| walking dead |
לפני 17 שנים •
21 במאי 2007
Re: אני גם אוהבת אותך מאד המלקה כתב/ה: ואני כבר מודיעה לך שאת מוזמנת ללוויה .
מאוד ראויה התגובה הזו שלך. במיוחד בשירשור הנוכחי. בהצלחה בדוקטורט 
|
|
|
הייתי כאן
|
לפני 17 שנים •
21 במאי 2007
מישהי כאן שיתפה אותנו בקורות אותה
ואתן הופכות את זה לקרב תרנגולים. שקט ... |
|
|
| walking dead |
לפני 17 שנים •
21 במאי 2007
חלילה לי מלפגוע באיש.
צרם לי מאוד נסיון השפיטה הנוקבת שנעשתה כאן. לא זה היה המקום או הזמן לשפיטה זו. סליחה כחולית, אם פגעתי ברגשותייך בצורה כלשהי. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
21 במאי 2007
Re: לא שופטת רק לא מבינה המלקה כתב/ה: מה הטעם להתאפק .
צריך להסיק מסקנות . היא חוותה טראומה קשה , ביותר . אני מזדהה עם הכאב שלה בתור אישה . וגם ברורה לי הסיבה שבעטיה נשים אינן ממהרות לפנות למשטרה . הבעיה היא שכחלק מהחינוך שקיבלנו יש נטיה לחשוב שיש להתאפק כדי לשמור על שמץ של כבוד . טעות ,לדעתי . לפי הכתוב עולה שההתאפקות שלה רק גרמה לו לחיוך . מקווה שאם היא אי פעם תיקלע לסיטואציה דומה היא תגיב אחרת . "האיפוק", לכאורה, נבע כתוצאה מזה שאדם מסוים היה עם היד שלו על הצוואר שלי ולחץ לי על קנה הנשימה ומצד שני יד מושכת לי חזק בשיערות ומרתקת אותי, כשאני יושבת... מה יכולתי לעשות בלי יכולת לזוז? מה? מה היית עושה? אני לא מאחלת לך להרגיש את הפחד הזה והשיתוק וההלם שבו אדם נמצא בסיטואציה כזאת... לא יודעת איך את היית מתנהגת, אבל אני כן השבתי מלחמה- כשיכולתי. לא התאפקתי כי אני אוהבת לסבול או כדי "לגרום הנאה" לאותו אדם, אלא כי לפעמים איפוק ואדישות לכאורה יכולים לעזור לך לפעמים הרבה יותר מהיסטריה והשתוללות וצרחות... והרבה נשים, להבדיל אלף אלפי הבדלות (כי זה לא היה המקרה), אישה יכולה לומר עד מחר שאם מישהו ינסה לאנוס אותה, היא תדפוק לו בעיטה בביצים ותשתולל, אבל חלק גדול מהן פשוט קופא ולא מסוגל להגיב... ולפענמים ישנן כאלה שמאיימצים עליהן והן מעדיפות לשתוק ולא להתנגד פיזית כדי להקטין כמה שיותר פגיעה בעצמן ואולי אפילו למנוע סכנה לחייהן, אם מאיימים עליהן בכלי נשק, למשל... אז תודה לאל, לא הייתי במצב הזה, אבל הרגשתי אותו לרגע או שניים, ולפעמים עד שאת מתחילה להתעשת, אובד זמן יקר יחסית... קל לדבר... קשה לעשות.. וכמעט אף פעם תכנון מראש ותיאוריות אינן תואמות את המציאות, כשהיא מתרחשת לנגד עינייך. ובכל זאת תודה לאנשים שהחליטו כן לתמוך, ולו במילים... |
|
|
monk
|
לפני 17 שנים •
21 במאי 2007
Re: לא שופטת רק לא מבינה כחולית כתב/ה: המלקה כתב/ה: מה הטעם להתאפק .
צריך להסיק מסקנות . היא חוותה טראומה קשה , ביותר . אני מזדהה עם הכאב שלה בתור אישה . וגם ברורה לי הסיבה שבעטיה נשים אינן ממהרות לפנות למשטרה . הבעיה היא שכחלק מהחינוך שקיבלנו יש נטיה לחשוב שיש להתאפק כדי לשמור על שמץ של כבוד . טעות ,לדעתי . לפי הכתוב עולה שההתאפקות שלה רק גרמה לו לחיוך . מקווה שאם היא אי פעם תיקלע לסיטואציה דומה היא תגיב אחרת . "האיפוק", לכאורה, נבע כתוצאה מזה שאדם מסוים היה עם היד שלו על הצוואר שלי ולחץ לי על קנה הנשימה ומצד שני יד מושכת לי חזק בשיערות ומרתקת אותי, כשאני יושבת... מה יכולתי לעשות בלי יכולת לזוז? מה? מה היית עושה? אני לא מאחלת לך להרגיש את הפחד הזה והשיתוק וההלם שבו אדם נמצא בסיטואציה כזאת... לא יודעת איך את היית מתנהגת, אבל אני כן השבתי מלחמה- כשיכולתי. לא התאפקתי כי אני אוהבת לסבול או כדי "לגרום הנאה" לאותו אדם, אלא כי לפעמים איפוק ואדישות לכאורה יכולים לעזור לך לפעמים הרבה יותר מהיסטריה והשתוללות וצרחות... והרבה נשים, להבדיל אלף אלפי הבדלות (כי זה לא היה המקרה), אישה יכולה לומר עד מחר שאם מישהו ינסה לאנוס אותה, היא תדפוק לו בעיטה בביצים ותשתולל, אבל חלק גדול מהן פשוט קופא ולא מסוגל להגיב... ולפענמים ישנן כאלה שמאיימצים עליהן והן מעדיפות לשתוק ולא להתנגד פיזית כדי להקטין כמה שיותר פגיעה בעצמן ואולי אפילו למנוע סכנה לחייהן, אם מאיימים עליהן בכלי נשק, למשל... אז תודה לאל, לא הייתי במצב הזה, אבל הרגשתי אותו לרגע או שניים, ולפעמים עד שאת מתחילה להתעשת, אובד זמן יקר יחסית... קל לדבר... קשה לעשות.. וכמעט אף פעם תכנון מראש ותיאוריות אינן תואמות את המציאות, כשהיא מתרחשת לנגד עינייך. ובכל זאת תודה לאנשים שהחליטו כן לתמוך, ולו במילים... כחולית יקרה. העיקר שיצאת מזה פחות או יותר שלמה. אני אפילו לא מתיימר להבין את ההרגשה שבסיטואציה הזו, אבל אני יודע שאין אדם שחסין מפני מצבים כאלה. }{ |
|
|