Brave Dwarf
|
לפני 17 שנים •
13 בפבר׳ 2007
לדעתי היה מקום(של כבוד) גם להערה זו של דן. אבל בשביל זה אנחנו מחזיקים אותך, פה, לא?
לילה טוב לכולם. |
|
|
קינבה
|
לפני 17 שנים •
13 בפבר׳ 2007
נהוג שלא לצוטט אנשים בפני בן הזוג / אדון / שאר ירקות, מקסימום לספר את החלקים הרלוונטים אם בכלל.
מי שחורג מהמנהג לדעתי עליו האחריות להקדים תרופה למכה ופשוט, באיזה קופי פייסט קטן ליידע מבעוד מועד. די פשוט, די קל, לא דורש הרבה אנרגיות ויודעים מה - די מכובד. עדיף על טענות ומענות שעשויים להשמע לאחר מכן. לגבי ההבדל בין ונילה לשוקו בשני מילים - וניל לא נוהגים לצוטט לוגים כחוק, וניל לא נוהגים לדבר על העדפותיהם המיניות עם זרים, וגם לא על תחושותיהם על סשן, על חוויה וכדומה. אנחנו שונים מאוד, ולכן, כדאי בנושאים בהם אנחנו (חלקינו) שונים לאמץ לעצמינו קודים קצת שונים והרבה יותר אתיים (זה לא היה אי ביוון? ). חוץ מזה, כמה קולרו לחודש? - ונילים שכבר הגיעו למקום הזה בד"כ בייחד קצת יותר מחודש 
|
|
|
אושה{אוש}
|
לפני 17 שנים •
14 בפבר׳ 2007
נושא רגיש
קצת מנסיוני האישי כי אין לי כל כך דיעה מגובשת בנושא.
אנחנו ניכנסנו לכאן כזוג נשוי וישר עטו עלי הבחורים. מן הסתם זה מלחיץ לראות את אישתך מחוזרת ולדעת שרוב שיחותיה עם גברים נסובות על נושאים מיניים. אז הוא לא בטח, ועקב וגילה אבל זה כבר היסטוריה. פתאם שלשום נלחץ שוב אז אמרתי לו שב, תיקרא את השיחה, אין לי מה להסתיר. וכן הוא בעלי (ורק אחר כך האדון שלי) ואני מספרת לו המון דברים כי חשוב לי שיהיה אמון בינינו וחשוב לי לשתף אותו. אז ברור שלא הכל אבל אם קיימת הדרישה מצידו אין לי זכות לסרב. כמובן כשהנושא לא נוגע לסודות אישיים של אנשים ופורומים סגורים למיניהם. לא רואה בכך רע וזה ממש לא קשור לבדס"מ. יש לבעל זכות לדעת עם מי משוחחת ונפגשת אישתו. גם בשיחות וניליות אנחנו משתפים אחד את השניה (שוב - כמובן כשלא מדובר בסודות) ואני תמיד לוקחת בחשבון שמידע שאני מעבירה למישהו יכול בקלות להגיע לבת הזוג ואין לי שום בעיה עם זה. |
|
|
הייתי כאן
|
לפני 17 שנים •
14 בפבר׳ 2007
אז אנ מכירה אחת כזאת
אבל יותר מקומם אותי שהיא לא הזהירה מראש שלאדון שלה יש גישה לעולמה הפרטי וביקשה עזרה כמה וכמה פעמים ואני כחברה יעצתי לה והיו פעמים שאמרתי דברים מאוד לא נעימים על אותו "עלם חמודות." לפחות תהייינה הוגנות ומראש תזהירו. |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 17 שנים •
14 בפבר׳ 2007
פה זה לא סקורסזי..
וגם אתה צ'יטה חוטא בירי לעבר מטרה שהיא שחור /לבן.
בעיני היה ברור שאנחנו לא מדברים על זוג נשוי מליון שנה בערך. אנחנו מדברים על המציאות, בה אדון ושפחה לא שווה לזוג נשוי, שם בד''כ אני מכיר (ולו במעט את בן/בת הזוג) , וזה לא משתנה כל יומיים. אבל זה בכלל לא קשור לנקודה הזו, זה קשור לעניין הטוטאליות, ולגבי חוסר הסימטריה/הדדיות שיש בין השולט תאב המידע לחבר צד ג' שאפילו לא מכיר. ולא התייחסת לדוגמה שלי מההודעה הקודמת. האם בשם הטוטאליות זה בסדר (לכייס/לגנוב) לקבל מידע מפורומי סאביות סגורים? לוגים של שיחות פרטיות? מכתבים אישיים? אני לא אומר שאסור - כי כל אחד עושה את הכללים שלו בעניין, ויש גם אחריות אישית, אני רק אומר שלדעתי זה חולני ואף פחדני. ובמיוחד פחדני. אני לא אחרוש כל חלקה בעולמה של השפחה שלי רק כדי להגיד, כמו ברוך ג'מילי - הייתי פה. אין בי פחד שמא תסתיר ממני דברים חשובים, כי יש אמון אמיתי, כזה שנבנה בשנים, ולא מלאכותי בן יומיים (כי אני השולט ואת תצייתי!). ואני חושב שהשרשור הזה לא שם מול הזרקורים את הסאבית הטוטאלית כמו שהוא שם את השולט שלה. כי זה הרי עניין של מוסר אישי. כל אחד יכול לבקש מהסאבית שלו שקיפות מוחלטת לחייה, אבל מה זה אומר עליו, ההקפדה הזו לא להשאיר אף אבן לא הפוכה?? בעיני זו לא יסודיות, אלא פחדנות פשוטה, שמא יקחו לו את ה'רכוש', חוסר אמון יסודי, בה, בחברים שלה, וחוסר הבנה שטוטאליות היא לא פשוטה כפי שהיא נשמעת. פרדוקס הטוטאליות: אני יכול להגיד לה לקפוץ מהגג (אפילו שזו רק קומה ראשונה על בטון), או שהיא תקפוץ, או שהיא תסרב, בשני המקרים - אני מפסיד, ונכשל כשולט והיא נכשלת כשפחה. והנה, אין טוטאליות.. תחשוב על זה teacher |
|
|
| RIS |
לפני 17 שנים •
14 בפבר׳ 2007
טיצ'ר, בענין הקפיצה מהגג פשוט הוצאת לי את המילים מהפה - זו היתה בדיוק המשוואה שעמדתי לאזכר כאן.
ואני רוצה לחזק כאן משהו שנאמר ושהגמד האמיץ חידד בדרכו החכמה. השאלה איננה אם לשולט יש מספיק כח כדי "לחלץ" מפי נשלטתו מידע דיסקרטי. השאלה היא אם "חילוץ" כזה הוא מעשה נאות, מעשה בוגר, מעשה אציל, מעשה ג'נטלמני, מעשה נדיב או מעשה הגון. נא למחוק את המיותר. שולט יכול לצוות על נשלטתו לא ללכת להלוויה של אבא שלה. הוא יכול לצוות עליה לא לשמור שבת אם היא דתית או לאכול חזיר ביום כיפור. הוא יכול - בהנחה שהיא עובדת בכירה במוסד - לצוות עליה להסגיר בידיו סודות מדינה ושמות של סוכנים. הוא יכול - בהנחה שהיא פסיכולוגית/מטפלת קלינית - לקבל מידיה את התיקים המפורטים של הפציינטים שלה. הוא יכול לעשות כל מעשה של כיעור שעולה מלפניו - כל זמן שהנשלטת איננה מתנערת ומנערת את שליטתו מעל עצמה (מה שאמנם קורה לפעמים). וכן, הוא יכול לצוות עליה להראות לו לוגים של שיחות שלה. ונכון - מי שמדבר עם אישה משוייכת צריך להביא בחשבון שהדיסקרטיות של השיחות היא בערבון מוגבל. אבל - וכאן הניואנס הדק - ישנם נושאים רבים ששפחה יכולה לשוחח עליהם עם אנשים אחרים - בין אם הם אדונים, שפחות או אפילו שרברב מזדמן שבא לתקן את הכיור לשכנה - נושאים שבאופן בהיר ומובחן אינם עניינו של השולט. שפחה שהיא אדם הגון ודיסקרטי עשויה למצוא את עצמה אומרת לאדונה - השיחה הזאת והזאת כללה נושאים מאוד פרטיים של צד שלישי שהם מבקשים לשמור על פרטיותה ובנושאים אלו אני מבקשת שלא להחקר ושלא אאלץ להפר את פרטיותם של מי שנתנו בי אמון ולפגוע בכבודם. אדון הגון ימצא לנכון לא ללכת למקומות שאינם מעניינו. אפשרות אחרת היא שאדון הגון - אם הסיטואציה איננה לרוחו - ייכבד ויאסור לחלוטין על שפחתו לשוחח עם כל אדם זר או, לחילופין, לצוות עליה שתודיע להם בתחילת כל שיחה שכל דבר שייאמר בשיחה עשוי להיות מוסגר לאדונה. אבל לאלץ אותה למעול באמונם של אחרים בנושאים שכלל אינם מעניינו - כאן - במקרה הטוב - עולה ריח דק מן הדק של מה שנאמר עליו - כשר אבל מסריח. וכדרכם של סרחונות שראשית כשרה - סופם טמא. וקל וחומר סרחונות שאף ראשיתם טמאה. אצילות נפש לא קונים במכולת. דרך ארץ לא מתיישבת על אדם סתם כך. מדובר בתרבות שהיא חלק מבית הגידול של אדם, חלק מהמבנה הנפשי שלו, חלק ממערכת הערכים שהקנו לו בצעירותו ואשר בבגרותו בחר לדבוק בהם. כך, אדם שהערכים של הגינות ויושר הם ערכים חשובים בחייו - אדם שנמצא בצד הנכון של הלב - אדם כזה ונשלטתו יימצאו בקלות את שביל הזהב שמוביל בין הטיפות, שביל הזהב שמבחין בין חובת העירום של הנשלטת לאדונה ובין חלקים אחרים בחייה שלתוכם אותו אדם מבכר שלא לצעוד ולדרוך ברגל גסה. ומכאן - ויתכן שתובנה זו היא כבר קלישאה - שהכח האמיתי, העוצמה האמיתית, לפעמים נמדדים לא במה שאדם עושה אלא במה שאדם נמנע מעשותו למרות שיש לו היכולת לעשותו ומתקיימות הנסיבות שמאפשרות לעשותו. ומילה נוספת על נושא הטוטאליות: טוטאליות איננה ערך כשלעצמו, אף לא מטרה שניתנת או איננה ניתנת להשגה. אין צורך לטרוח ולהזים את ייתכנותה של הטוטאליות באמצעות טיעונים לוגיים או דוגמאות נגדיות. טוטאליות הוא שמה האמצעי של דרך מסויימת. דרך חיים מסויימת. טוטאליות היא שאיפה. היא אופק ששואפים להגיע אליו, מחוז חפץ שנאבקים לפענח את מיקומו. לעיתים קרובות הטוטאליות מתקיימת מעצם קיום הנכונות והצורך לממש אותה מבלי שבאמת צריכים לממש אותה. כמו, אולי, מכונית שיכולה להגיע לשלוש מאות חמישים קמ"ש אבל לעולם איננה נוסעת במהירויות כאלו, גם כי אסור, גם כי אין איפה וגם כי אף פעם לא באמת ממהרים עד כדי כך....... |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 17 שנים •
14 בפבר׳ 2007
טיצ'ר איש יקר
זהו, שהזכרתי בדברי לאיימי, שהכל גווני אפור, ואסביר. אני בכלל לא שואל את הסאבית שלי, עם מי דיברה, ומה אמרו. היא מספרת לי ביוזמתה. השימוש בדומיות, או אפילו סתם בזוגיות, כדי להוציא מידע מהסאבית, הוא לא ראוי בכלל, בעיני. עדיין, באופן נורמלי, ביחסי אמון, עמוקים, הסאבית, או אפילו בת זוג וונילית, תספר מיוזמתה דברים חשובים. האם תספר את כל הסודות של אנשים אחרים. בואו נגיד, שהרבה מהם. זה נורמלי. לא מפני שאני דורש בכלל, אלא מפני שאני אדם מאד קרוב אליה, איתו חולקת את עולמה. הסיפורים הללו, והחוויות הללו ששמעה, הן חלק מעולמה. זה נורמלי וטיבעי. האם ייתכן, מקרה, שבו פתאום תתעורר אצלי תחושה לא טובה, וארצה לדעת עוד ? בטח שכן. יכול להיות. האם אז, אשאל אותה מה היה ? נראה לי שכן. האם אבקש לראות תמלילי שיחה ? כנראה שלא. אני סומך עליה שתספר לי את מה שרלוונטי. האם אקבל אמירה שזה אישי של מישהי/ו, ושהיא לא רוצה לשתף אותי ? מניח שכן. עדיין ארים גבה, ולו בגלל ההערה הזו. האם הסאבית שלי מספרת לי ממש הכל ? לא ממש. רק את הדברים שחשובים בעיניה. אני סומך עליה לחלוטין, שהיא יודעת מה חשוב ומה לא. לחרוש בעולמה של הסאבית שלי, או אפילו בת זוג וונילית, זה בכלל מעשה לא ראוי. שהרי לכל אחד, יש את חלקת האלוהים הקטנה שלו, שרוצה להשאיר לעצמו. זה בסדר לגמרי שכך. השאלה מה גודל החלקה. זה במטאפורה, גוון האפור, גודל החלקה. כמובן שכל מיני אנשים, אוהבים חלקות בגודל שונה. אני די סימביוטי ביחסים שלי. ולכן החלקות די מצטמצמות. האם אני אפלוש לחלקה ששמורה אצל בת זוגי ? חלילה וחס. רק שהיא תבחר להכניס אותי שמה. אחכה לכך בסבלנות. אתן לה את הזמן. עדיין נראה לי, שדברים רבים, בסוף היא תספר לי. עדיין כאמור, מבחן המידה, של הסימביוזה, הוא אישי ביותר, ומעצם כך, ותלוי בנפשות הפועלות. לגבי ניצול כח השולט למטרות לא נאצלות, בלשון המעטה, ובכן...... זה לא חדש בכלל. לצפות ממישהי, שתשמור סודות בפני בן זוגה, גובל בתמימות לדעתי. ובדיוק סימטרי הפוך. ריס, טוטאליות בתחת שלי. מסכים איתך לגמרי, לגבי הטוטאליות. לגבי הלא עניינו, מה זה לא ענייני לדעתך, מה אומר שולט, הגון או שלא, לסאבית שלי ? ד"ר, אתה צודק שצריך ליידע אותך. אך עדיין, אתה מצפה לדעתי, לדברים, שלו קצת, לא צריך לצפות להם. |
|
|
| RIS |
לפני 17 שנים •
14 בפבר׳ 2007
צ'יטה, קרא היטב, הכל הרי כתוב שם. למעשה רוב התגובה שלך היא תיאור אישי של מה שאני תיארתי בתגובה שלי כתיאור עקרוני.
והרי מה זה "ענייני" או לא "ענייני" מפורט שם בדייקנות - כל התחום שלא נוגע לאדון. למשל, אם אדון/חבר מתייעץ איתה בקשר לנשלטת שלו או מספר לה בדיסקרטיות על בעיות אימפוטנציה שלו. או כל דבר אחר אישי שלו. מה זה מעניין אותך בתור הדום שלה? והרי ממילא אם מישהו - אדון אחר, שפחה אחרת, סתם מישהו - עובר את גבולות הטעם הטוב מול השפחה שלך - בכל צורה שהיא - הרי אין להם לצפות לדיסקרטיות מצידה, נכון? כלומר יש קו די ברור מה כן רלוונטי לאדון ומתוך כך גם לגיטימי ליידע אותו ומה לא רלוונטי. אני מקווה שהנקודה יותר ברורה עכשיו. |
|
|
פייה{O}
|
לפני 17 שנים •
14 בפבר׳ 2007
צ'יטה כתב/ה: האם תספר את כל הסודות של אנשים אחרים. בואו נגיד, שהרבה מהם. זה נורמלי. לא מפני שאני דורש בכלל, אלא מפני שאני אדם מאד קרוב אליה, איתו חולקת את עולמה. הסיפורים הללו, והחוויות הללו ששמעה, הן חלק מעולמה. זה נורמלי וטיבעי.
האם ייתכן, מקרה, שבו פתאום תתעורר אצלי תחושה לא טובה, וארצה לדעת עוד ? בטח שכן. יכול להיות. האם אז, אשאל אותה מה היה ? נראה לי שכן.... מעולם לא סיפרתי לאף בן זוג / דום משהו שסופר לי בדיסקרטיות. זאת מכיוון שאני מכבדת ומסורה גם לחברים שלי. נכון שבזוגיות, בדסמית וונילית, משתפים וחולקים דברים וגם מרכלים על אנשים אחרים, אבל זה שונה לחלוטין מלהפר פרטיות של מישהו שבחר לספר משהו אישי לסאביתך ולא לך. |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 17 שנים •
14 בפבר׳ 2007
ריס, נראה לי שאנחנו תמימי דעים. אם כי בוחרים להציג את זה באופן די שונה
|
|
|