סופשבוע נעים אורח/ת

מלחמה (סשן ערפדי)

"הדיבורים שלי מחרמנים אותך?" "גררררר" אני נוהם בזמן שאני יונק את צווארה מאחור. היא יודעת שכן. היא מרגישה את גופי המתוח ואת איברי המזדקר לו מתחת לשמיכה. היא מתהפכת במהירות ומתיישבת עלי, מורידה חולצה, נותנת לי לקבור את פני בחום גופה, בשדיה, בריחה האהוב והמוכר. ואז זה מתחיל.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה