דלפי דולפת |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
נעמה
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
דלפי דולפת • 16 בפבר׳ 2007
ומה עם גבולות שאותה שיפחה שמה לעצמה
והבהירה לאדונה בתחילת השותפות שהם בגדר יהרג ובל יעבור? גם על זה היא צריכה לעבור בשתיקה? גם עם זה היא צריכה לעבור הלאה ולנסות לחיות עם הדריכה של אדונה עליה? הרי כל אחד שם לעצמו את הגבולות למה הוא מסוגל ולמה לא. באמת לכל דבר את מוכנה? גם אם שמת לעצמך גבולות שהרוב שמים פה של דם, ילדים וחיות. גם זה ילדותי? |
|
דוקטרינה(שולט) |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
לורדית
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
דוקטרינה(שולט) • 16 בפבר׳ 2007
ורדית.
כן, את ללא ספק ילדותית ברמות מפחידות. מערכת המושגים שלך לגבי שיוך שונה מאשר של אחרים. זאת הסיבה שאת משוייכת לאדם מסויים ואחרת משוייכת לאחר. הילדותיות שלך באה לידי ביטוי שאת לא מסוגלת להבין אחרים. קוראים לזה, אגב, הכלה. ואת פשוט לא יכולה לעשות את זה. סוג של ילדותיות. דוק. |
|
נעמה 41(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
ילדונת
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
נעמה 41(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2007
קראי היטב את תגובתי הקודמת יש בה את כל התשובות...
וכדי להקל עלייך את המלאכה : א. עבר את הגבולות? קיבלה? ילדה גדולה? ביצעה? נשארה איתו? זב"שה ב. אישית מוכנה ללכת אחריו באש ובמים = סומכת עליו, על דאגתו לי והכרותו עם מכלול יכולתי וחלומותי, על חוש האסור והמותר שלו וכו'... איש בו לא הייתי בוטחת ב101% ,לא היה זוכה להתבטאות גורפת כזו ממני. ג. גבולות החוק לעולם מעל הנאה בי.די.אס.אמית שבת נינוחה ושלווה גם לך נעמה |
|
דוקטרינה(שולט) |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
ואולי עוד דבר
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
דוקטרינה(שולט) • 16 בפבר׳ 2007
דבר קטן אחד.
דום אמיתי כמו שמתאים - ל א אבל ל א (!!!!!) יעביר אותה לסתם אדם ברחוב, אלא רק לאדם שהוא סומך עליו לחלוטין. דוק. |
|
הייתי כאן |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
הייתי כאן • 16 בפבר׳ 2007
מה ילדותי בלנסות להבין איך אדון מוסר את שפחתו לאחר?
מה ילדותי בלהבין איך אשה שלא רוצה מתרצה רק בגלל שהוא אמר? ולא ורדית לא דיברה על אדון שמוסר למישהו שהוא סומך עליו. ורדית שואלת לאחר שיחות עם נשים כאן שעברו את החוויה הזאת ולא זאת לא היתה הפנטזיה שלהן, זה היה הרצון שלו בלבד. אני בכלל חושבת שאדון אוהב לא יעשה כאלה דברים אבל זאת רק אני או שמא גם אני ילדותית |
|
דוקטרינה(שולט) |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
ואולי עוד דבר
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
דוקטרינה(שולט) • 16 בפבר׳ 2007
דבר קטן אחד.
דום אמיתי כמו שמתאים - ל א אבל ל א (!!!!!) יעביר אותה לסתם אדם ברחוב, אלא רק לאדם שהוא סומך עליו לחלוטין. דוק. |
|
נוריתE |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
נוריתE • 16 בפבר׳ 2007
אנחנו צריכים ללמוד ולהגדיר ולמתוח את הקווים בין ניצול לבין שליטה
שליטה אינה משמעותה ניצול וניצול לא ניכנס בשום הגדרה של שליטה. (כפי שאנחנו מגדירים ומנסים לקיים) וכשאלו מוגדרים, אז על הנשים להפעיל שיקל דעת אם גבר מכריח אותך לעשות משהו שלא מרצונך ועוד מאיים בעונשים(?!) עיזבי,אל תתפשרי ואל תוותרי ואם המחיר, במרכאות הוא גרוש, מה טוב אין לנו שום סיבה להשאר עם אנשים שכאלו. מחיר קטן על שמירת האנושיות. |
|
דוקטרינה(שולט) |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
מסירה לאחר - בדיקת גבולות
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
דוקטרינה(שולט) • 16 בפבר׳ 2007
בדיקת הגבולות. חלק מהאנשים בכלוב מדברים על גבולות, מעוניינים למצוא אותם, לאתר את המקום שלהם בחיים שלנו. לא רק בעולם השליטה.
האם העברת הבעלות של השפחה לאחר נעשתה על מנת לבדוק צייתנות? לבדוק את הגבולות שמסוגלת השפחה לעמוד בהם? דוק. |
|
דלפי דולפת |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
דוקטרינה
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
דלפי דולפת • 16 בפבר׳ 2007
אתה באמת חושב שכל הנשים יכולות להכיל בתוכן יחסים עם כמה גברים בו זמנית?
באמת כולן נוצרו מאותה תבנית, אין שוני בין אחת לשניה. כל מה הילדותיות שהואשמתי בה? על זה שמכריחים אישה להיות עם מישהו שהיא לא מכירה ולא רוצה? וגם אם הלכתי אם אדון אחר כדי לעבור את מבחן הצייתנות והגבולות מישהו אחראי לתוצאה הנפש שלאחר מעשה כזה. אתה באמת חשבת פעמיים לפני שכתבת. תתחילו לתפוס שמאחורי החפץ=שיפחה=אישה=בן אדם יש נפש פעילה חיה ונושמת, וזה לא דבר שמתקנים עם דבק פלסטי. וגם אם האדון בדק את האדון האחר תחת מגדלת של מכון התקנים ואישר לו את תו התקן על מנת שיוכל להיות עם שיפחתו, לא בהכרח השפחה תרגיש להיות בטוחה איתו. תחשוב עוד קצת דוקטרינה. לא כולן אוהבים ריבוי בו זמנית. יש כאלה שהן קצת אחרת. |
|
העולם המופלא(שולט) |
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
תגובה של שיפחה שעברה מסירה
לפני 17 שנים •
16 בפבר׳ 2007
העולם המופלא(שולט) • 16 בפבר׳ 2007
להלן תגובתי -
מסירת שפחה למישהו אחר אינה דבר קל לשני הצדדים, במישור המנטלי-נפשי ובמישור הגופני אולם אם לפני מתקיימת שיחה על הציפיות, הפחדים, החששות ,אז המסירה לא נראית כעונש אלא יותר כחויה שעוברים גם האדון וגם השפחה. במקרה שלי לא נעשה כך , לכן הכל עלה - הפחדים החששות האי ודאות , הבלבול גרם להמון אי הבנות. נכון שיש חשש לניצול אולם במקרה זה לא כך היה. לאחר שיחה עם האדון הושב הסדר על כנו. חויה כן עונש לא נשארת עם האדון ממני הזמנית |
|