תהיות

צ'יטה​(שולט) • 15 בפבר׳ 2007

גמד אמיץ, תשמע, יפה לך, נורא.
ריס, תמיד קראתי אותך, יפה נורא. לדעתי כולם פה מסכימים בכלל.
ד"ר, נשמע לי שנפלת על מקרה, של פשוט גועל נפש. וגועל נפש, אנחנו מסכימים, שהוא מגעיל.

רוצה לשתף אתכם, שזה שירשור נעים בעיני. פשוט תענוג.
אולי נדבר על עוד דברים פה ? שבהם יוצאים דברים פחות נעימים, בדרך כלל.

aka BODYGUARD • 16 בפבר׳ 2007

דברי חוכמה ואני מנסה להזכר היכן שמעתי אותם בעבר...



אני מכיר את דרך השליטה הדורשת ניהול ספרים יומיומי,
פעם השתמשתי בה עד שהחלטתי שרואה חשבון אני לא.
נתינת החופש לבחור היא המבחן האולטימטיבי תמיד..
ההתערבות שלי מגיעה אך ורק כשהתהום פוערת פיה,
ומהירות הנסיעה לא משתנה..אז אני אלחץ על המעצורים,
בכוח, שיחרקו...
זאת על מנת שתהיה הבנה,בהלה- למדוע הם חרקו.

הטכניקות המוכרות של נתינת כתף כחבר מוכרות עד הקאה מהן,
לקיחת המקום החלש של הנשלטת מתוך ידיעה ברורה
שהיא פרי בשל ריגשית לקטיפה. זה תמיד קורה
כשנשלטת משדרת אומללות בבלוג למשל לאחר ויכוח/ריב.
נגד זה אין ממש מה לעשות, תמיד היו כאלה ותמיד יהיו,
ואולי זה עוד מבחן כשאר המבחנים לכוחה של המערכת
בין הנשלטת לדום שלה.
אולי.

השורה התחתונה

teacher​(שולט) • 16 בפבר׳ 2007

בעיני, היכולת לבחור היא הבסיס לכל. כשאתה בוחר, אתה מממש את עצמך.
ולכן זה גם המבחן האולטימטיבי. בלי בחירה אין כלום.
בגלל זה גם השירות הצבאי ביחידות מסויימות הוא התנדבותי - צריך לבחור בזה.
אם מכריחים אותך, זה לא אותו דבר..

קול נשי שמצטרף לפייה

כרמן • 16 בפבר׳ 2007

הויכוח הזה היה כמעט כולו גברי, פרט לאושה ולאיימי, שהצטרפו לרעיון שזכותו של הגבר לדעת על מה שמועבר לבת הזוג.

פייה הציגה קול נשי אחד שאמר :"מעולם לא סיפרתי לאף בן זוג / דום משהו שסופר לי בדיסקרטיות. זאת מכיוון שאני מכבדת ומסורה גם לחברים שלי."
מהו דבר דיסקרטי? מה שהאומר מצפה שלא יסופר לאף אחד ומבקש שלא יסופר או ברור מאופן השיחה שזאת הכוונה.

אני, שניסיתי פעם קשר טוטלי, לא סיפרתי באותו זמן דברים אינטימיים שנאמרו ע"י ידידים.
לבן זוגי היתה האצילות של הגבר, שריס סיפר עליה ובודיגארד אמר שהוא נוקט בה בד"כ, שלא מבקש לדעת מה שמספרים לבת זוגו. אני מיוזמתי לא סיפרתי אלא מה שהחברים ידעו שאספר.

יש לי חברות נשואות ויש דברים שאני מספרת להם בסוד ורואה כאשר אני נפגשת עם הבעל שהוא לא יודע. אפשר להבחין.
הכלל הזה חל על גברים ועל נשים ואני לא מבינה מהיכן ההנחה שכל אישה נשואה מספרת לבעלה הכל. אנחנו יודעות שנשים מספרות על הבעלים דברים שהם לא יודעים ומתיעצות ביניהן וזה לגיטימי.
מבחינתי גבר שיבקש ממני להסגיר סודות של ידידים וידידות שלי שנאמרו לי מתוך אמון וידידות לא ראוי מבחינתי להיות בן זוג או דום או בכל קשר אחר איתי.
בקשר לדוגמא של הפסיכולוגית או הרופאה שמצווה ע"י הדום לספר על המטופלים שלה ובגלל קשר השליטה הפרורגטיבה של ההחלטה שייכת לדום ולא לסאבית אני חושבת שאם היא תספר היא לא ראויה לשמש במקצועה והוא לא ראוי להיות דום.
מבחינתי מדובר בגבול קשיח וקו אדום מקצועי.

אני רואה את הנושא כמו פייה:
המעקב עלול לנבוע מחוסר אמון בה (בנאמנותה או באינטליגנציה שלה),
או מחוסר כבוד לחברים שלה שחודרים לפרטיותם ללא ידיעתם וללא בחירה שלהם.

אם יש אישה שבאופן תדיר מספרת הכל לבן זוגה אני מצפה שתזהיר מראש והמוזהר/ת ידעו אם ליצור איתה קשרי ידידות.
אני אצור עם אישה כזאת יחסי ידידות בערבון מוגבל מאוד. אני אעדיף להיות ידידה עם ה"בוס" עם הדום והיו לי מקרים כאלה. היא היתה הידידה בדרגה ב'. הוא היה הידיד הראשי.

מבחינתי אני מצהירה מראש שדברים שנאמרים לי מתוך אמון נשארים אצלי ולא יעברו לאף אחד.
מעניין כמה מהנשים, פרט לאיימי ולאושה, מצהירות שהן מעבירות את שיחותיהן למישהו אחר מבלי לידע מראש.
בינתיים, לפי מה שאני רואה, אני ופייה הצהרנו שמבחינתנו יחסי אמון בין ידידים הם קו קשיח.
הדיון הגברי הזה הוא יפה אבל חסר בו הקול הנשי.

תיקון קטן: כמעט כל הנשים בשרשור הצהירו דבר דומה

כרמן • 16 בפבר׳ 2007

תיקון קטן. ראיתי שגם איימי הציגה עמדה דומה לעמדה שלי ושל פייה.
פרט לאושה הנשים שהשתתפו בשרשור סיפרו שלא יעבירו מידע לבני הזוג שלהן.

יש מידע שהייתי מעבירה והוא אם גבר מנסה ל"התחיל" איתי. לא ידידות אלא חיזור.
במקרה כזה אני חושבת שההגינות מחייבת להודיע לגבר מראש שאני מספרת על רוב הדברים לבן הזוג ובזה לרמוז לו להוריד מהלך.
הכוונה שלי אינה לדברים שבודיגארד הגדיר כניסיון להכנס בין בני הזוג אלא לדברים של ידידות נטו.
יש ידידות נטו בין אנשים. כאשר הדברים עוברים לנסיונות חיזור אני מספרת.
נהגתי לא לספר על הניסיון הראשון ולהזהיר. השיחה אחרי האזהרה היתה שונה.