הצפה..

הצפה..

venus in our blood​(שולטת) • 17 במאי 2007

....אני חוזרת למיטה. הגוף שלו חם כול-כך.
הוא לוקח אותי, את כולי. אני מרגישה שאני מתמזגת איתו בהנאה, ללא סוף.
בלי עבר, הווה, עתיד. נצח קטן.
יכולתי למות כך, מאושרת,בחיקו.
נרדמת כשהוא בתוכי. לא זוכרת מתי הרגשתי שלווה כל כך. אבל לשבריר שנייה אני מתעוררת והוא מנתק את עצמו ממני. עוצמת הפגיעה מהממת אותי. כמו עובר המושלך אל האור המסנוור.
לרגע הייתי כולי עטופה, הוא מעליי,בתוכי, מצדי,כל כולי ממולאת בו.ורגע אח''כ הוא כבר ניתק מעליי,מניח יד רפויה על גבי, נרדם.
הכאב נשפך ממני. מאיים לסחוף אותי בתוכו, להטביע אותי.כל הפחדים הקמאיים, הכל פתאום פה, לא נגד עיניי, כי אם בתחושותיי.
מוצפת.
טובעת.
מסוחררת מעוצמת הכאב, קוברת, קוברת.
גלים..של שכחה והצפה, לסירוגין..

Josephin​(לא בעסק) • 18 במאי 2007

נוגוש ככה זה גברים , הם לא יכולים לישון כל הלילה כמונו, מחובקות, עטופות ...........
הם צריכים את הצד שלהם

סתם דעה שלילת על גברים

lauryn d • 18 במאי 2007

בתור אישה אני יכולה לספר, שרק לאחרונה לימד אותי גבר כיצד לישון מחובקת, שלווה ומוגנת לילה שלם. תחושת החמאה המתוקה הזו כלל לא קסמה לי מהתבוננות בסרטים בתור נערה ותמיד חשבתי שמרחב השינה הוא פרטי עד מאוד. מסתבר שאינטמיות היא לא רק אירום ודלת שירותים פתוחה (אני מתחילה לגלוש אז שבת שלום לכולם!)