צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יום ירושלים

שלומציון
לפני 17 שנים • 16 במאי 2007

40 שנה וכלום לא השתנה

שלומציון • 16 במאי 2007
ירושלים של ברזל

ביצוע: מאיר אריאל
מילים: מאיר אריאל
לחן: נעמי שמר



במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב
עת באנו להרחיב גבוליך ולמגר אויב
מקול מרגמותיו רוינו ושחר קם פתאום -
ורק עלה, עוד לא הלבין הוא וכבר היה אדום

ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור
הלא לחומותייך קראנו דרור

הגדוד, רגום, פרץ קדימה, דם ועשן כולו
ובאו אמא אחר אמא בקהל השכולות
נושך שפתיו ולא בלי יגע, הוסיף הגדוד ללחום
עד שסוף סוף הוחלף הדגל מעל בית הנכאת

ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור
הלא לחומותייך קראנו דרור

נפוצו כל גדודי המלך, צלף - נדם צריחו
עכשיו אפשר אל ים המלח בדרך יריחו
עכשיו אפשר אל הר הבית וכותל מערב
הנה הנך באור ערביים, כמעט כולך זהב

ירושלים של זהב ושל עופרת וחלום -
לעד בין חומותיך ישכון שלום
עקשנית​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 16 במאי 2007
עקשנית​(נשלטת) • 16 במאי 2007

העיר שלי, אהובת ליבי, רק האנשים שמכירים אותי מקרוב יודעים כמה אני אוהבת את העיר.

למעשה אני מגדירה את עצמי כירושלמית בחלק מהאופי שלי.

אין עבורי מקום טוב יותר לחיות בו, להיות בו.

לא כולם זוכים להרגיש ככה לגבי איזור מגורים וגם אם אאלץ לעזוב אותה אני תמיד אהיה ירושלמית בגלות icon_smile.gif

זהו. ריגשי, מה לעשות. חלק ממני. בלתי נפרד.
pagosh​(שולט)
לפני 17 שנים • 16 במאי 2007
pagosh​(שולט) • 16 במאי 2007
עיר מבחילה.
שלמה, כמו שהיא, להעביר לבני הדודים.
אין לי צורך במקומות הקדושים כלל וכלל.
לא בחומות ולא בגיא בין הינום.
בטח שלא כדאי להקיז ולו טיפת דם אחת בעבורם.
קל וחומר חיי אדם ובן בנו של קל וחומר חייהם של רבים.

עיר כל כך חשובה ומקודשת למוסלמים (מיליארד איש) ולנוצרים (לפחות עוד מיליארד איש) - ואנחנו אוחזים בה.
כמה דפוק עוד אפשר להיות? אין גבול לעזות המצח.

צריך לעשות מירושלים כמו הותיקן. עיר שהיא ארץ בפני עצמה.
ארץ של דתות ושל לאומים שמרגישים חלק ממנה.
האמפרי
לפני 17 שנים • 16 במאי 2007
האמפרי • 16 במאי 2007
מזל טוב לחוגגים.

מסכים בהחלט עם פגוש למעט הבחילה.

העיר עצמה יפייפיה ורומנטית. שופעת דרמה אבל יחד עם זאת היא חנוטה.
אוהב מאד להתהלך בתוכה עם יוסי בנאים למינהם שמוליכים אותי למקומות
מעניינים שרק הם מכירים אבל לעולם לא הייתי רוצה לגור בה או להיות חלק ממנה.
יש בה יותר מדי "קדושה" מכל מיני סיבות שמחייבת אותי כתושב להרכין מולה ראש
כל הזמן ואני לא אוהב את התחושה הזאת.

עיר בינלאומית השייכת לאחד אלוהינו עם גישה חופשית לכל המקומות בה נראית לי
הכי בריאה ויעילה.
מלך הארץ​(לא בעסק)
לפני 17 שנים • 16 במאי 2007
מלך הארץ​(לא בעסק) • 16 במאי 2007
אני אוהב את ירושלים ואוהב לבקר בה, עיר מדהימה.

אבל לירושלים יש בעיה שכמעט לא קשורה לעיר עצמה,

הבעיה של ירושלים היא הירושלמים.

מה לעשות,

נראה שרוב האוכלוסיה מורכבת מחרדים וערבים - לא שיש לי משהו נגדם - אבל זו אוכלוסיה שבחרה דרך חיים של עוני (הרבה ילדים וכיו"ב)- וכשהאוכלוסיה ענייה אז גם העיר ענייה ומלוכלכת ומי שרוצה לחיות בדרך חיים וערכים מערביים עוזב אם הוא יכול.

אני מקווה שיום אחד העניין הדמוגרפי בעיר יתאזן כך שגם צעירים הרוצים לחיות כמו באירופה ארה"ב ות"א ימצאו בה את מקומם,

בינתיים כל פעם שאני בירושלים בא לי לשיר את שיר הגעגועים לת"א (באדיבות G & R ):

Take me down
To the paradise city
Where the grass is green
And the girls are pretty
Take me home

עם זאת, ובהתייחסות לאחד הפוסטים כאן, אסור לוותר על העיר,

העיר היא מרכז התרבות וההסטוריה שלנו, בלי קשר לדת.

למוסלמים היא השלישית בחשיבותה, לנו הראשונה,

המוסלמים אף פעם לא הפכו אותה לעיר בירה, לנו אף פעם לא הייתה בירה אחרת

יפה שהם החליטו שהם גם אוהבים את העיר,

מה יקרה אם מילארד וקצת סינים או הודים גם ירצו אותה?

העיר הייתה אמורה להיות עיר בינ"ל אבל נכבשה ע"י הלגיון ב-ב1948,

אנו כבשנו אותה ב-1967 אחרי שהירדנים החליטו להצטרף למלחמה ולפתוח חזית בירושלים - הם הפסידו והעיר הגיעה לידינו באופן לגיטימי.

מי שחושב שאם נצא מממנה נקבל שקט - שיראה כמה שקט קיבלנו בעזה,

חוץ מזה ברק הציע את העיר והר הבית! (למעט הרובע היהודי וקצת מהארמני) לעראפת ב-1999 וקיבל את אינתפאדת אל אקצה - כי בני הדודים לא מוותרים על זכות השיבה ליפו ורמלה,

הפתרון פשוט:
למכור את המדינה בכמה שהיא עלתה לנו עד עכשיו ולקנות אותה חזרה בכמה שהיא שווה

את הרווח אפשר לחלק בין כולם icon_smile.gif
האמפרי
לפני 17 שנים • 16 במאי 2007
האמפרי • 16 במאי 2007
Sigurd כתב/ה:
מי שחושב שאם נצא מממנה נקבל שקט - שיראה כמה שקט קיבלנו בעזה,

חוץ מזה ברק הציע את העיר והר הבית! (למעט הרובע היהודי וקצת מהארמני) לעראפת ב-1999 וקיבל את אינתפאדת אל אקצה - כי בני הדודים לא מוותרים על זכות השיבה ליפו ורמלה,



הגם אתה ברוטוס בוטרוס ראלי?

דווקא בניתי עליך.
מלך הארץ​(לא בעסק)
לפני 17 שנים • 16 במאי 2007
מלך הארץ​(לא בעסק) • 16 במאי 2007
אם היה לנו עסק עם הולנדים או שוודים או ארגנטינאים או מיקרונסים או כל סוג אחר של אנשים שלווים הייתי אומר שיעבירו קו איפה שהם רוצים ושנחיה בשקט, מצידי שגם לא יעבירו קו ונסתדר ביחד.

הדעות הפוליטיות שלי (ולא משנה מהם) הם פונקציה של מי שעומד מולי-

ואני רואה איך הם מתנהגים בינייהם בעזה, איך הם התנהגו בכווית במלחמת המפרץ הראשונה, איך בירדן ב-ב1970 ואיך בלבנון עם הלבנונים.

הילדים שלהם לא מציירים שלום בגן הם לומדים לקפוץ בחישוק בוער ולירות בקלאצ' לעבר מטרת דמות של ישראלי.

זה מה יש, ואני רוצה גדר גבוהה ביני לבינם.
עקשנית​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 17 במאי 2007
עקשנית​(נשלטת) • 17 במאי 2007
כתבתי תגובה ארוכה שנמחקה לי בטעות על כמה שזה דוחה שנאת העיר והחוסר יכולת לראות מה היא בשבילנו ולמה אין שום עיר אחרת שיכולה להשתוות לה ולמה הגישה הוותרנית שלכם של אין כח להתמודד עם הבעיות אז ניתן אותה היא מזעזעת וכמה היא לא חילונית בעיני אלא שששונאי העיר לא מסוגלים לתת שום תירוץ הגיוני אחר אז דחפו את זה בתור תירוץ. תגדירו מה זו עיר חילונית...

והאמת? כואב לי. אבל מזלי שאני בחברת אנשים שי-ם היא סמל של הרבה דברים עבורם, של אהבה גדולה לעיר שמסמלת כ"כ הרבה, שלא מסוגלים להבין איך חיים בעיר אחרת, שלא מבינים איך אפשר לאהוב את ת"א כ"כ למעט בילויים. שלא מבינים איך אנשים גודלים בלי להבין מה זו י-ם.

והאמת? יש כמה חילונים שהקימו את הדג נחש בי-ם , והאמת? מזל כ"כ גדול יש לנו שאנשים לא חושבים כמוכם כ"כ icon_smile.gif והאמת? אני שמחה שנולדתי כאן ושאין בסביבתי אדם ששונא אותה. אם היה היה נעקר ממני. והאמת? הדג נחש אומרים הכל: והם השגרירים שאפילו מול קהל עצום בת"א שרו את זה כשיר סיום ... ואני, אני הייתי מאושרת. רק מזה שזה י-ם.


הנה אני בא/ הדג נחש

ירושלים, עיר שווה פיצוץ
הולך במדרחוב מרגיש כמו קיבוץ גלויות
אלף תרבויות, לכל אחד יש אח ותשע אחיות
ערבים בסדר חרדים בחדר
וכולם פה קולטים את אלוהים - בתדר
אחרי טדי ירושלים דעכה מהר
מיום ליום תל אביב נצצה יותר
חברים עזבו או התקרבו לבורא שמים
אפור, משעמם, אין ים
מחשבות על עזיבה
שלוש שנים לקח לי לקבל ת'החלטה
אורז ת'חפצים לתוך המזוודה
מהכפר לעיר בכיוון הירידה

תל אביב - הנה אני בא
אני מגיע - הנה אני בא
באתי להזיע - הנה אני בא
כי את היחידה אני נשבע

יצאתי לכיוון מישור החוף
איזה שוק אני עומד לחטוף
ועכשיו כשאני בתל אביב סוף סוף
משתלב עם הנוף הכל טרי וזה טוב
ווי, כמה שדיים, נשרפו לי העיניים
אחרי שנתיים של סדום ועמורה
לא מזהה את עצמי במראה
מכיר, מתערב, מתמזג, מסתחבק עם
כל הבעלים של הדיסקוטקים
עכשיו כשאני IN, מבין, זה לא נוצץ
כמה רעש, כמה פיח, תן לי דשא תן לי עץ
כל היום מתבזבז על שלום, שלום
השכירות הון הלחות ושגעון
ואז נפל האסימון,
גן עדן היה לי בידים
מחשבות על עזיבה
שלוש שנים לקח לי לקבל ת'החלטה
אורז ת'חטאים בתוך המזוודה
מהעיר לכפר לכיוון

ירושלים - הנה אני בא
חוזר אליך - הנה אני בא
אל חומותיך - הנה אני בא
כי את היחידה אני נשבע

חזרתי לירושלים, פה החומוס טוב זה בדוק
תן לי רוגע, תן לי שקט, לא יזיק איזה פיהוק
מתי פעם אחרונה שמתי איזה פתק בכותל, השקעתי באוכל,
עשיתי חברים חדשים,
העיר הזאת תחזיר לי ת'שליטה בחיים
נתערבב עם עצמי במקום לערבב מים
ננשום קצת אויר הרים צלול כיין
יאללה בית"ר, יאללה חיים בכפר!
העיקר להיות מאושר

הנה אני בא...

תל אביב - הנה אני בא
אני מגיע - הנה אני בא
באתי להזיע - הנה אני בא
כי את היחידה אני נשבע
huan
לפני 17 שנים • 17 במאי 2007
huan • 17 במאי 2007
עקשנית..אני נאלץ לתקן את דבריך

ירושליים היא אולי היא משהו בשבילך והיא סמל להרבה דברים עבורך ועם הייתי במקומך גם אני לא הייתי מבין את הגישה הוותרנית שלי ואת חוסר היכולת שלי לראות את כל הדברים הללו.

אך בשבילי לירושליים אין שום משמעות, לא אכפת לי מירושליים יותר מאשר אכפת לי ממצפה רמון או מכל אוסף אחר של בתים ואבנים. ירושליים זו לא המורשת ההיסטורית שלי, זה לא סמל לשום דבר חוץ מהפאנטיות של 2 מליארד נוצרים, מוסלמים ויהודים.
לא ירושליים יצרה את הדג נחש - הדג נחש יצרו את עצמם וכמו שאני לא אוהב ואכבד יותר את פריז כי זה היה המקום ש"הוליד" את גדולי האימפרסיאוניסטים אני לא רואה שום סיבה לנהוג אחרת עם ירושליים. (עם כבר מדברים על תירוצים לא רציונליים)

כאשר דברים הופכים לסמלים ולמשהו יותר גדול מעוד אדם, עוד אבן או עוד יום...זה המקום בו ההרמוניה נפסקת והסבל מתחיל. והדבר נכון לא רק לגבי יהודים אלה גם ערבים ואנשים באשר הם.