אושה{אוש}
|
לפני 17 שנים •
11 במאי 2007
יכולת לבוא אתמול בורוד כמוני
|
|
|
pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
11 במאי 2007
נכון. על זה בדיוק אני מדבר.
אושה הגיע אתמול בורוד ובאמת הייתה מקסימה לא נראה לי שהיא נראתה פחות בדסמית מכל אחד אחר (בטח לא כשהיא הייתה על הסאד עם הראש והידיים מקובעות, על הרצפה וחוטפת מכות). אבל בכל זאת, יש חזית רשמית שאומרת "שחור שחור שחור". זה קצת מבלבל כשאומרים משהו אחד ומתכוונים למשהו אחר. אם יש חופש והדרסקוד לא מחמיר ורק שחור או ויניל - אז צריך להגיד. או לפחות לא להגיד את ההפך. אני אשמח להציג את בגדי הקיץ היפים שלי אשר אינם שחורים, אך מכובדים ויפים מאוד. על מנת לא להקלע למצב מביך אביא איתי גם טי שירט שחורה - על כל צרה שלא תבוא. אני מכיר זוג מהקהילה שפעם הגיע למסיבת פמיליה (עוד בימי הנו לימיט) ופשוט נשלח הביתה היות והשחור לא היה מצוי בבגדי אחד מהם. השאלה היא - עד כמה הקוד מחמיר. יש ערפל בעניין ויהיה מעניין להבהיר את הנקודה הזו אחת ולתמיד. |
|
|
נולי
|
לפני 17 שנים •
11 במאי 2007
האמפרי כתב/ה: משהו כמו להגיע למסעדת יוקרה אולטרא יוקרתית בטישרט והמארח מגיש לך בלייזר מאחור ואומר בטון רך ודיפלומטי: "אולי אדוני ירגיש יותר נוח עם זה". אתה כל כך צודק האמרפי. מה שנתן לי רעיון: פטיצ' פאמילי מה דעתכם למתוך קצת גבולות? נגיד אדום? נגיד לבוא בדרס ולא קזואל? סתם בשביל הענין? ועוד רעיון: מה דעתכם להחזיק גליל על-בד שחור בכניסה ולהציע, בהתאם לרעיון של האמפרי, לכל אחד, שירגיש קצת נח יותר..... N |
|
|
|
אושה{אוש}
|
לפני 17 שנים •
11 במאי 2007
אבל אדום הוא חלק מהדרסקוד הרגיל
ופטישיסטי זה ענין של הגדרה. למשל לי יש כמה וכמה בגדי תחרה ואין בעיה לבוא איתם (או כך לפחות אמילי אומרת לי כדי שאפסיק לבלבל לה במח  )
ופגוש -  (עכשיו אני שוב ורודה)
|
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 17 שנים •
12 במאי 2007
למה רק שחור??
הדרס קוד במועדון מעולם לא היה שחור בלבד.
אין חיה כזו, אגב, בשום מסיבת FETISH או BDSM בעולם. שחור הוא המינימום למי שאין לו כח לחשוב. למי שלא מעניין אותו הלבוש אלא ככזה שיעביר אותו את הסלקטורית בכניסה. דבר שהוא לגיטימי, מובן ומותר. אבל מעבר לשחור המינימלי הזה, פגוש אמר: ציטוט: ''הרי שכפי הבנתי הצבע לא חשוב. העיקר שיהיה ברור שזה לא לבוש יום יומי פשוט. '' ואני רוצה לחדד את הנקודה הזו. ''שיהיה ברור שזה לא לבוש יומיומי פשוט''.. אומר שאם הייתם מסתובבים ככה ביומיום, או שהיו מאשפזים אותכם, או שהיו פותחים זוג עיניים ענקיות... 
ולכן יש כל כך הרבה כיוונים בדרס קוד, עד כדי כך שיותר קל להגיד מה לא מקובל מאשר מה שכן. המיגבלה היחידה היא הדמיון. אין שום בעיה לבוא גם בצבע חום, ובלבד שזה נוצץ/מבריק/מופרע/ עונה על תנאי האישפוז ממקודם.. ואני מצרף כמה תמונות של איך אנשים מתלבשים למסיבות, שימו לב להיעדר הצבע השחור. כולם אגב, לא היו נתקלים בבעיה להיכנס.. 
*התמונות מתוך הגלריה של אחת ממסיבות הפטיש באנגליה. teacher |
|
|
Venus in Furs(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
12 במאי 2007
Re: דרס קוד... Can U make me feel? כתב/ה: אתמול הייתה הפעם הראשונה שלי בדאנג'ן.
ואני שואל, מאיפה צצה הזכות הזו לצמצם לי את חופש הבחירה. מדוע אני צריך להרגיש לא בנוח, במקום שדווקא בו אני מיועד להרגיש די טבעי. לי נוח , עם טיי שרט וג'ינס. אני לא רואה בזה פסול. אני לא רואה את זה פחות בדסמי. אני לא רואה את עצמי פחות בעניין. ואני לא רואה סיבה לתת למישהו לגיטימציה להחליט לקטלג למסגר ולצבוע אותי. לסיכום: אני מאמין שקהילה שפתיחות עומדת בראשה. לא יכולה למסגר, ולהכתיב צבע, צורה, ולבוש. מי איתי? אני נוטה שלא להסכים, למרות שדבריך נוגעים ללב, ואני באופן טבעי נוטה לתמוך באנדרדוג, ובהעדר חוקים וגבולות. אני אנסה להסביר מהזווית שלי, ולא בטוח שאצליח. ג'ינס וטי זה מבאס. זה משדר יומיומיות מהזן הרע, שגרתיות, קונפורמיזם. זה הדיפולט האולטימטיבי, זה כמו שהיו משדרים במסכים ערוץ 2 במקום סרטים כחולים. זה כמו שהיו מנגנים גלגלץ במקום דיג'יי. הקהילה, שפתיחות אכן מאפיינת אותה, בכל זאת זקוקה לאיזשהו בידול מהכלל. במיוחד שרוב המשתתפים חיים סוג של 'חיים כפולים'. אם אין את ההפרדה הזו, לרוב האנשים קשה יותר להיכנס לתפקיד, להיות מי שהם רוצים להיות. האם האינדיבידואליזם שלך באמת מסתכם בג'ינס וטי? האם אין שום אאוטפיט אחר שהיית רוצה ללבוש? להתחפש קצת? בחברה שלנו, לבגדים יש חשיבות גדולה מאוד. אנחנו מקטלגים אנשים אוטומטית לפי המראה שלהם. אם זה טוב או רע אני לא יודע, אבל זו המציאות. נדמה לי שגם אתה, עם הטוהר שלך, נוטה להסתכל ולהימשך יותר לבחורות שלבושות בצורה מסויימת מאשר לאחרות. בכל מקרה, לילות שלישי הם יותר חופשיים מבחינת הדרס קוד, ואולי תרגיש בהם יותר נוח. ומעבר לכל, וברוח טובה -- ג'ינס וטי אחשלי?? למה לא תפתח לעצמך קצת טעם? (: זהו. לא נראה לי שתשכנע מהדברים שלי, אבל אולי אם תראה בזה פחות נסיון להכתבה ומסגור, ויותר שאיפה לאפשר דווקא ביטוי אישי בסביבה נוחה לאלו שמעוניינים בכך בלי להרגיש חריגים, ורצון לייצר סביבה שהיא יותר מיוחדת ופחות יומיומית, ופחות 'ישראלית' במובן הרע... אולי יהיה לך קצת יותר קל להתחבר. ומקווה לראות אותך עוד במועדון, בכל לבוש שהוא, או בלי לבוש בכלל.... 
|
|
|
|
pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
12 במאי 2007
אני חושב שטיצ'ר אמר את זה בצורה הכי ברורה שיש.
יש דרסקוד והוא לא שחור. לא רק שחור. הוא כל דבר אחר. גם שחור. בתוך "הדרס קוד". אם לסכם: אותו בחור שפתח שרשור וסיפר על שהיה צריך ללכת לקנות לעצמו בגדים שחורים למעשה לא היה צריך. היה יכול לבוא באיזה לבוש טוב אחר. לא ג'ינס וטי שירט. זה היה הבילבול שנוצר עקב שמועות כאלה ואחרות שמדברות על שחור כדרס קוד. היום אנחנו יודעים שלא דובים ולא יער. תבואו הכי צבעוניים שיש. הכי זוהרים שיש. הכי ייחודיים שיש. שחור? גם הולך. |
|
|
עדי זילברברג
|
לפני 17 שנים •
12 במאי 2007
אני אישית מקבל אלרגיה מדרס קוד.
זה תמיד מוציא לי את החשק מללכת לחתונות, למסעדות כמו בסרטים באמריקה, לבית כנסת, להופעות שאני משתתף בהן, וכו'. יש בי גם התנגדות פנימית, ואני תמיד מנסה למתוח את הגבולות של הדרס קוד לכיווני. שמעתי לדוגמא שהתקבל חוק בכנסת השנה שגם שם אסור ג'ינס (אני לא הולך עם כזה בד"כ - גם סוג של דרס קוד וסנדלים - אני כבר מתכנן את החליפות הצבעוניות עם הדוגמאות הפסיכדליות שאני אלבש בתור ראש ממשלה.
הלבוש הטבעי והיומיומי שלי הוא די יוצא דופן בצבעוניותו. עושה נקע בעין ומושך תשומת לב. ככה התרגלתי. ולמרות שהוא קיצוני - אני לא בטוח שלדאנג'ן הוא מתאים - הוא פשוט קיצוני ברוח אחרת. וזו בדיוק הנקודה - אני לחלוטין מבין את הנקודה של רצון להיות באווירה מסויימת, והלבוש הוא חלק ממנה. בדיוק כמו שזה מבאס כשמישו מגיע למסיבת פיג'מות עם לבוש של יום. איך להגיב לרצון הזה של חלקנו להישאר בבגדים הטבעיים שלהם? איך לפתור את ההתנגשות? אני מניח שכמו בכל דבר - או שהצדדים מגלים גמישות, לפחות 1 מהם, או שהם ייאלצו להיפרד. בעיניי זה מצער. מה שכן - להופעה הבאה בדאנג'ן אני משיג גם מכנסיים קצרים - מצא חן בעיניי השאלה היא רק אם ג'ינס קצר וגופיית סבא יעבירו אותי בכניסה
|
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
12 במאי 2007
Black is black
בחיי היום יום שלי אני 'אישה של ג'ינס'. אפילו לעבודה אני מתלבשת ככה. למסיבות של הקהילה התחלתי ללכת רק לפני כשלושה חודשים, כשהמסיבה הראשונה שבחרתי לעשות את 'הופעת הבכורה' שלי היתה, איך לא – 'מסיבת פמדום בג'ינס', שנערכה בנו לימיט בתחילת פברואר. לי זה כמובן התאים, אך למרבה הפלא היו לא מעט נשים שם שהופיעו בדרס קוד המקובל במסיבות – שחור, ויניל וכו'.
כלומר שאפילו כשהותר הרסן ונתקבל 'אישור מלמעלה' להופיע לאותו ערב בג'ינס נשים רבות – השולטות באותו מקרה ספציפי – בחרו שלא להופיע בגינ'ס... שורה תחתונה – הבגדים אינם עושים את האדם אלא להיפך, זו דעתי לפחות, אבל כנראה שהלבוש בכל זאת יוצר אוירה מסוימת, גם אם כביכול 'מוכתבת' ועדין במסגרתה ניתן למצוא גיוונים כאלה ואחרים. היו גם מסיבות לאחרונה בשני המועדונים בהם שלט צבע הזהב או הכסף, לבן, כחול-לבן וכן הלאה, כך שסה"כ בהחלט מגוונים את השחור 'הנצחי' מדי פעם.... |
|
|
ים_yam(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
12 במאי 2007
בתור ונילית מפוצפצת, אני יכולה לומר בפה מלא, שחוץ מהכיף של לצאת ולפגוש חברים שאני אוהבת במועדון, אני נהנית מ"להתחפש".
במיוחד בערבי נושא כמו מסיבות הFמיליה. ללבוש משהו מיוחד ליציאה, משהו שלא תלבשו לחתונה של הבן דוד, זה כיף! להשקיע ברעיון מקורי למסיבות נושא זה אפילו עוד יותר כיף! ולמי שמתעקש לבוא בג'ינס וחולצת T - יש הרבה אפשרויות להפוך ג'ינס שחור וחולצת T צמודה למטעמים פטישיסטים. עם קצת דמיון, זוג מספרים, סיכות בטחון, שרשראות, ניטים וכו' הכל אפשרי! (כבר נפתח בעבר איזה שרשור בנושא עם הרבה הצעות איך להגיע בלבוש הולם בלי לשבור את קופת החסכון לחתונה של הילדים). ולסיכום - דרס קוד זה הכי לא אומר שזה תלבושת אחידה (ופה אני נזכרת בחיוך בכתה י' כשלמדתי במגמת אמנות ועיצוב, איך כל אחד מאיתנו נתן אינטפטציה משלו לתלבושת האחידה עד ששברנו את ההנהלה וביטלו לנו את הסיוט הזה  )
|
|
|