| אנה-קרעני-נא |
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
בקיצור Tuff מה אתה אומר ?
אם אמילי רוצה ללקק את סוליות נעליו של F , צריך לקנות זוג נעלים חדש , מיועד בדיוק למטרה הזו , לקחת אותן בשקית ולנסוע לירושלים , לתת ל- F להסתובב ברחובות , ורק אחר כך ללקק ? 
|
|
|
| Tuff(שולט) |
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
אנה-קרעני-נא כתב/ה: בקיצור Tuff מה אתה אומר ?
אם אמילי רוצה ללקק את סוליות נעליו של F , צריך לקנות זוג נעלים חדש , מיועד בדיוק למטרה הזו , לקחת אותן בשקית ולנסוע לירושלים , לתת ל- F להסתובב ברחובות , ורק אחר כך ללקק ? בדיוק! (אני כל כך אוהב כשמבינים אותי...) |
|
|
|
DRAKULLA(שולט){בתו של דרק}
|
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
בהחלט שאלה רצינית וחשובה
תדמייני לך שהאדון שלך נכנס בדרכו אליך להשתין בשירותים של התחנה המרכזית
מין הסתם הרצפה שם אינה רצפת שיש ואין שם משרת קבוע השוטף אותה מידי כמה דקות ולאחר שהתרוקן חוזר האדון שלך אליך שפחתו המסורה והצייתנית ומורה לה ללקק את סוליות נעליו כמובן שאת תעשי זאת שכן זה הדבר לו חיכית כל היום לחילופין הוא היה יכול לקחת אותך איתו לתא השירותים בתחנה המרכזית ולהורות לך ללקק את הרצפה ............. קפיש? 
|
|
|
|
Afroditi
|
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
את אכן פולניה
או שעושים את זה או שלא.
אם בא לך, תעשי ובלי להיות פולניה. זו דעתי. 
|
|
|
pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
פרח גדולה כתב/ה: הנה הקישור
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=193224#193224 וטוב לדעת, תמיד חשבתי שזה לא לעניין ללקק נעליים שהלכו איתם בחוץ כבוד! 
|
|
|
| Tuff(שולט) |
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
לפגוש Tuff כתב/ה: בתל אביב למשל, זה מאוד מסוכן. בירושליים לעומת זאת, אין כמעט קקי של כלבים על המדרכות.
וחוץ מזה, לדעתי הסיכוי שהבת שלי תחטוף משהו מארגז החול בפארק הרבה יותר גבוה. כתבתי מוקדם יותר בהומור, אבל התוכן היה רציני לחלוטין. בהנחה שאין חתיכת חרא ניראת לעין על הסוליה, ולא יצאתי הרגע מהשרותים המטונפים של התחנה המרכזית, הערכתי שביתי המשחקת בארגז החול בפארק נתונה בסיכון גבוה יותר מהסיכון בליקוק נעליים. בארגז החול יש הפרשות חתולים וכלבים. אנחנו יודעים שזהו מקור למחלות (בעיקר תולעים), ובכל זאת אנחנו נותנים לילדים שלנו לשחק שם. אז למה לא לתת לסאביות ללקק? פגוש, תן לנו איזה ניתוח מיקרוביולוגי. |
|
|
|
pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
שלום רב TUFF
כאבא אתה יודע היטב שיש ללמד את ילדינו כי "שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו" ז"א יש להקפיד היטב היטב מה יוצא לנו מהפה - אבל גם מה נכנס אליו. אנחנו מלמדים את הילדים שלא לשחק עם הקקי שלהם, שמה שנופל על הרצפה לא אוכלים, שמה שאנחנו לא מכירים (כמו למשל פטריות) לא מכניסים לפה, שדבר מה מת או מסריח בדרך כלל לא ראוי למאכל אדם. כל הורה יודע לבד, גם בלי חוות דעת מקצועית של מיקרוביולוגי שיש ללמד את ילדיו גם שלא להכניס חול לפה מהסיבות שציינת. אכן, בארגז החול עושים חתולים וכלבים (ואפילו ילדים אחרים) פיפי וקקי. גם אם החול לא עבר פיפי/קקי של בעל חיים כזה או אחר, יש בו בעלי חיים זעירים (חרקים עד חיידקים) אשר מפרישים חומרים כאלו ואחרים שיכולים לפגוע בילדינו. כאמור במאמר הקצר הסוקר את עניין סוליות הנעליים - חיידקים נמצאים בכל מקום. גם במי הברז שאנו שותים. וודאי שבכל מני מאחלים אחרים וכן על עור הגוף, הקרקע, חול, נעליים וכו'. בכל מקום. השאלה הגדולה היא שאלת הסבירות. מדען הולנדי אחד אמר לפני מאה שנה כי ניתן למצוא בפיסת קרקע אחת את כל החיידקים שבעולם. במשך שנים לא התיחסו לאמרה זו ברצינות ולקחו ממנה רק את העובדה כי בפיסת קרקע יש המון חיידקים. כיום עם התפתחות השיטות המולקולריות, אנו מגלים יותר ויותר מגוון מינים אשר הולך וגדל. מסתבר שחיידקים נמצאים בכל מקום כמעט כל הזמן ובריכוז גבוה ובמגוון אדיר מכפי שאנו מצפים. לעניין החול: בארגז החול יש סכנת הדבקות גדולה. הסכנה היא לא בחול כי אם בילדים אחרים שמשחקים לצד הילדים שלך. כשילד אחד נושם על השני את מחלות הילדות שלו אזי הסכנה הגדולה באמת לא באה מהחול כי אם מהלוקיישן. גם בחול יש פתוגנים שעלולים להזיק לאדם. כמו בסולית הנעל. בהרבה חול יש הרבה חיידקים (כמות). בפחות חול יש פחות. הדבקה בקטריאלית של הגוף מצד מזיק היא בהחלט גם פונקציה של כמות. כמובן שמערכת החיסון של הגוף לומדת לזהות פתוגנים שכבר ביקרו בו ובכך יודעת כיצד להגיב ביתר יעילות בפעם הבאה שתהיה הדבקה. מערכת החיסון בילדים עדיין טריה ולא ראתה מספיק לכן ילדים חולים לעיתים קרובות שהרי הם נדבקים כל הזמן במחלות (אפילו מהאוויר) שגופם עדיין לא למד כיצד להתמודד איתם. האם לאכול חול זה כמו לאכול צואה? בפרוש לא. צואה מסוכנת הרבה יותר מחול שהרי מקור הצואה בגוף חי - בטמפ' נכונה ובתנאים מתאימים לחיידקים שמשגשגים בגוף האדם. בקרקע חיים חיידקים מסוג אחר, בדרך כלל, שאוהבים למשל שמש, או טמפ' נמוכות יותר וכו' וכו'. צואה מכילה הרבה חיידקים ובינייהם חיידק מפורסם אחד מאוד חשוב - E-COLI. חיידק זה ידוע כגורם מחלה פוטנטי ביותר וכן חיידקים אחרים שבצואה שסביר להניח שימצאו גם בקרקע אך בריכוזים נמוכים לאין שעור מאשר בצואה. עלינו לזכור: כמעט כל משקל הצואה שלנו הוא משקל חיידקים. מזון שאכלנו נספג כמעט במלואו במערכת העיכול ומופרש בשתן דווקא. מה שאנו מפרישים בקקי זה בערך 5% ממה שלא נספג ונאכל על ידי חיידקים שגרים במעי הגס שלנו. למעשה - אפשר בגדול להגיד שאנחנו מחרבנים חיידקים. בדרך כלל. על כן, לדעתי, לשחק בחול לא נורא כמו לאכול חרא. לפחות לא ברמה המיקרוביאלית גרידא ובלי להתחשב בעובדה שילדים אחרים מעבירים מחלות לילדים שלנו. מקווה שכתיבתי מובנת גם לאחרים ולא רק לי. אני משתדל עד כמה שניתן לפשט את הדברים על מנת שיהיו ברורים לכולנו. בברכת חברים, פגוש פג |
|
|
| Tuff(שולט) |
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
ושוב, לפגוש
פגוש, אנחנו בשרשור של ליקוק נעליים. לא של אכילת חרא טרי.
גם הדגשתי שאין חרא ניראה לעין על הסוליה, ואפילו לא יצאנו הרגע משרותים מטונפים. כמו שאמרנו, בארגז חול יש חרא. אפילו טרי לפעמים. והמרחק משם ועד לפה די קצר בגיל הזה. אז שוב, איך אתה משווה את הסיכויים? את דעתי אתה כבר מכיר 
|
|
|
|
pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
חנך את הילדים שלך להכניס לפה רק מה שאבא מרשה להם להכניס לפה ויהיה בסדר.
(הקורא "מאסטר אור" מתבקש להתיחס להערה למעלה כלא רלוונטית לגביו) |
|
|
אלימלך
|
לפני 17 שנים •
11 באפר׳ 2007
פשוט כואב הלב אמילי כתב/ה: ...לנשק את נעליו של האדון שלי עושה לי גרררררררררררררררר גדול מאוד (במיוחד כשהוא נשען עם רגל אחת על הגב שלי ויווווווווווו טוב די זה לא לעכשיו)...  לפחות תמונת ליקוק מגף נשי מקהה במעט את תחושת הכאב בלב  ...
|
|
|