מאסטר יקיר(שולט) |
לפני 20 שנים •
7 בדצמ׳ 2003
לפני 20 שנים •
7 בדצמ׳ 2003
מאסטר יקיר(שולט) • 7 בדצמ׳ 2003
דמי ידידי היקר,
גדולתו של אדון היא, שהוא חווה על בשרו את מה שהוא מבקש להטעים את שפחתו/עבדו. לדעתי, הדבר מקנה יתרון רב בגישה אל הנשלט/ת, בקריאת תנועות הגוף וביכולת האדירה לדעת מתי להתחיל לרכך... בחו"ל, המון המון מהון אנשי בדסמ הם סוויצ'ים. מתחלפים בתפקידים להנאתם ומפיקים את המיטב משני הכיוונים. לאחרונה אף נתקלנו בזוג כהז במועדון והם מאושרים מאוד בחילופי התפקידים. אני מעריך את יכולתך לתפקד כאדון וכסאב! וכעת לענין הפורומים הסגורים... אז לא תהיה בפורום זה או אחר, אז מה? אבל מה שהפריע לי, דמי, זה שכתבת: יושבים שם בפורום כמה גברים שקוראים לעצמם אדונים ומדברים בינם לבין עצמם... אז למה רצית להיכנס לשם? זה לא לעניין, דמי, ידידי, כשלא מקבלים אותך לשם, אז לצאת בשמצות על כל האדונים שנמצאים שם! (אני לא פגוע אישית, אני לא שם). |
|
Demi |
לפני 20 שנים •
7 בדצמ׳ 2003
לפני 20 שנים •
7 בדצמ׳ 2003
Demi • 7 בדצמ׳ 2003
תאיר תגובתך מבורכת,
אם להגיד את זה בכמה מילים - את חכמה, רגישה, מדברת בהגיון ויודעת לדבר לעניין. וכאן יש לי הרבה מה ללמוד ממך, לפעמים אני קצת אימפולסיבי כמו שכבר יודעים. אני רוצה להגיד מספר מילים בהקשר של פיפ, ואז אני מבקש בכל לשון של בקשה לעזוב את עניין פיפ, ולהמשיך בנושאים שבין היתר העלתה תאיר. אני יותר משנה נמצא בפיפ, הייתי בקשרים נהדרים גם ברמה האישית עם אנשים רבים שם, כולל אנשים שהיו ונמצאים בהנהלת האתר. בתכלס נפגעתי מכמה דברים מכך שלא מקבלים אותי כפי שאני ושמנסים לקבוע לי מלמעלה איך אני צריך להיות קובעים בשבילי מה זה דום, מה זה סאב, ולמה סוויצ זה דבר שלא קיים כשמישהו כותב הודעה שמפרגנת לדבר מסויים שהוא ראה מייד קופצים חבורת מטיפי מוסר וכותבים שזה לא סאב כי זה ככה וככה, או שחסר להם ככה וככה ולכן זה לא באמת שליטה. מרגיז אותי שאנשים קובעים לאחרים מה לעשות, יתכן שזה קיים גם כאן אבל, וכאן האבל הגדול: בפיפ עושה את זה בעיקר בן, יש עוד כמה בחבורה אבל הם פחות צעקניים, מצד שני עכשיו הם גם בהנהלה. זה הדבר הראשון שהרגיז אותי, כי אם כאלו "ריקושטים" מגיעים ממשתתפי רגילים אז בסדר, זכותם לחלוק על דעתי, זכותי לחלוק על דעתם, ובגלל המקום בו אנחנו נמצאים אנחנו מכבדים האחד את השני ואת ההבדלים בינינו, מקבלים האחד את השני ושמחים בהנאתם של אחרים. אבל בפיפ הדבר היה שונה, מספיק יהיה לעבור שם על ההודעות שקשורות אלי ואל התגובות אליהן (במידה ואלו לא נערכו או נמחקו) כדי להבין, וזה לא רק כלפי, זאת תופעה שלא אהבתי, חייתי איתה עד עכשיו. דבר נוסף הוא שאדם שהיה חבר שלי פגע בי ברור לי שכשמכניסים מישהו לחבורה סגורה מעוניינים לברר עליו פרטים, לדעת שהוא אכן מה שהוא אומר שהוא, וכן - כולם שונים אבל לכולם יש מכנה משותף למשל - אהבה לבדסמ. מה שקרה הוא שאותו אדם הכיר אותי טוב (ויותר מיזה ברשותכם לא אפרט), אבל הוא שלל קיום צד מסויים באישיותי באמתלה שאם אין בי את "הכל" אז אני לא יכול להיות שייך לאותה חבורה אקסלוסיבית. אני מצטער אבל אף אחד לא צריך להיות "הכל", מספיק להיות בדיוק כמה שטוב בשבילי, וללכת עם זה עד למקום שמספק אותי. הגישה הזאת, של הכל או כלום לא מקובלת עלי, הבעיה היא שגורמים מסויימים מנסים "להנחיל" גישה מסויימת לכל משתתפי האתר, "דרך" מסויימת, ומה שלא בשליטתם צריך לדעוך או להעלם. ומכאן הגעתי למסקנה - לא טוב לי במקום כזה, ולכן עלי "לעבור דירה", ללכת למקום אחר בו אף אחד לא ינסה לכפות עלי להיות כפי שהוא רוצה שאהיה, ללכת עם מה שטוב לי, ולא עם מה שטוב לפורום. אלו היו הסיבות שגרמו לי להעלות את הודעת הפרישה. אם אותם אנשים היו תופסים את עצמם ומבינים את טעותם הרי שהיה על מה לדבר, סה"כ בפיפ הרגשתי כמו בבית..... אבל, היום נודעו לי פרטים נוספים. למשל תגובות של חברים שלי שנמחקו, ידעתי שעלולה להיות צנזורה, ולצערי היא הופעלה חבל, את פיפ הכרתי כאתר לא מוצנזר, שם הכל יכול לעלות יפה או מלוכלך, חבל לי שזה השתנה אבל מקומי הוא לא במקום מצונזר. בנוסף נודעו לי פרטים חדשים כמו על סויצית שהייתה בפורום הדומיננטיות בעוד שהחלטת ההנהלה לפי מה שהיה ידוע לי הייתה שסוויצים לא מורשים להכנס לשום פורום "דומיננטי" סגור מכיוון שזה הופך אותם ל"לא שלמים". הדבר גרם לי למחשבות על איפה לאיפה, על מקורבים לצלחת ועל כאלו שלא.... ובנוסף אחרי שהגבתי בצורה רצינית לדברים שעלו, קיבלתי תגובה מזלזלת, האשמה בטרוליזציה ונעילת ההודעה. הרגשתי היא שבעצם הוסיפו חטא על פשע, ולכן ממשתי את הבטחתי והעברתי את ההודעה לכאן, מקום שמהכרותי הוא אינו מצונזר. ועד כאן עניין פיפ, אינני מעוניין לריקושטים בעניין, היה מה שהיה. גם אני נגד הודעות פרישה דרמטיות, אבל במקרה הזה החלטתי לעשות כך וסיבותי מפורטות. ומכאן אני חושב שיש לנו הרבה נושאים לדיון גם על מהות הסוויצ גם על מהות של אדון וסאב או מלכה ושפחה על בדסמ בכלל על הצורך להיות "טוטאלי" או להסתפק בדברים "שלי" (ואני זה כל אחד ממכם) עושים טוב תוך כדי התעלמות מהגדרות ו"קוביות" שאנשים אחרים מעוניינים להכניס אותנו אליהם. על הצורך בפורומים סגורים אם בכלל על הצורך (אולי) בפורום סוויצים (פתוח) ולמה? - מכיוון שיש פורום למילדום על נשים וגברים, לפימדום על נשים וגברים, אבל אין פורום לסוויצים וממעבר מהיר על הפרופילים של אנשים (כן בכלוב) אני מוצא הרבה "מתחלפים".... הרבה מאוד שבעצם נבלעים בתוך "הקוביות" שנקבעו מראש. וכמובן על כל הנושאים שתאיר העלתה. |
|
Demi |
לפני 20 שנים •
7 בדצמ׳ 2003
לפני 20 שנים •
7 בדצמ׳ 2003
Demi • 7 בדצמ׳ 2003
ניובוי, התשובה לשאלתך היא:
זוכר שפניתי אליך וביקשתי הדרכה בתחום מסויים שאתה יכול להועיל לי בו? תחום שיש לך יותר נסיון, תחום שאתה יכול ללמד אותי.... אז..... עשיתי בירורים, וכן אמרו לי שבפורום הדומיננטים הסגור מעבירים "מידע שימושי". ולכן ביקשתי אישור כניסה, מכיוון שזה "מידע" שבו מן הסתם אני עושה שימוש. זה כל העניין. מעבר לזה כרגע נפתח פורום סגור נוסף לאדונים ושפחות, פורום שאמור להיות משהו כמו "חוויות כואבות" לאדונים ושפחות. והעניין הוא לא על כן להכנס או שלא להכנס. העניין הוא על חוסר כבוד מצד אנשים שראיתי בהם חברים אנשים שהחליטו לקבוע בשבילי שאם אני לא "שלם" אז אני לא יכול להיות שייך. מעניין..... במקרה אני מכיר אישית חלק גדול מחברי הפורום המכובד...... ותשמע דברים שאני ואתה עושים חלקם לא עושים, נרתעים מדברים כאלו אז על אותו עיקרון אני יכול להגיד שאדון שלא יודע לקשור עם חבלים וזקוק לאזיקי עוד הוא לא "אדון במאה אחוז" מכיוון שיש בו פגם? תשובתי לכך היא - אם הוא קושר באזיקי עור ונהנה מיזה, אם זה מספק אותו וטוב בשבילו אז מי אני בכלל שאפתח את הפה? זכותו להנות ממה שעושה לו טוב ואני חייב לכבד את זה למרות שאני באופן אישי לא מגיע לסיפוק מקשירה באזיקי עור וזקוק לחבלים. |
|
מאסטר יקיר(שולט) |
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
מאסטר יקיר(שולט) • 8 בדצמ׳ 2003
ידידי, דמי,
כל מה שעולה כשאלה לצורך לימוד בפורומים הסגורים, עולה גם בפורומים הפתוחים, הכללים... ההבדל הוא, שבפתוחים הכלליים, אתה שומע יותר דעות ומקבל יותר עצות מאשר בסגורים... |
|
גידיאפ(נשלט) |
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
גידיאפ(נשלט) • 8 בדצמ׳ 2003
רבותי היקרים
אולי די לא קראתי את המכתב של דמי כי הוא ארוך ואני בעבודה לא יכול אבל מה הטעם לפרסם את זה פה מה אתה מרוויח מזה תקרא טוב טוב את מה שרחפנית כתבה במיוחד המשפט האחרון מנסיון של אחד שהיה בכמה פורומים מה שעשית לא פותר כלום או אתה רוצה פתרון |
|
zap11(נשלט){Lola} |
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
zap11(נשלט){Lola} • 8 בדצמ׳ 2003
אני רק רוצה להיות ברור !!!
אני לא דום אני סאב . אני לא חושב שזה היה יפה אבל אני לא שולל את כולם . אני אוהב את כול אנשי הקהילה . אבל אנשים יש גבול לכול דבר. אני לא נגד פיפ . ממש לא. אני מעוצבן שזה כך . PS דמי אתה כמו אח שלי . ואני חושב שזה לא היה בסדר . אבל אתה צריך להגיד מה באמת הפריע לך . זה שולי אבל זה מאוד חשוב!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה מה שלא היה פייר |
|
שולמית(לא בעסק) |
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
שולמית(לא בעסק) • 8 בדצמ׳ 2003
פשוט מכוער כל הפוסט הזה וכל ההתבכיינות של אכלו לי שתו לי לקחו לי.
תתבגרו קצת. זו לא דרך לפתור בעיות ! |
|
ניקול(לא בעסק) |
לפני 20 שנים •
12 בדצמ׳ 2003
ואולי..
לפני 20 שנים •
12 בדצמ׳ 2003
ניקול(לא בעסק) • 12 בדצמ׳ 2003
רק אולי
לא מקבלים אדם לפורום סגור בגלל סיבות אחרות והסוויציות היא רק תרוץ? תחשבו על זה |
|
sheze(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
12 בדצמ׳ 2003
לפני 20 שנים •
12 בדצמ׳ 2003
sheze(נשלטת) • 12 בדצמ׳ 2003
"בלדה לעוזב קהילה
הפרטים המדויקים של המקרה הזה פחות רלוונטיים מעצם התרחשותו, שגם היא לא ממש נדירה. משבר פרץ לאחרונה בקהילה מקוונת שאני חבר בה, ובשיאו הודיע אחד מהחברים היותר שנויים במחלוקת על פרישה. המשבר עצמו היה מהסוג שכל מי שחי ולו זמן קצר בקהילה מקוונת, מכיר: ההוא אמר ככה, ההוא נעלב ככה, ולפתע פתאום מתברר שה"חברים הדמיוניים" שחיים במחשב הם לא כל-כך דמיוניים, ושיש להם רגשות, והם נפגעים, ואז הם עושים דברים כמו לפרוש. ובקול רם! שישמעו שהם הולכים! אחרת מה הטעם? קווים רבים פורסמו כבר ברשת בהתחקות אחר אותן "הודעות פרישה" וירטואליות, המחזירות באחת למציאות ימינו החמים והקשים בארץ את זכר גלות וורשה וקרקוב. אחרים טוענים שיש כאן הדהוד נאה לאמירה המוכרת "תחזיקו אותי". בכל מקרה, אין קהילה וירטואלית המכבדת את עצמה שלא עברה תהליך שבו אחד מחבריה פורש בכל תרועה. למה לעזאזל הם עושים את זה? פוס, אני הולך טוב, זה ברור. הריגוש שהחברות בקהילה וירטואלית יכולה לעורר הוא עניין שכבר תועד מספיק. וכשיש בני אדם, ויש אינטנסיביות רגשית, קורים דברים. וכשיש התנגשות בין העולם הוירטואלי שנדמה לנו כלא אמיתי לבין המציאות עצמה, הוירטואלי נקרע ונעלם. כי רובו מתרחש לא בתווך בין המחשב שלי למחשב שלך, אלא בתווך שביני לבין המחשב שלי. ואחת הדרכים להתמודד עם המצוקה היא להודיע - כמו שטרחנו להודיע על כל דבר כמעט שהיה רלוונטי לקהילה - "פוס, אני הולך". הגולשת הוותיקה אינדי-גו בלו טוענת שפרישה מקהילה וירטואלית היא בעצם מימוש של הפנטזיה הוותיקה להיות נוכח בהלוויה שלך עצמך. יש משהו בדבריה - למעט מקרים קיצוניים במיוחד, אקט של פרישה מקהילה וירטואלית גורם בה לסערה כזו או אחרת, כשתמיד יהיו כאלו שירגישו אשמים ב"הליכתו מאתנו" של אחד החברים, ואחרים שסתם ישמחו פתאום להתעסק במשהו מעניין יותר מנושאה הרשמי של הקהילה, מה שזה לא יהיה לעזאזל. הפורש מרפרש ומה קורה מייד לאחר הפרישה? הפורש, כמובן, לא מפסיק להתעניין בהפרשות שיוסיפו החברים שנותרו בקהילה, ולכן הוא מרפרש ללא הרף. אם זו קהילה בפורמט שאינו פורום (נניח, רשימת דיוור או צ'אט), הרי שהפורש דואג שמישהו ממקורביו יידע אותו מה קורה. כי ברור - פרשת ולא הסערת - כאילו לא פרשת. במקרים מסוימים, יתחבר הפורש במהירות, אולי בשם בדוי, חזרה לאותה קהילה. וכבר אמרנו - פרישה פומבית אינה פרישה, היא רק זעקה לתשומת לב. וכמו סמים או אהבה ראשונה, אומרים שהפרישה הראשונה היא הכי חזקה. מובן מאליו שהפרישה נכשלת. נדירים עד בלתי קיימים המקרים בהם מישהו הודיע על פרישה ואכן נעלם מייד מהאופק. מי שרוצה באמת לפרוש, פשוט נעלם. אבל הפורש מאד מרוגש, מאד מוטרד, מאד דרמטי, ואחרי הפרישה שלו, הרי לא יעלה על הדעת שהוא יעלם כאילו כלום לא קרה. במיוחד אם הוא הטיח בחברים שעכשיו הוא מתכוון להיעלם, כאילו כלום לא קרה. וכך, רבים הפורשים הנשארים בקרנות הקהילה, שקטים אילמים וחרישיים, מחכים לרגע בו יוכלו אולי שוב להתבטא בלי לפדח את עצמם יותר מדי. מה קורה בסופם של הפורשים? חוזרים למחנה, כמובן. לעיתים בצעד זקוף, כמו מכחישים כל מה שקרה, לעיתים בדומיה ובשקט, כשעל כל מלותיו הוירטואליות ארשת של "היי חבר'ה, אתם הרי יודעים שלא התכוונתי ברצינות". פרישה אמיתית מקהילה וירטואלית אינה מלווה בהצהרות, אלא פשוט בהתנתקות. וכל עוד חשוב לנו שידעו שהלכנו, אפשר להיות בטוחים בדבר אחד: עוד נחזור." מועתק מ: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2702755,00.html |
|
Rocco(שולט) |
לפני 20 שנים •
13 בדצמ׳ 2003
לפני 20 שנים •
13 בדצמ׳ 2003
Rocco(שולט) • 13 בדצמ׳ 2003
דמי....יקירי....אח אבוד של בוני....
מי עכשיו ה"ערס"......? כאשר אני נעמד על רגלי האחוריות אני יודע למה אני עושה זאת.....!!!!!! |
|