קוזו(שולט)
|
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
הכרתי אותו. מהבודדים בקהילה שאני מכיר
אדם מיוחד. לבבי,חכם מאד,יפה,מנוסה בהרבה תחומים לא מעכל. אמנם עברו כמעט שנתיים,,אבל אני לא יכול להאמין שאדם כזה שמח ואופטימי לא יהיה איתנו אין לי ממש מה לומר. מה כבר אפשר לכתוב? רק חיזוקים למאי ולמכורה לפינוקים שכ"כ אהבה אותו תהיו חזקים אני תמיד אהיה כאן בשבילכן ש. |
|
|
אלעד(שולט)
|
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
ברכת היה שלום
כששמעתי על כך היום בערב הייה לי קשה לקבל זאת,
זה נתקע לי כמו משקולת בבטן חזק ועמוק וכבד. לא יצא לי לדבר עם ארוס כבר חודש או חודשיים, אבל אני עדיין זוכר את המפגש האחרון שלנו. החיוך, טפיחות השכם ולחיצת היד האיתנה , ותמונת המפגש הזה תקועה לי בראש. ארוס המחייך, עם הצחוק החזק, חוש ההומור, הלב הרחב ויכולת הריקוד על הרחבה... אני כבר מתגעגע אליך ומקווה שלפחות שם למעלה מצאת את הדבר שאתה מחפש... |
|
|
| ממש גרוע(אחר) |
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
לפעמים נשבר הלב וכמו רעם ביום בהיר החיים מכים אותך כואב ואין לך איך להחזיר מישהו היה בעולם מישהו איננו עוד אם נחיה או נמות, בן אדם העולם לא יעמוד ויום רודף יום יום בא והולך לו מעשה יום ביומו ורק אתה יודע שום דבר לא ישוב שום דבר שום דבר לא ישוב עוד למקומו ואין למי לחכות נשברו כל הכלים וכל המילים ריקות וכל המעשים תפלים והשמש הולך ובא והרוח בך לא קמה אם אינך מצפה לתשובה אז למה תשאל למה? ויום רודף יום יום בא והולך לו מעשה יום ביומו ורק אתה יודע שום דבר לא ישוב שום דבר שום דבר לא ישוב עוד למקומו יום, יום רודף יום והזמן עושה את שלו הוא פשוט חולף, עובר פעם הוא כמו לאיטו ופעם כאילו ממהר ואפשר לשאול שאלות ואפשר לתת הסברים אפשר נסתרות לגלות ואפשר לכתוב שירים ויום רודף יום יום בא והולך לו מעשה יום ביומו ורק אתה יודע שום דבר לא ישוב שום דבר שום דבר לא ישוב עוד למקומו ארוס החליט משהו ועשה, וצריך לכבד את החלטתו. רק אחזור על 3 שורות שכבר נכתבו פה: אל מלא רחמים, אלמלא האל מלא רחמים, היו הרחמים בעולם ולא רק בו. |
|
|
שוטרת*
|
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
אני מנסה לכתוב לך, רועדת ,מזועזעת.כואבת. לא מאמינה. לא רוצה להאמין.
לא יודעת מה לכתוב , לא יודעת אם הייתי צריכה לכתוב.. כותבת ומוחקת , רק רוצה להוסיף עוד משהו , עוד ...עוד, בדבר הזה שבונים לך כאן שמלא אהבה. וגם.. גם לבקש מחילה .. אתה בליבי. לירז |
|
|
טירוף הירח(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
.....
לא יצא לי להכירו , אך רק ממה שרשמתם נראה שהוא היה אדם נפלא
יהי זכרו ברוך |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
כולם כבר אמרו ..
( כולם כבר אמרו )
את כל מה שיש רק אותי האיש פעם ריגש ? ורק הגעתי אז לאותו אתר סביב הכל היה זר קר, מנוכר ובאיזה צ'אט הוא לקח והסביר והכל פתאום התחיל להאיר ופעם נפגשנו , ראיתי שם איש שבחוץ הוא מאצ'ו ובפנים הוא רגיש והיו לנו שיחות , וגם מפגשים מצחיקים מענינים ומרגשים ונראה היה שהוא בפסגה עם הכי יפות תמיד הוא נגע ולב וכליות רק למעלה בוחן ואנחנו איבדו אחד , מלא חן ימתקו לך רגבי העפר בעיני תשאר תמיד איש יקר וככה מדי פעם אזכור שהיה אחד שהדליק לי כאן אור . כתבתי לך כאן , לא שתלתי סודות וכתבתי מהלב , אודות ... |
|
|
ליידי רין(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
יהי זכרך ברוך
למשפחה ולמקורבים שלא תדעו יותר רגעי צער
היו חזקים. |
|
|
דני בוי
|
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
הלם ועצבות נוראה
קיבלתי את הידיעה על מותך באותה שעה שכבר התקיימה הלוויתך ועל פי כן לצערי נפקדתי, חבל שלא יידעו אותי קודם כי רציתי לחלוק עימך כבוד אחרון איש יקר. הכרנו מספר שנים, בפעם הראשונה במסיבה של אתר אחר והיו ימים שהתקרבנו והתחברנו, שוחחנו בפתיחות על דברים רבים והספקתי להכיר את הצד הרגיש, היפה והכנה שלך עד שכל אחד מאיתנו התרכז בעולמו הוא. זכור לי איך סייעת וייעצת לי באיזה מקרה משפטי בעקבות תאונת דרכים שעברתי בחזרה מהדאנג'ן שבאותו יום נפגשנו שם ואף נסענו יחדיו לשם, הוכחת כמה נכונות לעזור יש בך, נשמה ולב גדולים. פגשתיך לאחר תקופה ארוכה במועדון זה רק לפני שבועיים לערך, היה כיף לראותך שוב ולהזכר בימים הטובים ולכבוד זה הרבצנו כמה דרינקים של צ'ייסר יחד ואף הספקתי להכיר קצת יותר את חברתך המקסימה מאי. סיכמנו שנשמור יותר על קשר ושתגיעו יחדיו להתפנק במקום עבודתי. לא שידרת בשום אופן מצוקה, נראית שליו ומסופק יותר מתמיד, משינוייך החיוביים בחיים, אך רק אתה ולא אף אחד אחר יודע באמת מה התחולל בנפשך ונשמתך. עצוב לי על הבחירה שלך, על הדרך שבחרת, כי תמיד ישנה דרך אחרת טובה יותר, אך זוהי בחירתך לצער כולם. זהו אחד הימים העצובים באמת שקרו לי, היית אדם רגיש, כנה, פתוח, בעל חוש הומור מיוחד, מסור, אוהב ומה לא והשארת בי רושם חיובי מאד, חבל שלא יצא לנו להפגש שוב, לדבר עוד. תנחומיי למשפחתך, למאי ולכל קרוביך האוהבים, שלא יידעו עוד צער. שתנוח על משכבך בשלום איש יקר
|
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
ארוס יקירי,
בתחילה הדלקתי לך נר... לנשמתך... שיהיה לך אור אל הלמעלה, לשם חפרת להגיע... קראתי את דבריה של גודי. קראתי ובכיתי. קראתי והחלטתי לא להיות אנוכי, לא לשמור לעצמי את ההיכרות שלי איתך ולחשוף את נפשך היתרה לכלל... הבוקר התעוררתי לקראת השעה 6. דמעות הציפו את עיניי ומצב רוחי ירד לשפל. התיישבתי בקצה המיטה ובהיתי. לא הבנתי מה קורה לי. קצת אחרי השעה שמונה בבוקר, פנה אלי חבר באי סי קיו. הוא הבחין שאני לא משיב לו כהרגלינו ושאל מה קרה. לא ידעתי מה לענות לו, מעבר לכך שאני חש תחושת מועקה... תחושה בלתי מוסברת ולא חדלתי להזיל דמעה. עדיין לא הבנתי מדוע זה קורה לי. לקראת השעה אחת בצהרים קיבלתי את ההודעה בפלאפון. קיבלתי את הכאב הנורא, את ההלם והזעזוע! ארוס יקירי, אני זוכר את המפגש הראשון שלנו, בו נפגשנו לכמה שניות ומסיבות שלא אפרטן כאן, הלכת. הלכת משם אבל מצאת אותי באחד האתרים ובאת לבקר אותי בבייתי הראשון בתל אביב. באת, ועשיתי לך סיור בדירת 2 החדרים הקטנה. ראית שעל המיטה הגדולה מונח מזרן בודד ודק. למחרת התייצבת שוב עם שני מזרנים עבים זוגיים. הדלקת אור בעיניי. עיניך שלך גם מלאו באושר על העזרה שהיגשת לי. ערב אחד שוחחנו בפלאפון. תוך כדי שיחה הבת שלי התקשרה לטלפון ואתה המתנת. שמעת שאני מסביר לה, שאפגוש אותם, את ילדיי, שבוע לאחר מכן. לאחר השיחה איתה המשכנו אתה ואני לשוחח על עולם השליטה. למחרת צלצלת אלי וביקשת ממני לרדת לפינת הרחוב. מיהרת. היית חייב להגיע לאיזה מקום אבל קודם עברת אלי, שלפת כסף מארנקך ואמרת: אני משביע אותך לקחת את הכסף ואני רוצה שתיסע לראות את ילדיך! אני לא אמרתי בשיחה עם בתי דבר בנושא, אך אתה, ברגישות המיוחדת שלך, לא היית זקוק להסברים. אמרת לי: שמעתי את העצב בקולך שלך, כאשר דיברת עם בתך... במשך השנים נפגשנו פה ושם במועדון. החיבוק, הנשיקה, החיוך, השמחה להיפגש, היו מעבר לכל אפשרות לתאר! שיתפנו האחד את השני בכל מיני דברים. לפני כחודשיים וחצי צלצלת אלי. או שבעצם צלצלתי אליך, אינני בטוח בדיוק, אך השיחה הייתה... היה לך קשה. היית מאוד לחוץ. הפרדה מאהובתך הביאה אותך לפירוק טוטאלי. שיתפת אותי. שיתפת ובכית. בכית וליבי בכה איתך. ביקשתי ממך לבוא אלי. לא להיות לבד, אך היית חייב לסיים משהו ולמחרת אני חליתי. חיידק תקף את ריאותיי והייתי מאושפז בטיפול נמרץ נשימתי. ארוס, ביקשת ממני לדבר עם מאי אז, אך כאמור, חליתי... איתך הסליחה! איתך ועם מאי, על שלא הספקתי להתקשר אליה! שבועיים לאחר מכן, חזרתי הביתה וקראתי שאתם שוב יחד. שמחתי בשבילך. שמחתי בשבילכם! ומכיוון שלא היה בכוחי אפילו לדבר, כי עדיין לא החלמתי, לא התקשרתי אליך. לא התקשרתי ולא סיפרתי לך על מחלתי ואני יודע שהיית כועס לו ידעת שלא שיתפתי אותך, אך היה לי טוב לקרוא את מאי מאושרת במחיצתך! לסיום יקירי, כמלות השיר: "...אל תבכה, אני בוכה בשבילך אל תפנה, אני אצעד בשבילך..." "...אל תפנה אל תבכה אל תכבה..." יקיר |
|
|
חתולההה
|
לפני 17 שנים •
19 במרץ 2007
אוייייייייייייייייייייייייייי כמה עצובבבבבבבבבבבבב
לא היכרתי את EROS אישית אבל ייצא לי לפגוש אותו במועדון עם מאי בחור מקסים כל כך התעצבתי היום כל היום בכיתי ובכיתי הידלקתי נרות ועוד נרות וכעסתי על כל העולם המזדיין הזה שגורם לאנשים להגיע למצבים כאלה זה כל כך כואב EROS היקר מחבקת אותך בתוך ליבי עמוק עמוק ומצטערת שאתה לא איתנו יותר יהי זיכרך ברוך תנחומים למשפחה ולכל המקורבים חתולההה. |
|
|