חמש דקות ראשונות ...

לכבד אישה

ראובן • 13 במאי 2007

נעים לקרוא את כתיבתו הרהוטה של גבר היודע לכבד אישה, והרי להסעיר אישה כך משמע לכבד אותה ואת רצונותיה (מדובר בשפחה, לא?) לגבי האפטרקייר - מה פתאום אפטרקייר, הרי אלו חמש הדקות הראשונות של לילה מופלא. מה - האם לדעת הכלבות הוניליות, הוא אמור לעצור אחרי חמש דקות ולנחם, בסגנון 'הו יקירתי, בואי נדבר על זה'?! בשביל זה לא צריך אדון, אלוף ואהוב - בשביל זה מספיק פסיכולוג.

ראובן

זאלופון​(שולט) • 13 במאי 2007

הסיפור עצמו: אהבתי. הרבה יותר עושה לי את זה לקרוא תיאורים כאלה מהצד של הדום מאשר מהצד של הסאבית.

התגובות: באמת לא לומדים פה כלום. נגיד, לא לומדים שזה בסדר אם מישהו אומר שלו הפריע שלא היה (או לא תואר) אפטר קייר, ולא לומדים שלהגיד בגלל זה שהוא מתחסד זה בדיוק כמו לקרוא בשמות למישהי שלה עושה את זה להיות חור.

רפאל • 13 במאי 2007

ההעדר המוחלט של כל ריטואליות. האופן שבו הוא סותר את כל כללי הטקס שבהם היא פינטזה תמיד על השפלה. הדרך שבה הוא מונע ממנה לברוח ולשחק את השפחה כפי שהיא בדמיונה, ומאלץ אותה להיות שפחה של רצונותיו, מאלץ אותה להרגיש אותו ולנשום אותו. הדרך שבה הוא מונע ממנה להתנכר לו, ומכריח אותה להיות שם. הכי מושפלת שיש. --- כל זה מגרה מאוד.

וגם אינטימי מאוד.

מגדלנה​(לא בעסק) • 13 במאי 2007

תודה זאלופון... תשמעו, אני לא מתחסדת. אני ציינתי את הדעה שלי - לא העברתי ביקורת על אף אחד. אגב בחרתי במילה אפטר קייר כי לא היה לי ביטוי טוב מזה, אבל נראה שרובכם אפילו לא מבינים אותה - האם באמת נראה לכם שאפטר קייר זה רק לשבת ולדבר עם השפחה על הסשן? ומה עם אפטר קייר ונילי לחלוטין, רחמנא ליצלן, כן! 5 דק' מהסשן - פשוט לבדוק שאחרי שתקעת לה את הראש באסלה ומנעת ממנה נשימה נורמלית ונכנסו לה מים לריאות, שהיא בסדר? אל תדבקו למושג ותפרשו אותו כדבר אחד וזהו. לפעמים זה פשוט לתת מגבת. אפטר קייר... נראה לי שכמה מכם צריכים שיעור חדש בזה.

Josephin​(לא בעסק) • 13 במאי 2007

מהכרותי את האיש ,הוא אולי "אכזרי " (זה ענין יחסי) אבל הוא לא חסר אחריות ,אני בטוחה שהשאיר אותה בשרותים כשהיא עדיין נושמת ,אחרת איך יוכל להשתמש בה שוב

מעורר

נעמה 41​(נשלטת) • 13 במאי 2007

מעורר מיצים, תשוקות אפלות, פנטזיות
חם ורגיש
התחברתי (-:

nerissa​(אחרת) • 13 במאי 2007

תיאור מדהים.
למרות שעבר זמן רב מאז אני נגעתי בנקודות העלבון האישיות שלי (שלא דומות למתואר כי זה קשה לי מידי אבל היו חזקות עבורי בפנים באותה מידה), גם דרך זווית הראיה השונה הכתובה יכולתי להתחבר אליה ואל התחושות שלה (גם אם לא נכתבו "ממנה").

אהבתי את הכתיבה וסגנונה גם אם התהפכה לי הבטן מהפלסטיקה הספציפית המתוארת כאן

לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} • 13 במאי 2007

הכתיבה יפה ומגרה. תודה

(ומי אמר שלא היה אפטר קייר?
זה סיפור, ולא ניתוח אקדמי של התנהלות סשן ולא פרוטוקול מפורט.
בסיפור, כמו בסיפור (גם אם מבוסס על המציאות), הכותב מכניס פנימה בדיוק מה שבא לו.
זה מה שהוא עשה, ועשה נפלא.)

שלגי • 13 במאי 2007

רציתי לכתוב משהו מתחכם על אתר ג'יי דייט וויתרתי, לכל אחד ואחת זכות לדעה משלהם כאן.

אני אהבתי את הכתוב הן מבחינה תכנית והן מבחינה סגנונית, מאוד.
תודה על השיתוף.

ronit • 13 במאי 2007

כתיבה רהוטה ועוצמתית.
אהבתי את התיאור הבוטה של הסשן למרות שאני באופן אישי לא ממש מתחברת.