שיקי(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
17 בדצמ׳ 2003
בית קברות לנעליים...
הרעיונות הטובים ביותר הם אלו, שלאחר שהוגים אותם, כולם מביטים בפליאה ושואלים את עצמם – איך לא חשבנו על זה קודם?
אני חושב, שמה שאני עומד להציג בפניכם כאן ועכשיו – הוא דבר שלא חשבו עליו מעולם ובכל זאת – אחרי שתיזרק הפצצה לאוויר, רבים יביטו בתדהמה על המסך וימלמלו לעצמם...וואוו זה היה צריך לקרות מזמן. לפני שאפרט במה מדובר, אבקש ראשית להודות לאחת והיחידה, שבזכותה הרעיון בא לעולם – אלוהים היחידה, שהייתה לי מעולם. זה לא קרה סתם כך, בוקר בהיר, לא ולא – זה קרה דווקא בעקבות חוויה קשה ומעוררת פלצות, חוויה – אותה אלוהים לעולם לא תשכח ולא רק היא – שהרי כאבה- כאבי הוא – זה קרה ביום, בו נפלו השמיים – ביום בו נוסרו עקבים - נפילת מגדלי התאומים בניו יורק מתגמדת לעומת אירוע קשה בקנה מידה שכזה – ומי מכם, שיש לו את אותה אובססיביות מתוקה יודע היטב במה דברים אמורים. ועוד הערה קטנה – לפני שאתם משקיעים מזמנכם היקר בי ובאמור להלן – אציין, כי אם אינכם מתעניינים, בנעלים, מגפיים, סנדלים, עקבים או רגלי נשים – אבל בצורה מעמיקה – קריאת האמור להלן תהא על אחריותכם – אינני לוקח אחריות נפשית ו/או פיזית על נשמותיכם העדינות והרכות. ודבר אחרון – האמור לעיל הינו עניין רציני ביותר – יש לקחת אותו ברצינות הראויה - תודה. מלכות יקרות - כמה פעמים קרה לכן, שלא יכולתן להיפרד ממגף או נעל עקב אהובה? תודו שזה קרה לכן המון פעמים - אני חושב שהצער הנ"ל אינו נחלתן הבלעדית של המלכות – אין לי ספק, כי רבות הסאביות הקשורות (תרתי) לנעליהן. כמה מכן פשוט "משאירות" את נעלי העבר במגרה, בתקוה שאולי "פעם" תחזרו לנעול אותן אבל הפעם הזאת לא חוזרת, אבל מאידך אתן לעולם לא תזרקו אותן – ל-ע-ו-ל-ם - ותמצאו את עצמכן עם עשרות זוגות נעלים/מגפיים/סנדלים שוכבות להן במגרה וללא הכבוד הראוי להן. כמה עבדים יקרים מכאן היו נותנים את חייהם תמורת נעל הבית המשומשת של מלכתם? או המגף הישן שלה? או הסנדל בו אינה משתמשת, זה הנושא את חותם רגלה האצילה? אני סבור, כי השאלות דלעיל מבהירות את הבעיה – ותודו – הבעיה היא קשה, לעיתים קשה מנשוא. לכן, ישבו טובי המדענים ובהתייעצות פיסגתית נפל דבר בעולם הבי די אס אם: יוקם "בית קברות לנעלי, מגפי וסנדלי נשים" (ולהלן: "בית הקברות") . אני יודע שבית הקברות הוא מקום בעל קונטקסט שלילי – אבל! וכאן האבל הגדול – במקרה של בית הקברות המיוחד הזה – אני חושב, שיינתן לנעלים הכבוד הראוי לכל אחת מהן וקיומו יהיה חיובי ביותר. ובמה דברים אמורים? ברמה הפרקטית - יהיה קברן (התנדבתי לתפקיד...כמה מפתיע... – אבל עבדים יקרים, אל תהיו רעים תנו לקיפוד ליהנות מבטיח שתהיה רוטציה... [אם כי לא מבטיח לקיים את ההבטחה]). יהיו כללי טקס ברורים להלוויות כל נעל ונעל, עם השינויים המחויבים למגף או סנדל... (קל וחומר כפכף). לכל נעל יהיה מקום קבורה הולם (כבר הוקצב מקום מיוחד בבית הקברות אצלי בדירה – שהוא אגב סמוך לבית קברות אמיתי...כמה אותנטי)...לכל נעל יאמר הספד, ירשמו תכונותיה הטובות על קברה - וגם הרעות (נוחה מאוד, מאוד איכותית, לוחצת בהליכה ממושכת וכיו"ב) יהיה לה תאריך קבורה, ימי זיכרון, ואני כקברן מבטיח להדליק נרות לעילוי נשמתה היקרה. יונחו פרחים, ניתן יהיה לבוא לבקר את הנעל בקברה, בהתראה קצרה, ואף להתייחד עמה בשעות קשות (בהן למשל נעל חדשה שקנית נהרסה, או אינה מתאימה לרגלך, או רחמנה ליצלן – נגנב חלק מזוג ע"י פטישיסט שטרם נתפס ע"י משטרת ישראל). במידה ותרצי לקבור שתי נעליים ומעלה באותו קבר – יוקם קבר אחיות – בו תקברנה כל הנעלים יחדיו. חשוב! – אין לקבור בבית הקברות אנשים – בעלי אי קיו של נעל – זה לא אותו דבר וזה יפגע קשות בקדושת המקום. לנעלים תוצרת חוץ יהיה מתחם משלהן – כדי לא להרגיז את הרבנות (כן גם לכאן הם הגיעו – הם בכל מקום – וגם אתה ואת – כן אתם שקוראים מאמרי זה היזהרו, הם מאחורי גבכם). אוקי – זו ההקדמה שלי – ועכשיו תורכם להציע רעיונות והצעות ייעול לשם קידום העניין. תודה לכם על זמנכם היקר. שיקי{L} |
|
|
Lolita(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
17 בדצמ׳ 2003
הצלחת לכסות כמעט את כל הפרטים , מן הסתם לא חשבת על כלום מלבד בית הקברות הזה ביומיים האחרונים , יא פטישיסט חנננה שכמותך.
תרשה לי להוסיף : יקבע יום יום אבל לאומי , יום בו כל אחת ואחד מאיתנו יתייחדו עם זיכרם של העקבים המנוסרים , הסוליות הבלויות , הריצ'רצי'ם התקועים והרצועות השחוקות . יום זה יהיה "יום ללא עקבים" , יום בו נתהלך כולנו בנעליים שטוחות <האימה!> ונבכה על מר גורלנו . הנעליים יובאו לקבורה באוטובוס וורוד שעל גגו תוצב נעל עקב ענקית <סטייל 'פרסיליה מלכת המדבר'> , בתוכה תשב המתאבלת. על הקברים לא יונחו זרי פרחים , כי אם רפרטואר רחב של בקבוקי לק צבעוניים , בהעמדה חגיגית. את הטקס ינהל הסנדלר הראשי לישראל , ויקרא ברגש רב את שירה הנפלא של שרית חדד – 'כמו סינדרלה'. בעודי תחת השפעת הטראומה שפקדה אותי בימים האחרונים , אני מודיעה באופן רשמי על הקמתו של בית הדין לענייני "פשעים כנגד העקבים" – השופטת תהייה כמובן – אני . וזה המקום בו אני מסירה דאגה מעל לבבכן/ם – ישראל תצטרף לרשימת המדינות בהן עונש המוות חוקי , חי , ובועטטטטטט. <חושבת על הקמתו של בית קברות בצמוד לבית הקברות הנ"ל – בית קברות לסטרפאונים מתים , פרטים נוספים בקרוב> פוסט זה מוקדש לזוג המגפיים האהובות עלי - אוהבת אתכן יפות שלי 
|
|
|
אליאס(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
17 בדצמ׳ 2003
איזה בזבוז.
אין לכם חוש עסקי בגרוש, ועכשיו הודו לאל שאני פה. לא בית קברות הוא התשובה אלא, כן כן, מוזיאון - מוזיאון לנעליים, מגפיים, סנדלים, קבקבים וסליפרס (הידועים גם כנעלי בית). חשבו בגדול, אף אחד לא מת מהפעלת המוח לעשיית כסף, תחשבו בירוק (לא העלים, הדולרים), תחשבו על המבט העורג של סאבים/עבדים כשהם חולפים מול נעל (הרשימה מפורטת מעלה) המוצבת בויטרינה ממורקת להפליא ונושאת את שם הדומית. חשבו על האפקט, הריגוש, הריר, התאווה, התשוקה, הכניעה, הדמעה.
אחת לרבעון (ממש כמו בית 'תירוש') תתקיים מכירה פומבית. לא מספיק שגבינו תשלום מכובד בכניסה (כן, יותר מארבעים השקלים שמוציאים במוזיאון ת"א, בכל זאת חלק חוב בחיי דומית ולא עוד תמונה של פיצ'חזדה - שאותו אני מחבבת מאד) נוציא את הנעליים מהויטרינה, נשים בה נעליים חדשות שאינן ברות שימוש ונתחיל למכור את הישנות על במה מוגבהת ודלפק מהודר, שעליה תעמוד המנחה ותציג לראווה את המרכולת המוצעת. מחיר פתיחה יעמוד על מינימום 1000 ש"ח. סאבים/עבדים יצויידו במספרים ויעלו את המחיר עד לסיפוק רצוננו (לכל הקמצנים - לא מומלץ להגיע שכן עונש כבד יוטל ביציאה). כל ההכנסות הן מהמוזיאון והן מהמכירות הפומביות יוקדשו לקניית נעליים (כל הסוגים מפורטים ברשימה מעלה) לדומיות התורמות בחנויות הנחשבות בערים הגדולות (מילאנו, לונדון, פאריס, ניו יורק ותל אביב). ואתם חשבתם על בית קברות, אנשים קודרים אתם, אוף. |
|
|
|
Lolita(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
18 בדצמ׳ 2003
זה לא ילך ...אף אחד / אחת לא ישלמו במיטב כספם כדי לראות את הזוועה...
אבל , מצד שני זה לא סותר , רעיון יפה ...יפה מאוד. מסרי אהבתי לסליפרס הוורודים . }{ |
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 20 שנים •
18 בדצמ׳ 2003
נו באמת שיקי, אתה מאמין שניפול לפח הכה שקוף הזה?
תחת איצטלה הומניטרית כה מרשימה אתה מנסה לאסוף בביתך הררי נעליים ומגפיים של מלכותינו ומאמין כי נשתוק? ולא רק נשתוק גם ניתן יד לעניין? אז לא! הנני קם חוצץ בינך לבין ארון הנעליים של מלכתי! שום קברן ושום בטיח לא יעמדו בינני לבינם וכל מי שינסה להגיע אליהם יאלץ לעבור קודם כל דרכי ודרך הקרניים החדות שלי! וזוהי אזהרה רשמית! מעבר לזה אני חושב שזה רעיון מקסים, בוא נעשה אותו. מוש. |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 20 שנים •
18 בדצמ׳ 2003
אני תורם את ה-
Hush Puppy שלי |
|
|
|
גידיאפ(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
18 בדצמ׳ 2003
לוליטה מוזיאון לנעליים לא בדיוק מראה שמזכיר דברים טובים להיסטוריה שלנו כעם
אבל שיקי לבריאות אחי איזה רעיון כמה זמן חשבת על זה? אני מופתע מיום ליום לבריאות |
|
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 20 שנים •
18 בדצמ׳ 2003
Lolita כתב/ה: בעודי תחת השפעת הטראומה שפקדה אותי בימים האחרונים , אני מודיעה באופן רשמי על הקמתו של בית הדין לענייני "פשעים כנגד העקבים" – השופטת תהייה כמובן – אני . וזה המקום בו אני מסירה דאגה מעל לבבכן/ם – ישראל תצטרף לרשימת המדינות בהן עונש המוות חוקי , חי , ובועטטטטטט. <חושבת על הקמתו של בית קברות בצמוד לבית הקברות הנ"ל – בית קברות לסטרפאונים מתים , פרטים נוספים בקרוב> את תהיי השופטת? דווקא חשבתי שתרצי להיות הרשות המבצעת(והמענישה) 
והנה הצעה אפשר להקים משהו כמו "המרכז לפשעי נעלומיים(קיצור של נעליים ובין לאומי+תעלומה) שיתפרש ברחבי העולם וירכז את הפשעים הבין לאומיים שבוצעו במגפיים ונעליים ע"י פושעים שהם חובבי "מסע עולמי" של אייל פלד ויש להם נטייה להתעלל במגפיים בכל מסע שלהם במדינה אחרת. (יש שמועה שאייל פלד עומד בראש אירגון מחתרתי שכזה) ה- Inter-shoes העולמית תצוד אותם. |
|
|
|
Lolita(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
19 בדצמ׳ 2003
תום , אתה לא באמת חושב שאוותר על התענוג .
|
|
|