כבר שבועיים עם פיוז קצר. כל הסבלנות שהיתה לי לכל העולם התפוגגה, מתהלכת עצבנית, מתוחה, חסרת שקט ונדמה שכל שניה עלולות להתפרץ הדמעות. והכל בי כל כך מורעב. כל כך מורעב שאני אפילו לא מסוגלת לבטא את זה במילים. אם אנסה זה פשוט ייצא בזעקות.