dragon fly
|
לפני 17 שנים •
6 באפר׳ 2007
טל השחר כתב/ה: pagosh כתב/ה: חיפוש? רק טלי!
מה לגבי חוט דנטלי? ומה נסגר עם האאוטינג? אאוטינג לטלי פחימה! 
|
|
|
DanaDomme(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
6 באפר׳ 2007
אמילי
יש הערכה מתי בערך תתחיל מכירת העבדים?
|
|
|
האמפרי
|
לפני 17 שנים •
6 באפר׳ 2007
Re: אמילי DanaDomme כתב/ה: יש הערכה מתי בערך תתחיל מכירת העבדים?
מתי נוח לך? |
|
|
אמילי קייג'(אחרת)
|
לפני 17 שנים •
6 באפר׳ 2007
אנחנו יצאנו לדרך, ניתן לתפוס אותנו במספר 054-4432195
המכיה תתחיל בסביבות 02:30, משהו כזה, לא לתפוס אותנו על הדקה. |
|
|
| לא סתם עוד עבד |
לפני 17 שנים •
7 באפר׳ 2007
בשתי מילים: מסיבה מושלמת.
פירוט והרחבה בערב, כשאתעורר... |
|
|
pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
7 באפר׳ 2007
המסיבה הייתה פצצה
בעניין המכירה WE TOLD YOU SO תגידו מה שתגידו, היא הייתה מיובשת רוב הזמן. קטסטרופה קונה ו/או אף אחד אחר לא קונה (כמעט) ו/או נשלטים נמכרים בזוזים ספורים או לא מקבלים הצעות כלל (ע"ע הזין) אם לכולם היו אי אילו זוזים בכיסם, המכירה הייתה סוערת הרבה יותר. ההמון היה צועק וסואן. הקליקות היו אוספות כספים והמכירה הייתה נדלקת. עבדים היו מתחלקים קצת אחרת מאשר אחד לקטסטרופה אחד לפלוני, אחד לקטסטרופה אחד לאלמוני, אחד לקטסטרופה... הכסף? הנשים המוכות? התרומה? בסדר... יאללה, שיהיה להן לבריאות. אבל בשנה הבאה או במכירה הבאה - שמישהו יזכור להקשיב לקול ההמון (ע"ע שרשור זה בו חוזרים החברים ומפצירים בבעלי הבית לחזור לתנאי המכירה המקוריים בעוד הצמד קטסטרופה ולסעע מתנגדים - אז ככה זה נראה כשנותנים לשני החמודים הללו לחשוב בשביל קהילה חוגגת שלמה). נו, בשנה הבאה. אבל באמת שהמכירה לא הייתה העניין. המסיבה הייתה פצצה!!! לגמרי פצצה. היה כל כך כיף. המכירה הייתה יכולה להיות סוערת ומרגשת לכל המשתתפים - אבל זה שלא הייתה כזו לא גרע באופן מיוחד מההנאה הצרופה שהייתה לפני ואחרי. וכן, נקודת ציון דרך חשובה שריגשה אותי וגרמה לי להרגיש אדם חשוב: לראשונה אי פעם, אמלי דיברה איתי! ככה פתאום, פנתה אלי (אני כבר לא זוכר באיזה עניין שולי, משהו על אושה אולי? או אפילו על פלאשבק...) מההתרגשות שמבעמד "אני לא מאמין!!! שפחה אמיתית מדברת איתי" כך חשבתי בליבי... הסתכלתי אחורה למרות שעמדתי עם הגב לקיר - כדי לראות שלא עומד מאחורי מישהו אחר. ההיה או חלמתי חלום? לא! לא חלום היא ולא אגדה. אמלי, האישה ולוח השידורים, דיברה עם הפג הקטן וחסר החן. אושר צרוף אפף אותי. כעת כשאמלי בכיסי, טיצ'ר ממזמן מחייך אלי בחביבותו הידועה ומאסטר F לוחץ את ידי באומץ - כל מה שנשאר זה פט. היא שקטה. היא לא דיברה איתי עוד. אבל אני אחכה. יום אחד היא תפנה גם אלי ותגיד לי "פגוש, מה השעה?" או "פגוש, איפה שושו" ואני אתמלא אושר. ריספקט - מג'אדלה פיל בית, פוש דה באטן מאדאפאקא |
|
|
| dave(נשלט) |
לפני 17 שנים •
7 באפר׳ 2007
אני מסכים עם פגוש. מכירת העבדים היתה משעממת ומאכזבת. שום דבר מעניין לא קרה שם. בהתחלה עוד נהניתי אבל בשלב מסויים הרגשתי שזה נמתח כמו מסטיק. כל הזמן קטסטרופה קונה, אף אחד לא משתף פעולה. וכמות העבדים והשפחות פשוט לא נגמרה. מה שמבאס אותי שלא היתה מוסיקה בלאונג' כפי שהובטח מראש ושלא היתה אפשרות למי שמכירת העבדים לא מעניינת אותו (אני הרי עבד ולא מתכוון לרכוש לי עבד) לעשות משהו אחר. התייבשתי לגמרי. חיכיתי עוד ועוד ובשלב מסויים הלכתי הביתה בבאסה. חבל. פעם הבאה שתהיה אלטרנטיבה למי שזה לא מעניין אותו. חבל לייבש אנשים ששילמו ובאו להנות.
|
|
|
הגבירה שלי(שולטת){מיסיסיפי}
|
לפני 17 שנים •
8 באפר׳ 2007
ואני הייתי פונה לממונה על ההגבלים העיסקיים ומיתלוננת על קטסטרופה.
אבל זו רק אני. |
|
|