אכלו לי, שתו לי

ירדן, מסכנה שלי

עינבר • 10 במרץ 2007

אני מבינה שביום שהחלטת שאת מלכה, איבדת את הצורך בחוש מידה ומוסר.
שניגוד ליחסים וניליים, הבנת שביחסי שליטה, מותר פתאום לנצל אנשים.

ואני יודעת שיש הרבה עבדים שכל כך שקועים בפנטזיה שלהם,
שמאמינים שהם רק רוצים שינצלו אותם ואפילו מתחננים לזה.
יש כאן הרבה אנשים כאלה, גם נשלטות ושולטים, ואפילו שולטות.

אז זה נכון שכולנו כאן בשביל להגשים את הפנטזיות, אבל יש לנו אחריות -
להגשים את הפנטזיות שלו, בלי לפגוע בזולת ו/או בלי לפגוע בעצמו.

ואם כל מה שאת רוצה זה לנצל גברים, ואת משתמשת ב BDSM ככיסוי.
אז יש לי הפתעה בשבילך, זה לא עובד. אבל... שמנצלים מישהו, אז רע לו1
את יכולה ללמוד ממי שבכה "אכלו לי שתו לי" שניצול זה ניצול זה ניצול.
שאי אפשר באמת לפגוע בעבדים ושהם לא יפגעו.

ואם תקחי אחריות רק על מה שאת עושה ותביני שאנשים לא רוצים באמת
להיות מנוצילים, הם רק רוצים להגשים פנטזיה ולתת לך את אהבתם
והם מצפים להדדיות מן הצד השני, (גם אם למראית עין זה לא ברור).
אז לא תמצאי את עצמך עם עבדים בכיינים.

וכאן, אנחנו מגשימים פנטזיות, בתוך קשר, נותנים ולוקחים.
ולפעמים, המציאות . . . יכולה להיות יותר טובה מהפנטזיה.

עינבל

Afroditi • 10 במרץ 2007

ואני מבינה שאת לא מבינה את דעותיי.

ראשית, מי שם אותך לשפוט או לנתח אותי או לכתוב בנימת התנשאות שכזו? לכתוב שאני

איבדתי כל מידת מוסר ? האם את מכירה אותי? רק לידיעתך, אני מקבלת מדי יום הודעות מתחננות

מעבדים, המתחננים ,ממש מתחננים, שאני אנצל אותם . אני לא עושה כך , ודבריך רק מוכיחים

שאת לא יודעת כלום.

שנית, אני אמרתי שמי שמנסים לנצל אותו, שלא "יאכל" (כפי שכתב מישהו פה" ׂ) ושלא יבכה.

שלישית, אם את מדברת על פנטזיה, חלק גדול מתחננים לפנטזיה שבה הם מנוצלים עד העצם.

את כנראה לא יודעת את זה.

סרטו לי גירדו לי .

קליבר​(שולט) • 10 במרץ 2007

ירדן היקרה .
יש כאן מיקרים של ממש סחיטות רגשיות וסחיטות כספים בעיקר מצד שולטות .
אני לא נשלט , אבל אני רואה שיש כאן זכרים שמוכנים לעשות הכל כדי לזכות בתשומת לב של אישה , הקוראת / מכנה עצמה שולטת , והיא מנצלת , כך בפירוש , את התשוקות שלהם לסחוט ולגנוב ( אני כותב שנית : לגנוב ) מהזכר המשתוקק
את ליבו ואת כספו .
באים לפה , לאתרים לפרומים ולצ'טים , אנשים שמחפשים פורקן לתשוקות שלהם ( מכירה כאלה ? ) והם מקווים למצוא משהו כזה . ברם הם נתקלים בכאלה שמנצלות אותם והם מקטרים .
ואגב יש גם נשים שנפגעו בצורה כזאת , רק ברוב המקרים הן אינן מלינות על הכסף אלא על הלב שנלקח מהן ,על האהבה שכאילו באה וחמקה אחרי התשפריץ הראשון .
אני ניתקלתי בעאלק מלכה , שעוד מסתובבת פה, שניצלה טוב לב של נישלט שלה , שהתאהב בה ונתן לה את פרטי כרטיס האשראי שלו לצורך רכישה חד פעמית ככל הנראה , ערב לה לשכירת דירה , ועוד כהנה וכהנה , השורה התחתונה היא שהוא נפל , כמעט ,לבור בלי תחתית . עם קצת עזרה מחברי וחברות הכלוב , חלק מכספו הושב לו , והיתר יעשה עורך דין .
אם אנחנו רוצים להמשיך להנות פה , בלי שכל מיני רשיות חוק יתחילו לחטט לנו במעשים , צריכים להוקיע כל תופעה כזו , ולא לגלגל עליה .
בתודה .
מר ק.

אני ממש נגד ניצול, קליבר ידידי

Afroditi • 10 במרץ 2007

אבל ,לאנשים אין יכולת הבחנה?

ומה עם נשים המוכנות להיות שפחות נרצעות ומושפלות בשביל תשומת לב ויש "שולטים" עלאק,

שמנצלים את זה? גברים סתם מתוסכלים ורעים, שמנצלים את זה?

מה שאני אומרת זה שאנחנו ילדים גדולים וכל אחד שיזהר עם מי הוא מתחבר !!!פה ,כמו בכל מקום.

ירדן

עינבר • 10 במרץ 2007

אני לא מכירה אותך, אני רק קוראת את מה שאת כותבת.

מי שניצלו אותו, כואב לו. ומי שכואב לו בוכה.

ויש עבדים שפשוט נתנו אמון ומישהו ניצל אותו לרעה

ויש עבדים שהיו חסרי אחריות ואיפשרו למישהי לנצל אותם.

מכיוון שהרשת לעצמך לשפוט האכזריות כזאת אותם.

הרשיתי לעצמי להגזים לכיוון הנשני, כדי להדגים את השיפוטיות.

לא נעים ששופטים אותך שלא בצדק?

יקירתי עינבל

Afroditi • 10 במרץ 2007

שוב, אני אחזור ואגיד שאני נגד ניצול, אז אותם עבדים, אין להם יכולת אבחנה?

ומה עם אותם עבדים, שכפי שכתבתי , שולחים מאות הודעות וממש מתחננים לניצול?

אחרי זה, למי הם באים בטענות?

לאנשים אין חוש ואבחנה?

aka BODYGUARD • 10 במרץ 2007

דובר רבות על ניצול ובאותו משקל קיבלנו גם מנת אכלו ושתו,

באופן אישי אני מצפה מאנשים בוגרים שיבינו לאן דרכם מובילה
וללכת בה כשאברי הראיה ,השמיעה ומוח ערים לחלוטין.
אחריות אישית אינה קללה והיא דרושה על מנת לקיים את המינימום שהמוח
הישר צריך על מנת להבדיל בין טוב ורע.
האחריות האישית במקרה של נשלטת עקודה על הקרוס לא מתקיימת
וזאת מאחר ובפוזיציה הזו גם אם היא תשלח פקס עם המילה "לא" זה
יהיה קצת מאוחר. האחריות האישית שלה נדרשת ועוד איך רבע שעה
לפני שנקשרה לאותו קרוס.
בעניני ממון הבעתי בעבר את דעתי ואני רואה טעם לפגם בהכנסת כספים
לתוך מערכת בדס"מית למעט אם מדובר בזוג שחי בדירה אחת למשל
ואז יש חשבונות משותפים לשלם יחד.
כמערכת שאינה כזו מתנה קטנה ,הבעת כבוד/הערכה/אהבה נראית
ומתקבלת אולם מעבר לכך באוזניי זה נשמע כניצול ציני של שליטה.



* כל דבריי מכוונים לשני המינים גם אם הובעו בלשון זכר/נקבה.

Re: יקירתי עינבל

עינבר • 10 במרץ 2007

לפעמים אנשים הם בעלי חוש הבחנה ולפעמים הם טועים מכל מיני סיבות.
יש כאן אנשים שאינם בשלים להיות בקשר עם אדם אחר ובורחים ל BDSM.
אבל לרוב, טבעי שאנשים חסרי ניסיון, יכולת ההבחה שלהם תהיה פחות טובה.
מכיוון שמאוד קשה לעבדים למצוא מישהי, יכול לעבור זמן רב שהם רק מפנטזים.
בפנטזיות שלהם מישהי מנצלת אותם ורעה אליהם וטוב להם.

יכול להיות שהם פשוט לא מעלים על דעתם שבמציאות הכל יותר מורכב.
יכול להיות שהתשוקה להגשים את הפנטזיות מערפלת את כושר האבחון של אנשים.
ויכול להיות שהם פשוט פוגשים בנשים שמצנלות אותם ומוצצות להם את המיץ.

למה הם לא אומרים לא ברגע שזה מתחיל להיות רע? כי זה לא שחור ולבן.
כי עד שהם מצאו מישהי שאיתם הם יוכלו להיות מי שהם באמת, קשה להם לוותר.
כי לפעמים הרגשות מערפילים על האינטואציות ולפעמים הם חושבים שזה ישתפר עם הזמן.

בכל מקרה, אני חושבת שאלה שכותבים על תחושות היצול הם הזדמנות לאחרים.
הזדמנות לאחרים, (שולטות ונשלטים) שעוד לא התנסו להבין שזה לא תמיד טוב.

במשך הרבה זמן דיברו כאן רק על הפגיעות במיילדום ובפמדום הכל היה מותר.
אני חושבת שהפוסטים הם תהליך של התפחחות של קהילת הפמדום בארץ הפנטזיה.
הפנטזיה שמי שבוחר להיות עבד מותר לעשות בו הכל.

עינבר • 10 במרץ 2007

אני מסכימה איתך ורק רציתי להוסיף עוד מימד של אחריות.
יש גם אחריות ללמוד מסשן לשסן, לדבר אחרי בגובה העיניים.
לא תמיד נשלטת יודעת הכל מראש, לא תמיד שולט קורא מחשבות בסשן.
שולט/ת ונשלט/ת כל הזמן מפתחים מודעות לעצמם ולצד השני.
כל אדם הוא שונה וגם אותו אדם משתנה מארוע לארוע.

באדי ידידי

Afroditi • 10 במרץ 2007

אני לא מדברת על הרגע בו השפחה על הקרוס. אני מדברת על הקשר בכללותו. בו קורה

ששולטים, עלאק, באים ממקום של רוע, טיפשות, נחיתות ותיסכול ואותן נשים, הרוצות

תשומת לב, נופלות בפח.

אגב, גם אתה בדעתי כי אדם, בין הוא עבד או מלכה או שפחה או אדון, צריך לקחת אחריות על מעשיו

ולא לבכות אחר כך.