לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסע הצלב - שיר

מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 21 שנים • 31 במאי 2003

מסע הצלב - שיר

מאסטר יקיר​(שולט) • 31 במאי 2003
אתה קשור לצלב
באזיקי שליטתי
ורועד את מגע המסע.

נשימות מיותמות גוף,
נושרות מן הבלי דעת.
מתאיידות בחלל הריחוף
ונספגות עמוק בסיפוקי.

עיניי מנקבות את פחדיך,
מסיירות בנפשך
ומנסרות את שארית המודע.

יד ממוללת. יד חובקת
את כל הרחשים.
יד סוטרת. יד חוקרת
בכל פיתחי היותך רכושי.

עיניי זורמות אל תחתיות טבורך
ומתענגות למראה הזיקפה.
אני לופת את שק זכרותך
ואת הכלי המתנשא בחוצפה -

אוחז, לוחץ, מועך ומכופף,
מתענג על התפתלות תנועותיך.
מלפף, קושר, מושך ונושך,
נהנה מעדנת סיבלותיך.

שפתיך רוטטות לכאב.
שיניי מחוררות את פטמותיך.
ואני בייחום של זאב,
משחר להמיית אנחותיך.

מוריד אותך אל תהום ההשפלה,
שם אתה מוצא חן וחסד... ונחמה.
רחמים אתה לא מחפש ולא חמלה,
לתת, אתה מבקש, את הגוף והנשמה.

לוקח את פעימותיך השוקקות
ומצליף בהן את החרשתי,
כי בכוח השקט ובעוצמת השתיקות,
אתה נתון למרותי ולשליטתי.

אתה מגיש לי את תפארת הווייתך,
נרגש עד דמעה, עירום וחשוף וגלוי ופתוח.
אני קוטף את פירות התמסרותך
ומכרבל אותך ברוך ובהגנה אל חזי המתוח.


Shadow_Prince​(שולט)
לפני 21 שנים • 2 ביוני 2003

כתיבתך המופלאה

Shadow_Prince​(שולט) • 2 ביוני 2003
גוררת, סוחפת, מעלה, צמררת ומרגיעה.
התגעגעתי icon_smile.gif
infinite​(נשלטת)
לפני 21 שנים • 2 ביוני 2003
infinite​(נשלטת) • 2 ביוני 2003
מסע הצלב...
כשהזמן והמרחב אינם עוד ...
מסע מקביל למרחב ולזמן ...
הוא רועד את המסע ,
לתוך רחשי כאב זעירים ,
ואלו הגובלים בפרפור חייתי
וגוברים...
אוךךך
שלא ייגמר לעולם... icon_smile.gif

מדהים...
מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 21 שנים • 2 ביוני 2003
מאסטר יקיר​(שולט) • 2 ביוני 2003
נסיך יקירי,
icon_wink.gif

אינפי יקירתי,

"...הוא רועד את המסע ,
לתוך רחשי כאב זעירים ,
ואלו הגובלים בפרפור חייתי
וגוברים..."

זו הכוונה icon_biggrin.gif
נאירם​(שולט)
לפני 21 שנים • 2 ביוני 2003

נו מה יהיה?

נאירם​(שולט) • 2 ביוני 2003
די! תפסיקו!
אני מוכן לקבל סיפורים מחרמנים כשהוא לא לידי, אבל לא דברים שכל-כך נוגעים בנפשי....

ציטוט:
אתה מגיש לי את תפארת הווייתך,
נרגש עד דמעה, עירום וחשוף וגלוי ופתוח.
אני קוטף את פירות התמסרותך
ומכרבל אותך ברוך ובהגנה אל חזי המתוח.


ניו, זה כל-כך.... סוחט דמעות ביופיו הפיוטי...
נהדר.

נאירם,
(ספוגית מיבבת אחרי שני השירים האחרונים שקרא... אתם לא נורמלים....)