולניצול מצד אחד ולתחושת עצב ואי סיפוק אצל סאביות שלא "מצליחות" בה מצד שני. השאיפה להיות "אמיתיים" ו"טוטאליים", במובנים הפשוטים ביותר ולא בדרכים היצירתיות שהוצעו כאן, נראית לי משהו שאם כבר נכנסים אליו, כדאי לעשות זאת בעיניים פקוחות מאד.

להרוג את האמא, לנשק את רגלי הדום ליד האמא, להרוג חתול ועוד

כרמן • 25 בינו׳ 2007

זאלו, את שני הסנטים שלי על הטוטליות כבר כתבתי בבלוג שלך אבל אוסיף אותם גם פה.
אני בעד טוטליות בקשר כאשר מחליטים עליה והיא דרך נהדרת לחוויות.
הייתי שם כחדשה, ניסיתי ורציתי להגיע לסאב ספייס הנפלא אבל לא הצלחתי להגיע לטוטליות שרציתי. הדום שלי הצליח להגיע לטוטליות שלו. הוא היה שם ועוד איך. אהב והתמסר בכל נפשו.
זאת חוויה שבעולם הפנטזיות שלנו היא חזקה ועוצמתית ואם לאיימי יש קול קורא אל תנסו טוטליות אני אומרת שלבחורה המתאימה ולגבר המתאים טוטליות היא חוויה נהדרת.

אפשר פשוט לומר לא לנסות בדסמ. למה לנסות? בבדסמ יכולות לקרות תקלות ואם נשארים בווניל אין תקלות של בדסמ. גם בזוגיות של ווניל אפשר לשבור את הלב ואם רוצים לא להתאכזב אפשר להשאר לבד. מזכיר לי את השיר של סנדרסון על השמירה נגד חידקים.
אם הוא לא יצא מהבית הוא פשוט יחיה לנצח.

זאלו, אתה הזכרת RACK? כל אחד ינהל את הסיכונים שהוא רוצה?
תאמר על הטוטליות שלי שהיא לא טוטליות אמיתית דגירסת איימי?
הטוטליות שלי היא לא הטוטליות שלה כמו ששר קלפטר על האהבה שלו שהיא לא האהבה שלה.

הטוטליות שלי לא היתה מסכימה לרצוח את האמא שלי, החתול שלי, הכלב שלי ואם כמו בסיפור הלא מציאותי הדום שלי היה אומר לי לנשק את רגליו לפני האמא שלי היה מקבל חיוך, רגל מורמת, צחוק ואמירה שהוא ינשק קודם את הנעל שלי והפיכה של הכל לבדיחה.

בבדסמ יש מילת ביטחון ויש דבר יותר רציני: "שברו את הכלים ולא משחקים." לעזוב את הקשר.

עבור אותה סאבית תאורתית שתהיה מוכנה לרצוח את אמא שלה, לרצוח את החתול שלה, לנשק את רגלי הדום לפני האמא באמצע סעודת השבת ועוד דברים שאותה סאבית חדשה וחכמה באופן יוצא מהכלל תהיה מוכנה לעשות אני מצרפת את הקריאה: את שמוכנה לעשות את הדברים ההם אל תהיי טוטלית. אולי המקום שלך כרגע הוא לא בדסמ ואולי אפילו לא זוגיות ונילית רגילה אבל אל תנסי למלא את הפקודות ההן.

לכל השאר שהטוטליות שלהן היא של פנטזיה, גם אם הן חדשות, הטוטליות נפלאה.
אני בעד טוטליות.

Dolfi • 25 בינו׳ 2007

בדיוק, כל אחת והקו שהופך אותה לטוטאלית בעיני עצמה. המלאך על כתפה של האחת, יאמר "עד כאן!" כאשר היא מקבלת הוראה מהשולט שלה שאוסר עליה לפנות את מקומה באוטובוס לקשישים והמלאך על כתפה של האחרת, יופיע רק כשאדונה יורה עליה לשדל קבצן לאכול פיתה עם חומרים מטשטשים שהוטמעו בה מבעוד מועד וזאת על מנת לגנוב ממנו את המטבעות שאסף.

איימי_​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2007

ועכשיו תסבירי בבקשה לאיימיות המתקשות בציניות...

מUחדת • 26 בינו׳ 2007

כלומר-
שטוטאליות, כמו רוב הדברים בעולם, הינה עניין של השקפה.
גבול המוסריות והנכון- לא נכון רחב עד מאוד וקשור לחינוך שכל אחד מאיתנו קיבל, לסביבה שלנו, לערכים עליהם גדלנו, אישיותנו ובעוד מיליון גורמים.

מה שעבור אחת הוא גבול בל יעבור {לסמם קבצן ולגנוב לו את היומית, כמו בדוגמה של דולפינה} לא קרוב לדגדג גבול מוסרי של אחרת {שתהייה מוכנה גם לאנוס על הדרך את אימו הזונה חולת הצרעת של ההומלס, לבתר גופתה ולהכין מהמעי הגס שלה גאג חדש לאדונה שיחייה} ולסירוגין עלול לזעזע אחרת שכל מהות קיומה הינה עזרה לזולת ולחסרי הישע.

גם שפוי ובטוח {מקווה שעל ההסכמה קיים קונצנזוס} הם מושגים שכל אחד חווה באופן שונה מהשני. על אחת כמה וכמה "טוטאלי".

עקשנית​(נשלטת) • 26 בינו׳ 2007

זה לא טוטאליות. זו מחלת נפש. טמטום וגם פיגור. אין שום קשר לטוטאליות.

venus in our blood​(שולטת) • 26 בינו׳ 2007

______________________________________________________

כל מילה בסלע.

Dolfi • 27 בינו׳ 2007

כלומר, "טוטאליות" היא מושג יחסי שאין טעם לגנות, או להלל אותו. הרצון להיות טוטאלית, הוא לא הבעיה בכלל, כלומר זה נורא נחמד לשאוף להיות טוטאלית, אני שואפת להיות טוטאלית ברוב הדברים שחשובים לי בחיי. הבעייתיות שאת מדברת עליה כלל לא קשורה לטוטאליות, אלא לגורמים אחרים שיוצרים מצב שמישהי, או מישהו, יהיו טוטאלים באופן שאינו בריא.

להיות טוטאלי באופן שאינו בריא, אומר להקריב דברים למען משהו שלא מחייב, או מצדיק את הקרבתם. זה להקריב את החיים שלך למען הילדים שכלל לא בקשו ממך לעשות כן, אך את החלטת שעליך להיות "אמא טוטאלית" והמדד שבחרת לרמת הטוטאליות שלך, הוא מידת ההקרבה למענם. זה לרדוף כסף, הישג, או מטרה מסויימת, באופן שגורם לך לאבד פרספקטיבה ולהקריב דברים שהקרבתם לא מצדיקה את אותו הישג, סכום כסף, או מטרה. זה לשאוף לרצות מישהו בצורה שתגרום לך להקריב דברים שתצטערי שהקרבת. זה לחשוש לאבד מישהו\משהו ולנסות להימנע מהאובדן באמצעות וויתור על דברים שמבחינת ערך עולים על המישהו, או המשהו הזה פי כמה. זה להזדהות עם הלך רוח של אדם אחר, עד לכדי מצב בו אובד ה"עצמי" שלך. כל הדברים האלו ורבים אחרים, מתרחשים בסיטואציות שונות אצל אנשים שונים.

טוטאליות

Yosefus​(שולט) • 27 בינו׳ 2007

כמו למשל לאכול ג'חנון במיקרו?
כי יש מי שמוכן לאכול רק ג'חנון תוצרת בית אפוי בתנור.
כל אחד והאקסטרימיות שלו.