אליסיה
|
לפני 20 שנים •
19 בדצמ׳ 2003
אל הפיסגה
את ואני כמו מהלך יחיד של נדנדה:
בהרף צעד את כבדה, התנשאות צוקיך עפר רגלים,כולך שיפולים ומורדות, גוש עצום של כניעה. ואת מבויישת, לא תתני אלייך לגשת בגובה עיניים. לו רק היית אופק. מתוך "חומות הגוף" ברק חמדני |
|
|
|
|
|