DRAKULLA(שולט){בתו של דרק}
|
לפני 17 שנים •
31 בינו׳ 2007
פחד=ריגוש
אני משוכנע שללא פחד בסוג כזה של קשר לא קיים ריגוש וכאני אומר פחד זה יכול להיות ברמות שונות ובגוונים שונים.
לעיתים חוסר הידיעה ואי הודאות הם מילים נרדפות לפחד חשוב שתשבי עם האדון שלך עליו את כבר סומכת ומי כמוני יודע שלקח לך זמן למצוא אותו..... 
ולעשות איתו רשימה של דברים שאת יכולה לקטלג כגורמים לפחד ומשם לדבר עליהם וגם אם אחרי השיחה עדיין תפחדי זה יהיה פחד אחר לא הפחד שימנע ממך להיות במקום הזה ולעשות ולהתנסות אלא פחד של ריגוש פחד של רצון לקפוץ את הבנג'י כי את יודעת שאת קשורה והחבל שיתפוס אותך הוא בדמות האדון עליו את סומכות ובו יש לך את האמון. והשאלה הגדולה היא האם יש לך את האמון הזה האם הוא באמת החבל שלך?..... |
|
|
נזמית לופתת
|
לפני 17 שנים •
11 במרץ 2007
מוכנות להמשך לא בודקים בין הרגליים, אלא בין האוזניים כובש יצרה כתב/ה: ראשית כל אדם הוא עולם ומלאו ומה שמתאים לאחד לא בהכרח יתאים לאחר, לכן כל עצה שתינתן היא בערבון מאוד מוגבל כאשר היא ניתנת בלי להכיר אותך ממש ובלי לרדת לשורשי הפחד.
גם מה שאני הולך להגיד כעת את צריכה לקחת בערבון מוגבל ולהבין שאני מדבר בהכללה שלא בהכרח מתאימה למצבך. עקרונית כל עוד יש פחד אסור להתקדם בסשן או אפילו להתחיל בו מלבד יוצא מהכלל כאשר יש התנגשות בין המוח לגוף. הכוונה שהמוח, ההגיון, החינוך וכו' גורמים לנו לפחד בעוד שמצד שני הגוף רוצה בזה. אפשר לזהות מצב שהמוח מפחד והגוף רוצה די בקלות כאשר בודקים את מידת הרטיבות שלך. אם למרות הפחד את רטובה מאוד (בדגש על מאוד) אז יש אפשרות להמשיך למרות הפחד. אם את יבשה אסור בשום אופן להמשיך כל עוד הפחד מיבש אותך. המשך בסשן כאשר הפחד מיבש אותך עלול לסכן אותך נפשית לעיתים בצורה חמורה ביותר. אני מקפיצה את זה כעת, אמנם באיחור, ע"מ שאמירות מסוג זה לא יתפסו כלגיטימיות או נכונות. בור ועם הספר, ממתי רטיבות היא מדד למוכנות נפשית? ברצוני לספר לך משהו, כובש יצרה; לפני מספר שנים בוצע בי מעשה קשה. מעשה שזעזע אותי ושינה אותי מקצה לקצה ואף שמני על הקצה. שבורה, מנותצת, בהרגשת נחיתות וחוסר הערכה, אפילו שהשכל הישר מוכיח לי אחרת פעם אחר פעם - בגינו לנצח ארגיש מלוכלכת. רוצה לשמוע סוד? הייתי רטובה כמו פינגווין. נטפתי כמו שלגון ב-40 מעלות צלזיוס. הכוס שלי אהב את זה. המוח שלי והרגש לא היו מסוגלים להתמודד עם זה. פאק איט, ההתמודדות עודנה יומיומית. רטיבות בנרתיק היא אקט ביולוגי בו הנרתיק מייצר נוזל מסכך כחלק מתהליך המשגל או טרום המשגל, ללא צורך במוכנות או גירוי מנטלי. נכון הדבר שהרטיבות קלה להתעצמות בשל גירוי עמוק, אבל כשהמוח מפחד, גם אם הנרתיק דורש, משמע המוח אינו מסוגל להתמודד עם התחושות או עם ההתנסות. המשך בשלב כזה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, לשבירת האמון, ולפחד מתמיד בהמשך. צר לי להיות המבשרת, אבל מוכנות להמשך לא בודקים בין הרגליים, אלא בין האוזניים. זה מצריך הבנה, הקשבה, תמיכה, שליטה עצמית, אינטילגנציה רגשית גבוהה ומכאן אפשר רק לטפס. |
|
|
גרניקה(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
11 במרץ 2007
חד פעמית, לא יכולתי לנסח טוב יותר.
הבורות, אוי... הבורות הגברית הנפוצה הזו.
המוכנות לכל אקט היא בעיניים. למדו עצמכם להתבונן בעינייה, זה הכל, הן כבר תספרנה לכם הכל. |
|
|
דום-34(שולט)
|
לפני 17 שנים •
11 במרץ 2007
[[כשיהיה לך אמון מלא .ובטחון בשולט
לא יהיה ממה לפחד |
|
|
| Dash |
לפני 17 שנים •
11 במרץ 2007
פחד? לא.
זהירות, חשש, כבדהו וחשדהו? כן. אדם פחדן היה נמנע. אדם זהיר, בוחן, בודק, טועם. אני מקבילה את התחושה הזאת לבולמוס אכילה. אוכלים, בולעים, ללא הכרה, ללא מעצורים - לבסוף מוצאים את עצמנו מתייפחים מכאבי בטן. לעומת זאת, נותנים ביס קטן, מתרגלים לטעם ואז מחליטים אם זה מה שאנחנו באמת רוצים, כך האפשרות שנחטוף כאב בטן קטנה יותר. זה טבעי, רציונלי ואף בריא. |
|
|
דובדבן
|
לפני 17 שנים •
12 במרץ 2007
? Bondage כתב/ה: "אמר השועל לאריה: מה שמפחיד אותי הוא טביעות הרגליים הרבות סביבך. כולן מוליכות אליך ואין בהן הפונות לכיוון ההפוך"
הוראציו הפחד שאת חשה זה סימן שזה אמיתי ונכון ושווה. תפחדי את זה ולכי קדימה. הוראציו? |
|
|
Bondage(שולט)
|
לפני 17 שנים •
12 במרץ 2007
Re: ? דובדבן כתב/ה: Bondage כתב/ה: "אמר השועל לאריה: מה שמפחיד אותי הוא טביעות הרגליים הרבות סביבך. כולן מוליכות אליך ואין בהן הפונות לכיוון ההפוך"
הוראציו הפחד שאת חשה זה סימן שזה אמיתי ונכון ושווה. תפחדי את זה ולכי קדימה. הוראציו? כן. הוראציו. |
|
|
|
דובדבן
|
לפני 17 שנים •
12 במרץ 2007
לא הבנתי
מה הוראציו?
|
|
|
עוף חול
|
לפני 17 שנים •
13 במרץ 2007
היי.. מצטערת לא קראתי את כל התגובות, אבל אני אגיד לך את דעתי..
נראה לי לפי מה שכתבת, שאת קודם כל צריכה לדעת ממה את בדיוק מפחדת, ואז תוכלי בכלל להתחיל להתמודד עם זה. נראה כאילו עכשיו את בכלל לא בטוחה מה זה הדבר הזה שכל כך מערער אותך.. כתבת שאת סומכת על אדונך, ומאמינה בו... אז אולי את מפחדת מעצמך?, אולי מהצורך הזה שנראה לך לא טבעי? אולי מאיבוד השליטה עצמו?, אולי מדרך שאת מפחדת שאין ממנה חזרה? תשאלי את עצמך את השאלות האלה, תסדרי לעצמך בראש תמונה קצת יותר ברורה של מה מרתיע אותך, ואל תגשי להתמודד עם משהו חשוך (כולם יודעים שעם כיסוי עיניים הרבה יותר מפחיד  )
תראי אולי אחרי שיהיו לך את התשובות תגלי שהדברים הרבה יותר קטנים מקרוב מאשר מרחוק.. (זה קצת נוגד את חוקי הטבע לא?  )
-חיילת- |
|
|