בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדס"ם וקנאה

dragon fly
לפני 17 שנים • 5 במאי 2007
dragon fly • 5 במאי 2007
איפה שיש קנאה יש תשוקה אמיתית ומיניות

אם אין תשוקה אין קנאה
huan
לפני 17 שנים • 5 במאי 2007
huan • 5 במאי 2007
כפי שאמרתי לבדסמ אין שום כלים להתמודד עם פוליגמיה או עם השלכותיה שכן באופן כללי פוליגמיה כשלעצמה אינה בדסמ ו"ההכשרה" שלה נעשתה בעקבות רוח החופש המיני כביכול על ידי אנשים שגם ללא בדסמ היו פוליגמיים או כפי שאומרים בוונילה "היו להם אנשים מהצד".
הרשי לי לשאול אותך...איזה מנגנונים וכלים מיוחדים יש למסגרת ונילית מונוגמית להתמודד עם נושאים שהם לא ספק חלק ממנה כמו למשל אי התאמה מבחינת האנטלגנציה וההשכלה? סקס גרוע? ועוד דברים רבים אחרים...התשובה היא מאוד פשוטה - אין.
או לדוגמא איזה מנגנונים וכלים יש בטריגמיה (משפחה של 3 אנשים) להתמודד עם הקנאה?
בדסמ זה פשוט סוג מסויים של מערכת יחסים וסקס זו לא דת, לא משנה פילוסופית, לא אפיק טיפול פסיכולוגי ולא שום דבר מעבר...למען האמת זו אפילו לא "דרך חיים" לפחות לא במידה שונה מכמו ש"נישואים" זו דרך חיים או "להיות הומו" זו דרך חיים עם מוציאים את הקוטנטקס התרבותי והאידאה שאנו מעניקים לכל אחד מהתכונות האלה.

בנוסף לכך באשר לקינאה עצמה. הקינאה כפי שאמרי היא אמצעי המאפשר לנו להשיג משאבים והזדמנויות הזדווגות ולשמור אליהם - זו היא הקנאה בהיבט הרחב של המילה. במסגרת התרבותית חברתית אובדן פרטנר, הרגשת נחיתות לעומת האחר ושבירת ה"דימוי העצמי" או כפי שניסחת את זה "ללכת לאיבוד" הם פרמטרים שיש לבתחשב בהם גם כן כשבאים לבחון את נושא הקנאה שכן איבוד מקומך החברתי בין עם בצורה ממשית על ידי אובדן פרטרנ או משאבים ובין עם ברמה הפסיכולוגית על ידי התמוטטות הדימוי העצמי ומערכת ההתיחסות שהנהיגה את התנהגותך, יכולה להיות הרסנית מבחינת מימוש ה"דחף האבולוציאוני" של הגנים.
Josephin​(לא בעסק)
לפני 17 שנים • 8 במאי 2007
Josephin​(לא בעסק) • 8 במאי 2007
לדעתי לא משנה עם מדובר בקשר שהוא על טהרת DBSM או קשר ונילי
הקנאה קיימת והיא שם , אני לא יכולה להסביר קנאה כדבר הגיוני .
אי אפשר להסביר רגש כמשהו ראציונלי הגיוני כי פשוט אין בו הגיון לכן זה רגש ולא הגיון , רגשות לא מחשבות.
וכן אני טיפוס קנאי ורכושני , שפחה אבל קודם אישה .
לכן אני לא מוכנה ולא אהיה בקשר עם גבר/שולט שהוא פוליגמי .
ולא הביא לאדון שלי נישלטת נוספת "במתנת " יום הולדת
אני מסוג הטיפוסים שמשחקים באש ולוקחים "סיכונים" שקולים בחיים.
אבל יש "סיכונים" או נסיונות שלא אעשה כי הם לא מתאימים לי
כי זו אני .
לא מאחורי כל דבר יש נוסחה הגיונית
ויש דברים כגון ובפרט רגשות שלא ניתן להסביר אותם
יש כאלה שאמרו ויגידו שקנאה נובעת מחוסר בטחון עצמי
לא אצלי לא לדעתי .
ושוב מדובר על קינאה בצורה סבירה לא אובססיבית
כל אחד מרגיש אחרת כל אחד חושבת אחרת וזה היופי במין האנושי שלא כולנו אותו הדבר
הפוכית​(נשלטת){MasterMaor}
לפני 17 שנים • 8 במאי 2007
לא סתם הנושא קשור לעולם השליטה . רק בו אנחנו רוצים ויכולים לממש את כל הפנטזיות שלנו , והן גם על השיתוף אנשים נוספים בסשן . זה נמצא בתת מודע אצלנו אבל עד שלא נגשים אותה לא נוכל לתאר את הרגש הזה כמו הקנאה הזאת . אנחנו יכולים לדמיין , לצייר את התמונה , לנסות להיכנס במחשבות שלנו לסיטואציה הזאת , אבל זה בלתי אפשרי באמת להבין מה נחווה שנהיה שם , איך נגיב , האם נזרום ואיך ומה נרגיש . מדובר בפחד , בעיקר מפגיעה , קנאה , כעס ורכושנות .(שמעתי שהרבה סשנים נעצרו באמצע בגלל זה ) .
אני חושבת שחייבים להיות בשלים למפגש כזה , בראש ובנפש ,לרצות , להבין , להפנים ,לדעת מראש על כל התוצאות שיכולות להיות שם , לקחת אחריות קודם כל על עצמנו ולהשתמש בשליטה העצמית . רק בזמן האמת אתה לומד על עצמך ומתמודד , אם יכול , עם הרגשתך ...
השאלה שחייבים תמיד לשאול את עצמנו האם אנחנו מוכנים לזה והאם לקחנו בחשבון את הסיכון הזה (תוצאה השלילית) , בכדי לא להצטער אחרי זה .

אלמוגית
שוגי​(מתחלף)
לפני 17 שנים • 11 במאי 2007

מסכים בהחלט....

שוגי​(מתחלף) • 11 במאי 2007
ginger כתב/ה:
כך, זה אצל מרבית בני האדם - קשה לדבר לוגיקה אל ההרגשה, היא מדברת בשפה אחרת, ואופן פעולתה אחר.
* * *
השכל והרגש הם שני מרכיבים של מהות אחת.
יש מערכת מורכבת מאוד בין השניים כמורכבותה של מערכת היחסים בין אדון לשיפחה.
יש יחסי גומלין בין השניים והם מצויים על רצף דינאמי.
הפעם, ניסיתי להסביר כי אפשר למתן את הרגש (כי שאלת על הרגש ומיתונו)
מתוך ההבנה של מה שפירטתי קודם בשתי ההודעות הקודמות:
ברגע שהאוויר יוצא מהבלון, הוא הרי מאבד מבלוניותו,
כמו פצע מוגלתי, ברגע שתוציאי ממנו את המוגלה והתוכן, הוא כבר היה... ואינו כואב יותר.
כמו גם עם הקינאה - ברגע שמבינים מאין באה הקינאה, איך היא פועלת, ומצליחים לרדת לעומקה,
או ברגע בו מסתכלים לה בעיניים,
היא מאבדת מהכח שהיה לה עליך קודם לכן.
וזה נכון להרבה דברים, לא רק לקינאה.

(נכון, כששואלים ברצינות, אני אכן עונה ברצינות.. טוב שכך.
אני יודעת שלא שאלת בציניות, אחרת לא הייתי עונה)

קיבלתי...

ג'ינג'ר.


ג'ינג'ר,
אני חושב שהצלחת לנסח במעט מילים הרבה מאוד דברים שהם מאוד עמוקים וקשים להבנה למוח האנושי, אכן קשה לדבר על לוגיקה כשמדובר ברגש וטוב שכך.

לא כל דבר אפשר וניתן לתאר במילים, ולעיתים ישנם דברים שעדיף שלא ינוסחו במילים מכיוון שהם גורעים מהחוויה.

יתר על כן- כלי המדידה ה"אובייקטיביים", שניתן למדוד ולכמת איתם, לטענת המדע המודרני כמעט הכל ולהסביר כמעט כל תופעה, אין להם מקום כשמדובר ברגש או בתפיסת המציאות(ולא אכנס לזה מכיוון שזה גולש לתחום אחר שניתן לפתוח עליו דיון בפני עצמו...)

לגבי השאלה המרכזית:
אני מאוד מרוצה מהדיון, יש פה תשובות עמוקות וחכמות שהושקעה בהן המון מחשבה...
המשפט החביב עליי הוא: "לשלוט באחר זה כח, לשלוט בעצמך זו עוצמה"

ברגע שאדם מסוגל לעשות את הניתוק בין הרגש לשכל, ולהיות כצינור חלול לכל המתרחש סביבו מבלי להגיב זו העוצמה האמיתית.

הניתוק הזה הוא ניתוק וולונטרי שמגן על הנפש מפני טראומות רגשיות שבאותו הרגע אינן ניכרות, אך הן יורדות לחלק הלא מודע ומתפרצות לאחר זמן מבלי שהאדם יודע מדוע....
כמו זרע שנטמן תחת האדמה ובלי אזהרה, לאחר מספר ימים או שבועות פתאום משהו צץ....

הקנאה היא אחד הרגשות ההרסניים ביותר אצל האדם. קנאה מובילה לרוע, להרס, להרס עצמי ולפגיעה, ומי שלא מסוגל לעשות את הניתוק הזה, מי שלא בשל מספיק רגשית ורוחנית,
עצתי לו שלא ייכנס בכלל ל-realm הזה כי לא בטוח שהוא יוכל להתמודד עם התוצאות...
Afroditi
לפני 17 שנים • 11 במאי 2007

מסכימה לגמרי

Afroditi • 11 במאי 2007
dragon fly כתב/ה:
איפה שיש קנאה יש תשוקה אמיתית ומיניות

אם אין תשוקה אין קנאה


ואני מוסיפה, איפה שיש אהבה, יש קנאה.
ginger
לפני 17 שנים • 11 במאי 2007

כמה דיוקים:

ginger • 11 במאי 2007
שוגי כתב/ה:
ברגע שאדם מסוגל לעשות את הניתוק בין הרגש לשכל, ולהיות כצינור חלול לכל המתרחש סביבו מבלי להגיב זו העוצמה האמיתית.

הניתוק הזה הוא ניתוק וולונטרי שמגן על הנפש מפני טראומות רגשיות...


* * *
אני חושבת שניתוק הוא סוג של אימפוטנציה, משהו לא ריאלי לדרוש מאדם לעשות.
ישנן טראומות ריגשיות שאינך יכול לחסוך מאדם.
מה שאתה רואה בו עוצמה, אני רואה בו חולשה.
העוצמה היא הגבורה שבהתגברות על כאבים שונים, וזו לא נולדת מתוך אטימות סטייל חומר דוחה אבק, שדבר לא דבק בו.
החכמה היא להשאר אנושי ומסוגל להרגיש, בר תגובה גם בתוך הכאב הזה של קינאה.
והכאב הנגרם מקינאה שונה מרגש הקינאה בעצמה.
בעוד היא שלילית, הוא דווקא יורק להבות אש ומפלח.
למעשה הכאב שנגרם כתוצאה מרגשות קינאה, הוא כאב של ההכרח לקבל אותה (זה מתייחס ליחסי שליטה).
הלפני והתוך כדי, של קבלה וספיגה שהיא הטמעה, ולא כזו שנקיא אותה אחר כך, פנימה.
הכאב הוא כאב של קונפליקט פנימי-חיצוני שתוצאתו ידועה מראש.

ג'ינג'ר.
Afroditi
לפני 17 שנים • 11 במאי 2007

Re: כמה דיוקים: לא הגיוני ולא סביר,

Afroditi • 11 במאי 2007
ginger כתב/ה:
שוגי כתב/ה:
ברגע שאדם מסוגל לעשות את הניתוק בין הרגש לשכל, ולהיות כצינור חלול לכל המתרחש סביבו מבלי להגיב זו העוצמה האמיתית.

הניתוק הזה הוא ניתוק וולונטרי שמגן על הנפש מפני טראומות רגשיות...


* * *
אני חושבת שניתוק הוא סוג של אימפוטנציה, משהו לא ריאלי לדרוש מאדם לעשות.
ישנן טראומות ריגשיות שאינך יכול לחסוך מאדם.
מה שאתה רואה בו עוצמה, אני רואה בו חולשה.
העוצמה היא הגבורה שבהתגברות על כאבים שונים, וזו לא נולדת מתוך אטימות סטייל חומר דוחה אבק, שדבר לא דבק בו.
החכמה היא להשאר אנושי ומסוגל להרגיש, בר תגובה גם בתוך הכאב הזה של קינאה.
והכאב הנגרם מקינאה שונה מרגש הקינאה בעצמה.
בעוד היא שלילית, הוא דווקא יורק להבות אש ומפלח.
למעשה הכאב שנגרם כתוצאה מרגשות קינאה, הוא כאב של ההכרח לקבל אותה (זה מתייחס ליחסי שליטה).
הלפני והתוך כדי, של קבלה וספיגה שהיא הטמעה, ולא כזו שנקיא אותה אחר כך, פנימה.
הכאב הוא כאב של קונפליקט פנימי-חיצוני שתוצאתו ידועה מראש.

ג'ינג'ר.


האם אדם יכול לעשות כזה ניתוק? האם ניתן או אפשר בכלל לבקש מאדם לעשות כזה ניתוק?

לדעתי, אדם כזה לא ראוי להקרא אדם, אלא מכונה...
huan
לפני 17 שנים • 11 במאי 2007
huan • 11 במאי 2007
כל בן אנוש ראוי להיקרא אדם וכל מה שהוא עושה הוא בסופו של דבר אנושי גם עם המוח שלו פועל בדיוק כמו פנטיום ארבע ובמקום להוציא מילים הוא עושה "ביפ,ביפ,ביפ".
עם כי דה היומניזציה היא כלי חברתי ממעלה שהשתמשו בו בעבר ומשתמשים בו כיום בכדי להגדיר קבוצת השתייכות, להדגיש את השונות של האחר וכמובן להצדיק את כל הזוועות המאוד אנושיות שיבוצעו בו אחר כך על ידי אנשים שהיותם בני אדם אינה מוטלת בספק.

ובאשר לדרישה? תמיד אפשר לבקש ואפשר כבר לבצע...הרגש והמחשבה אינם שונים אחד מהשני ואדם בהחלט יכול לתפקד ללא רגשות מסויימים...אני חושב שפרוייד קרא לזה הדחקה - אמצעי פופאלרי לא רק בקרב מכונות מפורמטות.
Agni​(מתחלף)
לפני 17 שנים • 11 במאי 2007

Re: כמה דיוקים: לא הגיוני ולא סביר,

Agni​(מתחלף) • 11 במאי 2007
ירדן* כתב/ה:
ginger כתב/ה:
שוגי כתב/ה:
ברגע שאדם מסוגל לעשות את הניתוק בין הרגש לשכל, ולהיות כצינור חלול לכל המתרחש סביבו מבלי להגיב זו העוצמה האמיתית.

הניתוק הזה הוא ניתוק וולונטרי שמגן על הנפש מפני טראומות רגשיות...


* * *
אני חושבת שניתוק הוא סוג של אימפוטנציה, משהו לא ריאלי לדרוש מאדם לעשות.
ישנן טראומות ריגשיות שאינך יכול לחסוך מאדם.
מה שאתה רואה בו עוצמה, אני רואה בו חולשה.
העוצמה היא הגבורה שבהתגברות על כאבים שונים, וזו לא נולדת מתוך אטימות סטייל חומר דוחה אבק, שדבר לא דבק בו.
החכמה היא להשאר אנושי ומסוגל להרגיש, בר תגובה גם בתוך הכאב הזה של קינאה.
והכאב הנגרם מקינאה שונה מרגש הקינאה בעצמה.
בעוד היא שלילית, הוא דווקא יורק להבות אש ומפלח.
למעשה הכאב שנגרם כתוצאה מרגשות קינאה, הוא כאב של ההכרח לקבל אותה (זה מתייחס ליחסי שליטה).
הלפני והתוך כדי, של קבלה וספיגה שהיא הטמעה, ולא כזו שנקיא אותה אחר כך, פנימה.
הכאב הוא כאב של קונפליקט פנימי-חיצוני שתוצאתו ידועה מראש.

ג'ינג'ר.


האם אדם יכול לעשות כזה ניתוק? האם ניתן או אפשר בכלל לבקש מאדם לעשות כזה ניתוק?

לדעתי, אדם כזה לא ראוי להקרא אדם, אלא מכונה...


ירדן,
היגיון הוא משהו סובייקטיבי. מה שלי נראה הגיוני להרבה וונילים נראה סוטה, וגם פה בקהילת ה"סוטים", לכל אחד יש את השריטה שלו, וטוב שכך...אחרת היה משעמם.

סביר? מה זה סביר?- שוב את משתמשת במונחים שלא רלבנטיים כשמדובר ברגש...

אנשים בעלי רמת מודעות גבוהה מאוד שהצליחו לעבור את הרובד הפיזי, הגשמי של החיים (תוכלי למצוא אותם בחברות "פרימיטיביות" ע"פ הגדרתך) מצליחים לעשות את הניתוק הזה.

ולבסוף, המסקנה שאדם זה לא ראוי להיקרא אדם היא מסקנה שיפוטית שלך.
עם כל הכבוד, אם היו לך מספיק כלים לרדת לעומקו של עיניין לא היית כנראה מגיעה למסקנה זו ומבינה שהוא מעבר לאדם- הוא אלמותי.