shaydav(שולט){TomahDav}
|
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
הכרות (או גילוי ) [פרק 1]
1
הכרות (או גילוי). שלום לקוראי היקרים (תִּקְוָה שאתם קיימים שם איפה שהוא). אפתח כאן בפעם הראשונה ואספר כיצד הפכתי לחסיד מבית מדרשו של המרקיז דה סאד. עוד בצעירותי עלה בי החשש לאהבתי את עולם הכאב, ההכאבה, והשליטה באחרים, כאשר הורתי לחברתי הראשונה דאז כבת 12ואני כבן 10 (וכבר התחיל להתעורר לו שם החייל למטה) להכריז לי אהבה אל מול כל בית הספר כאשר שנינו ידענו שכאשר דבר זה יקרה תאבד של יוקרה חברתית אשר הייתה לה (מפאת גילי הצעיר) והיא תישאר בודדה וגלמודה עמי כמורה דרכה . הנני בטוח שקוראי כמו כל אחד אשר גדל בבתי הספר בארצנו יודע עד כמה יוקרה חברתית היא דבר שאין לזלזל בו בגילאים אלו עד לרמת אובדן השפיות . אך למרות החשש הנ"ל התעלמתי ממקרה זה ודומים לו והמשכתי בחיי כאשר מהלך כל התפתחותי אט אט נפער חור בהווייתי המינית והרגשית ואיני יודע כיצד להסבירו. קרה המקרה ולקוחה אחת שלי אירחה בדירתה את אחותה הצעירה שגם אז הייתה מבוגרת מגילי ב כעשור וחצי,בין השאר במטרה שהאחות תאשר את כוונות לקוחתי היקרה לשדך ביני ובין ביתה . אך הגורל (והחייל שם למטה שבינתיים החלטתי לקרוא לו בשמו: זין) רצה אחרת ואף עמד על שלו. מחוסר ברירה או שמא מחוסר רצון להתנגד נמשכתי אל אותה אחות. באותו זמן ככל האדם דבקתי בפתגם תהיה גבר תהיה סמרטוט, והתחלתי לשרת אותה מכף רגל ועד ראש. ובכלל שזכיתי בנשיקה חמה ורטובה ( עבד קלאסי נכון .... חכו ! ) בהגנבה כאשר ביתה, אשר פיתחה רגשות אמביבלנטים כבר אז כלפי, ואחותה אשר תכנוניה היו שונים לגמרי היו עסוקות בעבודות שונות ומשונות. לאחר כשעה של התערטלות חושים קלה נפרדנו לדרכינו בהבטחה שניפגש בקרוב. לאחר מספר ימים התבקשתי ע"י לקוח לבקר אותו באופן פתאומי ומאחר והנ"ל שוהה בקרבת מקום מגוריה של אותה אחות מופלאה שמח ליבי ואף יותר זייני ויצרתי קשר עם אותה אחת והודעתי לה שבקרוב תקבל את הזכות לפגוש אותי. כבר כשהתקרבתי לביתה קיבלתי הרגשה שונה ממה שהרגשתי בחיי , קיבלתי עוצמות שלא ידעתי קודם וזה חירמן אותי עוד יותר מהמחשבה של להתנות אהבים עמה. איך שהתקרבתי לשער ביתה נפתחה הדלת והיא יוצאת כאילו ללכת , "לאן זה ?" שאלתי בעוד ליבי פועם בחוזקה שקטה של טיגריס המתכונן לצייד, במבט מופתע קמעה הביטה בי ובאותה מהירות השפילה את מבטה, "סליחה, האקס שלי .... נפרדתי ממנו ..... למחרת פגישתנו ..... צלצל וביקש להיפגש, לא חשבתי שתגיע כל כך מהר." היססה באמרה "מי נתן לך את הרשות לחשוב בכלל" הרגשתי איך צרידות קלה מתגנבת לקולי בעודי מנסה לבטא את רגשותיי למצב תפסתי אותה בכתפיה סובבתי בכוח כאילו הייתה סביבון פיניאטה של חנוכה וסטרתי בחוזקה על הלחי הימנית של עכוזה החמוד ומייד אחר כך ליטפתי אותו והרגשתי כיצד הוא מכווץ "תודה אדוני הייתי צריכה את זה" היא אמרה בעודה מאששת את הרגשתי לגבי הסיטואציה. "כנסי לבית מייד !" הורתי לה בלחישה אך כזאת שאינה משתמעת לשתי פנים והיא נענתה בהכנעה. אהבתי את ההעצמה שהיא נתנה לי, הרגשתי את הכוח שנתנה בידי מתפשט לכל גופי בחמימות , ביתה היה ריק ילדיה לא היו בנמצא "הילדים אצל החברי..." אמרה "מי נתן לך את הרשות לדבר בכלל" אמרתי בקול " את תדברי רק כשאשאל אותך אם משהוא יותר מידי פשוט תבקשי מֶרְסִי" נזכרתי במשחקי הכוח שלנו בתור ילדים, מֶרְסִי היינו צועקים כשמשהו היה יותר מדי (ועכשיו כשאני חושב על זה לי לא יצא אף פעם להשתמש במינוח הנ"ל). ההמשך יבוא..... |
|
|
DOM Perignon(שולט)
|
לפני 20 שנים •
8 בדצמ׳ 2003
התחלה חביבה.
בוא נראה מה יהיה ההמשך. מחכה לקרוא... DOM Perignon. |
|
|