איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
Re: סטטיסטיקה ????? tzukit כתב/ה: אבל אם הגענו לזה, אז נשאלת שאלה אחרת שמעסיקה אותי.
שפחה תפקידה להיות זמינה לשרת ולציית ולענג את אדונה, בטח עוד כמה דברים האם תפקידו של האדון לדאוג לצרכיה, וכן, גם צרכיה המיניים... או שהיא צריכה לשבת ולהמתין שזה יקרה. עד כמה צרכיה חשובים כמו צרכיו? בטח אני אחטוף על זה..  הגישה שלי למערכות יחסים היא פשוטה- פיפטי פיפטי, או שזה לא עובד. זה אומר שבגדול, את צריכה לקבל בדיוק כמו שאת נותנת. בואי נזרוק את כל ה "צריך" וה "נכון" לצד. שטויות, לדעתי. את מי מעניין איך שפחה "אמורה להתנהג"? כל העניינים האלו הם פנטזיה. המציאות היא שכולנו בני אדם שווים בערכם, וכולנו זכאים להיות מאושרים. מדוע נכנסת למערכת היחסים הזאת? האם כדי להיות מאושרת, או כדי להיות אומללה? אם כדי להיות מאושרת, עליך לקבל מענה לצרכייך. מנסיוני האישי, זה לא עובד לנסות לומר לעצמך מה צרכייך צריכים להיות, בהתאם לאיך שפחה "צריכה להתנהג". פיפטי- פיפטי, זה לא אומר שתפקידיכם בקשר זהים. זה אומר שיש הדדיות מלאה. אל תניחי לעצמך להפגע. ובקצרה- צרכיה של השפחה חשובים בדיוק כמו צרכיו של האדון. |
|
|
ראובן
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
יחסיות הזמן
עצם הנסיון לכמת דיאלוג במונחים מספריים נדון מראש לכשלון.
חבל שהעיסוק הוא בכמות ולא במהות. להשראה אין מדד. תתביישי. ראובן |
|
|
|
ספל חמאה
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
יש כאן שני עניינים.
1. חוסר סיפוק 2. חוסר מיומנות ורבלית אם הראשון מתקיים, משו לא בסדר. אם השני מתקיים גם הוא - זה ממש חבל. נתחיל בשני, את צריכה לדעת להביע את עצמך; בין השאר - גם להיות מובנת, גם לעורר הקשבה וגם לעודד תוצאות. זה באופן כללי, באופן פרטני - את כבר אמורה לדעת איך לדבר אחד על אחד עם אדונך, את בטח כבר יודעת משו על העדפותיו בתקשורת בין אישית (במילים פשוטות - אפחד לא אוהב נודניקים). אני מניחה שלמדת לבקש, להתחנן, להתנצל. באופן אישי, הייתי מצפה שתדעי גם לדרוש. כן, שוב המילה הזאת, שאת יכולה וצריכה להשתמש בה בהתאם לפסקה הקודמת. מה שמחזיר אותי לדבר הראשון. יש גבול דקיק בין חוסר הסיפוק המשאיר אותך אותך כמהה לבין זה המשאיר אותך מפורקת, ורק את יודעת מהו. את צריכה לדעת היכן את נמצאת על הקשת הזאת ולתמלל את זה. זאת טעות למדוד צרכים זה מול זה, כמו שאין טעם ממשי למדוד את מידת ההשקעה, מידת הנתינה, הקבלה ושאר אלמנטים. שניכם צריכים להיות מסופקים היטב (כל אחד ודרכו הסוטה). >ספל חמאה מתפללת לשלג< |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
Re: יחסיות הזמן ראובן כתב/ה: עצם הנסיון לכמת דיאלוג במונחים מספריים נדון מראש לכשלון.
חבל שהעיסוק הוא בכמות ולא במהות. להשראה אין מדד. תתביישי. ראובן 
|
|
|
|
tzukit(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
Re: צרכי השפחה ציטוט: האם האדון צריך "לדאוג לצרכי השפחה "?
יהיו שיגידו מראש כי מדובר על יחסים לא שיוויוניים בהם תפקיד השפחה לשרת ולא לקבל אני בדעה שכולנו , שולטים ונשלטים, נמצאים כאן על מנת לקבל - כל אחד את צרכיו ולכן גם השפחה נמצאת היכן שהיא נמצאת על מנת לקבל את צרכיה. אבל מהם צרכיה? ומי יקבע אותם, ואת המינון שלהם? אני מניח, מבלי להכיר אותכם, שאדונך דואג לך לצרכיך כפי שהוא רואה אותם לנכון ובמינון שהוא חושב שאת צריכה לקבל אותם ( כמובן תוך התחשבות באילוצי מציאות הכרחיים , כל אחד ואילוציו) זה לא מספיק לך , את יכולה לבקש עוד ולהסתכן להרגיש יותר מאצבע אחת או שתיים, את עוד עלולה לגלות שזה בכלל לא יותר מידי תודה המאלף על תגובתך נראה לי שאף אחד לא יכול לקבוע את צרכיה של השפחה, אלא השפחה עצמה מה שכן ניתן לקבוע, ואכן זה קורה, זה עד כמה ימולאו צרכיה, מה חשוב יותר מבחינת האדון, מהן סדרי ההעדיפות מבחינתו. מה שלא הוספתי וראוי אולי לציין, זה שאנו מדברים כל יום. ואלו באמת צרכיי שממולאים. אדוני בכלל טוען, שאני מקבלת אצבע ורוצה את כל היד - ביטוי שלו.. אולי הוא צודק אני יכולה להעיד אך ורק על תחושותיי, כל היד זה מה שאני צריכה/רוצה/שואפת. (וזה רק ביטוי לא קשור בשום צורה לפיסטינג 
ציטוט: נתחיל בשני, את צריכה לדעת להביע את עצמך; בין השאר - גם להיות מובנת, גם לעורר הקשבה וגם לעודד תוצאות. זה באופן כללי, באופן פרטני - את כבר אמורה לדעת איך לדבר אחד על אחד עם אדונך, את בטח כבר יודעת משו על העדפותיו בתקשורת בין אישית (במילים פשוטות - אפחד לא אוהב נודניקים).
זאת טעות למדוד צרכים זה מול זה, כמו שאין טעם ממשי למדוד את מידת ההשקעה, מידת הנתינה, הקבלה ושאר אלמנטים. שניכם צריכים להיות מסופקים היטב (כל אחד ודרכו הסוטה).  אני לא נודניקית... שתקתי מלא זמן עד שהעזתי להעלות את טענותיי.
ויכולת ההתבטאות שלי בהחלט טובה אגב, אני יודעת להגיד מה אני רוצה, לא תמיד מרשים לי, אבל כשמרשים לי יכולת ההתבטאות שלי מעולה. ואני מסכימה איתך, שלא ניתן למדוד צרכים וכל אחד צריך להיות מסופק, אבל כמו שאת יודעת החיים מובילים אותנו לפשרות, והוא אדוני והוא אהובי ולפעמים מהם צרכיי לעומת תחושותיי? הכול צריך לבוא בחשבון, גם מה מפסידים בסופו של דבר. זאת הדילמה. איימי תודה, זה אולי יכול לעזור... אני מסתפקת גם ב 70% מול 30% - כמובן שאני מקבלת את השלושים. אבל הייתי רוצה להבהיר משהו, זה נשמע כאילו אני מחייבת אותו לפגוש אותי... הדבר האחרון שהייתי רוצה, שיהיה איתי כי אני רוצה, ולא כי הוא רוצה... וזאת הבעיה האמיתית ולכן אני מתחברת מאוד למה שאמר מנטרה ואף חשבתי על זה קודם... ציטוט: . קודם כל תשאלי אותו בצורה ישירה, מדוע הוא לא בוחר לבלות איתך יותר מפעם ב-10 ימים ? האם זה בגלל האופי שלו, האם זה מה שמתאים לו בשלב זה בחיים, האם זה בגלל מי שאת, או אולי סיבה אחרת (אני ממליץ לך לא לתת לו אפשרויות לתשובה אפשרית אבל תנסי להבין מה הסיבה האמיתית לכך).
2. אחרי ששאלת אותו והוא בחר לענות לך (יש מצב שהוא יבחר שלא... וזה קצת יותר מסובך ) תנסי להבין עם עצמך האם יש ביכולתך לגרום לו לראות אותך יותר. ככל שתהי יותר מה שהוא רוצה כך הוא יבלה איתך יותר... 3. גם אם את לא איתו בחלק מהזמן תרפי ממנו קצת (זה ישתלם) אבל תמצאי לך תעסוקה ותמלאי את הזמן הפנוי שלך ככל שתוכלי (חדר כושר, קריאת ספרים, בילוי עם חברות, לימודים, חוגים וכו') כך שלא תהי מתוסכלת ותנסי לחשוב עליו פחות, למרות שאני בטוח שזו משימה קשה. 4. לגבי העניין של צרכיה של השפחה אז בהחלט האדון צריך לדאוג לשפחה שלו. בנוגע לצרכים המיניים שלה לדעתי אין שום הבדל בינם לבין צרכים אחרים ואז השאלה האמיתית היא האם הקושי איתו היא מתמודדת במישור הזה לא מגלם בתוכו אלמנטים יותר מורכבים מסתם הנאה מינית ? הרי זה ממש כמו כל צורך אחר (כגון מזון, חברה, עצמאות, תשומת לב, משפחה וכו') רק שבמקרה הזה יש בו מעבר לסתם צורך פיזי אלא גם נפשי ואולי המחסור בחום וקירבה הוא בעצם העניין העיקרי או שמא קנאה בכך שהוא כן ממלא צורך זה ואת לא מורשית . מנטרה, בגלל שניהלנו את השיחה הזאת, ומשום שביקשתי לדעת ואף העזתי לחשוב ולהגיד בכל רם, שאולי זאת אני שלא מרגשת אותו מספיק, ואם זה כך, וזאת הסיבה שאנחנו נפגשים מעט, אני צריכה לדעת, ואפילו ברעדה כלשהי, למרות החשש להעלות עניניים שכאלה שאלתי אם איני מספקת אותו והוא רוצה לשחרר אותי.. כך שהשאלות נשאלו ישירות בשקיפות מלאה לתחושות ולתוצאות השיחה. אך הוא אינו בוחר לשחרר אותי (אני גם לא רוצה זה כבר ברור נכון?) וכך נוח לו, וכך הוא צריך את זה... ואני לעומת זאת צריכה להסתפק במועט שהוא נותן לי. ואגב אני לא שוללת את העניין הזה שזה לא מתאים למשהי להסתפק במועט, זה עניין של גישה ועניין של יכולת. ואני לא חושבת שזה קשור לתעסוקה ולא לחשוב עליו מה גם, שאיני רשאית לייזום את השיחות אליו, זה לא שאני יכולה להתקשר אליו (אסור לי) כל המינון ולא משנה מה תלוי בו, אני רק מקבלת מה שניתן לי. ככה שלהרפות ממנו לא ממש קשה. הוא רפוי לגמרי
אבל בתוך כל דבריך, דווקא העניין שלגרום לו לרצות להיות איתי יותר, הוא המשמעותי... ולא שלא עליתי על העניין קודם, בכל זאת, קצת אינטליגנציה יש לי גם אם אני בקושי יודעת מה זה ממוצע, אבל משום מה ברור לי שמילוי העניין הזה קשור בדברים שלי ממש אין צורך בהם, מילוי פנטזיות של אדוני שלי יכול להיות קשה איתם, לעשות דברים שהם ממש לא אני, אני מחפשת את דרך המלך, דברים שאוכל לחיות איתם ושיענגו אותו, ומי יודע, אני גם בתור, אפשהו, ויענגו גם אותי. איך זה שאני מסתפקת בקצת ביותר, לגעת, לנשום, להעריץ ולאהוב, לא מחפשת את הגבולות שאני "אמורה" לחצות ולא את הפנטזיות הבלתי סופיות.. לי זה מספיק ונראה לי מעט אפילו. אוף נראה לי שהסתבכתי עם תשובה כל כך ארוכה.. ושטחתי כבר את כל המערכת שלנו פה.. וזה רק מעמיק ומעמיק.. ואולי הבעיה היא לא כל כך עמוקה. פתאם אחרי כל התכתובת הזאת... פעם ב 10 ימים נשמע לא רע, אה? אבל עבר רק יום ואני משתגעת.. אפרופו, כמהה, או מפורקת, היום אני כמהה, בטח מחר כבר אתפרק
אוייש קשים הם חייה של שפחה.. אם הייתי מלכה... הייתי מזמנת אותו אליי מתי שארצה 
אולי אני בצד הלא נכון |
|
|
עקשנית(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
עם כל הכבוד, לא נראה לי שהבעיה היחידה כאן היא סטטיסטיקה. לפחות לא שלך
אני מתפלאת, ממש, מה הקשר בכלל לאדון ושפחה כאן? מה לא מספיק ברור בזה שאת לא מרוצה מספיק? השאלה אם את מוכנה לחיות עם זה כחלק מההגבלה או לא. אין כאן בכלל שאלה אם הוא צודק או לא. אין כאן צדק, נכון ולא נכון. יש הרגשה והיא תמיד צודקת. תמיד. אם את זה לא מבינים אין סיכוי להבין שום דבר. השאלה אם את חיה עם זה או לא. צדק?! אין בדבריו ולא יהיה כי זה לא השאלה. שיגיד מה שהוא רוצה מכאן ועד מחר אם זה לא מספק אותך, את לא מסכימה עם הצד שלו ומרגישה את החוסר בו, גם אם היית אומרת לי שאתם נפגשים כל יום לא הייתי מצדיקה אותו. כי שוב, זו לא שאלה של צדק, כאן צריך להתמודד עם שאלה אחרת לגמרי : אם את מוכנה לזה או לא. לא סטטיסטיקה, לא חישובים , זה לא בשכל - זה ברגש. אני חייבת לציין שאני בהלם ומי שמכיר ומבין אותי יבין גם למה... אני רועדת מעצבים. |
|
|
|
tzukit(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
ציטוט: עם כל הכבוד, לא נראה לי שהבעיה היחידה כאן היא סטטיסטיקה. לפחות לא שלך ]
אני מתפלאת, ממש, מה הקשר בכלל לאדון ושפחה כאן? מה לא מספיק ברור בזה שאת לא מרוצה מספיק? השאלה אם את מוכנה לחיות עם זה כחלק מההגבלה או לא. אין כאן בכלל שאלה אם הוא צודק או לא. אין כאן צדק, נכון ולא נכון. יש הרגשה והיא תמיד צודקת. תמיד. אם את זה לא מבינים אין סיכוי להבין שום דבר. השאלה אם את חיה עם זה או לא. צדק?! אין בדבריו ולא יהיה כי זה לא השאלה. שיגיד מה שהוא רוצה מכאן ועד מחר אם זה לא מספק אותך, את לא מסכימה עם הצד שלו ומרגישה את החוסר בו, גם אם היית אומרת לי שאתם נפגשים כל יום לא הייתי מצדיקה אותו. כי שוב, זו לא שאלה של צדק, כאן צריך להתמודד עם שאלה אחרת לגמרי : אם את מוכנה לזה או לא. לא סטטיסטיקה, לא חישובים , זה לא בשכל - זה ברגש. אני חייבת לציין שאני בהלם ומי שמכיר ומבין אותי יבין גם למה... אני רועדת מעצבים. התואילי להאיר גם את עיניי, אפשר במסר אישי... אני נלחצת כשאנשים רועדים מעצבים
|
|
|
נילי ונילי
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
לדרוש.
כן, בהחלט. זכותך לדרוש דברים מסויימים כגון שמירה מקסימלית על בטחונך ובטיחותך, כיבוד הגבולות שלך, כיבוד האמונות שלך וכו'. וכן, היחס שלו נכלל ברשימת הדברים שיש לך זכות לדרוש. לא תמיד את יכולה לקבל, אבל חייב להיות מקום בטוח בשבילך להביע בו את זה שאת רוצה ממנו יותר יחס. דברו בינכם והגיעו לאיזושהי הבנה לגבי מתי לגיטימי ומוסכם בשבילך להביע את חסך הזה שיש לך בו. כל החשבונאות הדבילית הזו מיותרת לגמרי. סתם פנקסאות זולה. הוא לא צריך להרגיש מאויים מזה שאת רוצה אותו ושאין לך מספיק ממנו. (ואגב, בצירוף מקרים לגמרי מצחיק, הבעתי היום תלונה דומה לשלך וקיבלתי כמשימה לכתוב לו מכתב קובלנה רשמי על כך שאני לא מקבלת מספיק יחס. רוצה להעתיק?) |
|
|
silence(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
סטייה
(סטיית תקן, סוטים!)
אני רואה ששולט בכיפה כבר אמר את שלי
מה ממוצע? מה עם סטיית התקן? אם סטית התקן פה גבוהה, זה בעייתי וחציון ואלו...אני כבר ממש לא זוכרת אבל אני סומכת על כיפה שנשמע מעודכן.... |
|
|
|
ספל חמאה
|
לפני 17 שנים •
15 במרץ 2007
Re: צרכי השפחה ציטוט: ויכולת ההתבטאות שלי בהחלט טובה אגב,
אני יודעת
>ספל חמאה מודה< |
|
|