pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
17 במאי 2007
Sigurd אומר:
ציטוט: זה מה יש, ואני רוצה גדר גבוהה ביני לבינם.
אני בהחלט לא רוצה להיכנס למינוחים מתנצחים ולהביע במילים או מילה בודדת הלכי חשיבה שמאפיינים משפט כזה - לא אגיד כאן את המילים פשיסט, נאצי, חסר לב או כל מילה לא חברית אחרת. לא! לא אגיד ולא אמרתי. אבל זה שלא אמרתי - לא אומר שאני לא חושב ככה עליך. וחלילה שלא יצא כאילו יצאו מפי מילים כאלה בפורום. זו לא הכוונה. אני מכבד את הדעה של כולם, גם אם היא רואה בלאומנות דגל שבעבורו ניתן להקריב את הזולת, את העמים האחרים ואת בנינו אנו למטרת שימור הדגל הזה. המשפט הזה "אני רוצה גדר גבוהה ביני לבינם" (עם ובלי קשר לישראל) הוא ה-מאפיין של גישה שאומרת: אני שמרני |
|
|
מלך הארץ(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
17 במאי 2007
pagosh כתב/ה: Sigurd אומר:
ציטוט: זה מה יש, ואני רוצה גדר גבוהה ביני לבינם.
......... ............- לא אגיד כאן את המילים פשיסט, נאצי, חסר לב או כל מילה לא חברית אחרת. לא! לא אגיד ולא אמרתי. אבל זה שלא אמרתי - לא אומר שאני לא חושב ככה עליך. .................. .......................................... ליבי עם אלו שנוסעים באוטובוסים, ועם אלו שעומדים בתור למועדון, ועם אלו שבמסעדה, ועם ילדה בת שש עשרה שיצאה לבלות ועכשיו צריכה ללמוד מחדש ללכת ולדבר... ליבי לא עם אלו שרוצים לפגוש שבעים בתולות .....לא אזיל עליהם דמעה. אם היו שם סינים או איטלקים לא הייתי צריך גדר, אבל בין פס היצור ההמוני של השהידים וביני אני חייב חומה. ואיך אתה למשל מגדיר פאשיסט? ולמה נאצי? - הנאצים דווקא היו בני ברית של הפלסטינאים ושל המופתי חג' אמין אל חוסייני (שגם ביקר את היטלר וביקש ממנו להחיש את הטפול ביהודים). אולי קומוניסט - הם בנו את חומת ברלין - אבל אם תקרא לי קומוניסט אני באמת אעלב, ציטוט: המשפט הזה
"אני רוצה גדר גבוהה ביני לבינם" (עם ובלי קשר לישראל) הוא ה-מאפיין של גישה שאומרת: אני שמרני אני ליברל שרוצה להגן על ערכי תרבות העולם המערבי החופשי - ולכן אני רוצה הפרדה הרמטית ממקום בו החמאס זוכה בבחירות . |
|
|
|
pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
17 במאי 2007
|
|
|
האמפרי
|
לפני 17 שנים •
17 במאי 2007
ברשותכם (או שלא ברשותכם. מה זה חשוב) אני אתחפש רגע לבגין, אצריד
את מיתרי קולי ואומר בטון שפוף ודכאוני קמעה: "איני יכול עוד". עייפתי מקלישאות הנזרקות לכל עבר מהארכיון. עייפתי מקלישאות פרי עטי (שרק אני כנראה מודע לקלישאתיות שבהן). עייפתי ממנטליות ישראלית חבוטת ראש ועשירה בטמטום מתחדש לכאורה. עייפתי מתחושת חוסר האונים בלהסביר את עצמי לאוזניים ערלות. עייפתי מלכתוב את עצמי לדעת. החיים באמת שיכולים להיות הרבה יותר פשוטים, נעימים, יפים ומהנים, כשהם זמינים בכל רגע נתון. כל השאלה היא על מה אדם/ חברה מוותרים כדי להבחין ולהנות מהם. אני יוצא קצת מהמשחק האידאליסטי והמגוחך הזה של לעשות נפשות בעיקר בגלל הסזיפיות שעולה מתוכו. (וכל זה לא יכולתי כבר לכתוב בבלוג? טפי עלי). |
|
|
עקשנית(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
18 במאי 2007
huan כתב/ה: עקשנית..אני נאלץ לתקן את דבריך
ירושליים היא אולי היא משהו בשבילך והיא סמל להרבה דברים עבורך ועם הייתי במקומך גם אני לא הייתי מבין את הגישה הוותרנית שלי ואת חוסר היכולת שלי לראות את כל הדברים הללו. אך בשבילי לירושליים אין שום משמעות, לא אכפת לי מירושליים יותר מאשר אכפת לי ממצפה רמון או מכל אוסף אחר של בתים ואבנים. ירושליים זו לא המורשת ההיסטורית שלי, זה לא סמל לשום דבר חוץ מהפאנטיות של 2 מליארד נוצרים, מוסלמים ויהודים. לא ירושליים יצרה את הדג נחש - הדג נחש יצרו את עצמם וכמו שאני לא אוהב ואכבד יותר את פריז כי זה היה המקום ש"הוליד" את גדולי האימפרסיאוניסטים אני לא רואה שום סיבה לנהוג אחרת עם ירושליים. (עם כבר מדברים על תירוצים לא רציונליים) כאשר דברים הופכים לסמלים ולמשהו יותר גדול מעוד אדם, עוד אבן או עוד יום...זה המקום בו ההרמוניה נפסקת והסבל מתחיל. והדבר נכון לא רק לגבי יהודים אלה גם ערבים ואנשים באשר הם. חואן יקר, נעמוד על הדיוק: אתה ממש לא מתקן את דבריי אלא מביע רק את דעתך 
אין לי חשק לויכוחים על י-ם כי עבורי ועבור רבים היא משו מיוחד, אחר, בית, סמל והרבה מזה זה חינוך וזה רגשות שיש כמוך שלא חונכו כמוני וכמו אחרים. אהבה לעיר, עמדה פוליטית הרבה מזה אם לא הכל זה רגש ולא מתווכחת איתך. אתמול נפגשנו בבירה 10 כמעט ירושלמים מפה, מה אגיד לך, כולם נשאלו אם הם "אמיתיים" שאוהבים את י-ם ואין מקום אחר, לי לא היה ספק מה התשובות. העיקר, שיש הרבה ממני ומהם. זה מה שיחזיק את י-ם. אנחנו. ויש הרבה מאיתנו. תודה לאל. שבת שלום! |
|
|
|
pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
18 במאי 2007
ציטוט: זה חינוך וזה רגשות שיש כמוך שלא חונכו כמוני וכמו אחרים
כולנו חונכנו לאהוב את הארץ ואת ירושלים ולהיות ציונים טובים - בדיוק כמוך. ההבדל הוא שחלק מאיתנו מתפקח מהחינוך הקלוקל הזה שמעוור רבים אשר ממשיכים בדרך החינוך שקיבלו מבלי לפקוח את העיניים ולהסתכל סביב. להבין שאדמה לא יכולה להשתוות לאדם או לדם. העיר הזו עשויה מערבים ודוסים. יש גם קבוצה לא קטנה (כמה עשרות אלפים) של חילונים שהם פריקים של ירושלים. כל זה סבבה - אבל הריבונות הישראלית שם גורמת לשפיכות דמים. העולם גדול ויש בו אתרים יפי תואר. כמי שחי קצת באירופה אני יכול לספר שירושלים היא לא המקום עוצר הנשימה ביותר שיש. עיר עתיקה, בסדר - יש כמוה לא מעט. מסורת? מסורת זה בתוך הלב, למי שמרגיש צורך ללכת בדרכי אבות. אני לא חושב שהויתור הפיזי על ירושלים (בחלקה או אפילו כולה) יפגע בנפש היהודית. על ארץ מוותרים רק בלב ארץ עוזבים רק בלב ארץ שוכחים רק בלב על ארץ מוותרים רק בלב רק בלב הארץ הזו כבר החליפה עמים ואומות כשמלה כמו תכשיטים, רק שומרת על השמות שקיבלה. החליפה אותי פעמיים כמעט שהייתי אחר אך זה לי אלף שנים ועוד אלף שלא מוותר על גרגר. ארץ אוהבת קצת יחס ארץ רוצה תשומת לב לא משנה מי ומה אתה ארץ רוצה תשומת לב. מתוך הדיסק "מודה אני" מאיר אריאל כמובן |
|
|
|
עקשנית(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
19 במאי 2007
pagosh כתב/ה: ציטוט: זה חינוך וזה רגשות שיש כמוך שלא חונכו כמוני וכמו אחרים
כולנו חונכנו לאהוב את הארץ ואת ירושלים ולהיות ציונים טובים - בדיוק כמוך. ההבדל הוא שחלק מאיתנו מתפקח מהחינוך הקלוקל הזה שמעוור רבים אשר ממשיכים בדרך החינוך שקיבלו מבלי לפקוח את העיניים ולהסתכל סביב. להבין שאדמה לא יכולה להשתוות לאדם או לדם. העיר הזו עשויה מערבים ודוסים. יש גם קבוצה לא קטנה (כמה עשרות אלפים) של חילונים שהם פריקים של ירושלים. כל זה סבבה - אבל הריבונות הישראלית שם גורמת לשפיכות דמים. העולם גדול ויש בו אתרים יפי תואר. כמי שחי קצת באירופה אני יכול לספר שירושלים היא לא המקום עוצר הנשימה ביותר שיש. עיר עתיקה, בסדר - יש כמוה לא מעט. מסורת? מסורת זה בתוך הלב, למי שמרגיש צורך ללכת בדרכי אבות. אני לא חושב שהויתור הפיזי על ירושלים (בחלקה או אפילו כולה) יפגע בנפש היהודית. על ארץ מוותרים רק בלב ארץ עוזבים רק בלב ארץ שוכחים רק בלב על ארץ מוותרים רק בלב רק בלב הארץ הזו כבר החליפה עמים ואומות כשמלה כמו תכשיטים, רק שומרת על השמות שקיבלה. החליפה אותי פעמיים כמעט שהייתי אחר אך זה לי אלף שנים ועוד אלף שלא מוותר על גרגר. ארץ אוהבת קצת יחס ארץ רוצה תשומת לב לא משנה מי ומה אתה ארץ רוצה תשומת לב. מתוך הדיסק "מודה אני" מאיר אריאל כמובן כן, פגוש, אתה, אתה יצאת אל האור, אתה נאור וחכם והתפכחת ונעשית חכם שהתעלה על חינוכו... ואני מחייכת כאן... עדיין, אנחנו טובים ורבים... אולי לא חכמים כמוך וכמו הנאורים שהתפכחו וכאלה .. ירושלים בשבילי היא מה שאחליט שהיא. עזבתי כל אספקט של חינוך שקיבלתי מלבד זה. שזו היא אהבת חיי. אני לא מצטערת לרגע אחד בחיי שכך אני מרגישה כלפי האדמה שלי. בכלל לא. אני לא מאמינה ששבילך יש הבדל אם נגור על כל שטח אחר בעולם. אני שמחה שלא"התפכחתי" כמו כמה פה, אני שמחה שיותר ממחצית העם לא "התפכחו" ואני שמחה שאני מכירה יודעת ולומדת את היהדות שלי ויודעת גם לקשר אותה לאדמה. לא מאמינה שאנשים מוצאים דרך לזלזל במה שניסו כ"כ הרבה שנים להשיג... מה לעשות... עדיין אני שמחה ומרגישה חזקה שיש רוב שמרגיש כמוני ולא מוכן לוותר. לא על איכות החיים בי-ם שבעיני אין כמוה, לא מרגישה מקופחת מול חרדים או שום דבר כזה, התושבים יהפכו אותה למה שהיא. ואני מאוה בת בה על כל הקושי שבה ככה גם אחרים. כל המסתכלים מבחוץ שלא טורחים, אין אפילו מה להגיד על הבורות שב"התפכחות" שלך פגוש |
|
|
| שלומציון |
לפני 17 שנים •
19 במאי 2007
כלובי
מהר תמחוק את השרשור .
איפה הוא כשצריכים אותו ? |
|
|
|
pagosh(שולט)
|
לפני 17 שנים •
19 במאי 2007
לזו ששמה את דגל העקשנות בראשה:
לא אתיחס ממש לגוף הדברים, רק אתן מפשטי מפתח מהרטוריקה שלך, על מנת להמחיש לקורא עם איזה טיעונים הוא צריך להתמודד בשיח איתך: אנחנו טובים ורבים האדמה שלי אני שמחה שאני מכירה יודעת ולומדת את היהדות שלי וכמובן לסיכום אמרת : אין אפילו מה להגיד על הבורות שבהתפכחות שלך פגוש אמרתי שלא אתיחס לגוף הדברים, אבל רק אגיד בראשי תיבות שלפחות במישור היהודי (אותו את מכירה יודעת ולומדת, כדבריך) את נכשלת כישלון חרוץ בהבנת הנלמד ואני ממליץ לך ראשית ללמוד צניעות מרחל אימנו (מסכת מגילה) ושנית לעיין שוב בדוקטרינות יהודיות נפוצות ולא רק של אלו של אנשי רוח בני דורנו שמתישבים בשטחים. אגב, "עקשנית" זה שם מעולה. אומר במילה אחת מה שאלף תמונות לא יוכלו לתאר. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 17 שנים •
19 במאי 2007
הלוואי
שירושלים הייתה הופכת דמוית ה"וותיקן". הלוואי שהריבונות בה לא הייתה רק יהודית. הלוואי שלא היו בה משרדי הממשלה והכנסת. הלוואי שהעומד בראשה לא היה חרדי. הלוואי שהיא לא הייתה שסועה, מטונפת ועניה אלא היהלום שבכתר שהיא יכולה להיות, אם רק היו נותנים לה הזדמנות.
אני אוהבת את ירושלים אהבת נפש. אני לא יכולה לראות את עצמי חיה שם עוד שניה אחת יותר ממה שכבר חייתי. עיר קשה ומקשה. עיר להילחם בה, לא לאהוב. והיא יפה כ"כ שזה צובט את הלב, כי נראה שמי שהורס אותה זה האנשים שגרים בה. הם ודעותיהם החשוכות. חבל. |
|
|