אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בגידה?

en1
en1
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003

בגידה?

en1 • 22 בדצמ׳ 2003
שלום לכולם, רציתי לעלות נושא שמטריד אותי ונראה לי שאני לא היחידה...
יש לי חבר כבר המון זמן ואנחנו גרים יחד. הקשר שלנו מעולה ואני אוהבת אותו מאוד.
לפני מספר חודשים כשצ'וטטתי ב IOL פיתה אותי אדון, בלי שידעתי מה קורה לי בכלל. זה הפתיע אותי לחלוטין, ולא ידעתי שאני כל כך אוהב את זה... אנחנו אמנם נשארנו בוירטואלי, אבל הפנטזיות על אדון חדרו לי טוב טוב לחיי היומיום. רמזתי על כך לחבר שלי ואז הוא הראה לי את שלל אתרי הסקס שלו (ביניהם האתר הזה). לא הפסקנו לדבר על סקס ושליטה, אבל הבהרתי לו שהוא לעולם לא יכול להיות האדון שלי.. אין מה לעשות, בינינו, אני שולטת בו..
המשכתי לרמוז על כמה שהייתי רוצה אדון והחבר המדהים שלי, שהבין שאני רצינית, אמר שהוא מפרגן לי ללכת לסשן עם אדון פעם אחת, כדי שהפנטזיה תמומש פעם אחת. הייתי כל כך מאושרת.
כפי שאתם בטח מתארים לעצמכם, הפעם האחת הפכה להרבה פעמים וכבר התנסתי עם מס' אדונים. אני מכורה לעולם הזה ונהנית מכל רגע.. אבל אני גם מאוד אוהבת את חבר שלי. בזמן האחרון תוקפות אותי תחושות של בגידה שמטרידות אותי מאוד. אני יודעת שאם הוא יגלה ששיקרתי לו, הוא יפגע מאוד (אבל זה גם קצת יגרה אותו.. icon_wink.gif )

האם אני צריכה לוותר על העולם הזה כדי להישאר נאמנה או להמשיך לחיות חיים כפולים??
או במילים אחרות - מה לעשות??
גידיאפ​(נשלט)
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003
גידיאפ​(נשלט) • 22 בדצמ׳ 2003
כאחד "שבוגד"
אני יכול להגיד שמכיוון שהוא נותן לגיטימציה אין שום סיבה לך להרגיש נבגדת
מה גם שהוא בוגד בך לפני ועוד הרבה

אני מכיר זוג שגם הם כל אחד שתלטן וכל אחד עושה בנפרד והם חיים אחלה

אני מציע שתמשיכו כל זמן שתרגישו פתוחים

אבל לעולם לעולם ולעולם אל תתאהבו בבן או בת זוג הנשלטים

ברגע שזה מגיע תחזרו אחד לשני
DOM Perignon​(שולט)
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003
DOM Perignon​(שולט) • 22 בדצמ׳ 2003
לעשות שתי כוסות גדולות של שוקו עם מרשמלו מומס בתוכן. אחת לך ואחת לו. לשבת על הספה מול התנור, קרוב קרוב, חמים ונעים ולהגיד לחבר שלך משהו בסגנון: זוכר שהרשית לי להתנסות? היה אחלה התנסות. מה זה אהבתי... מאז התנסיתי עוד ועוד ועוד... (חשוב שתלבשי בגדים שלא איכפת לך שיהיו עליהם כתמים של שוקו ושהשוקו לא יהיה חם מדי) ...

אין סיבה ואין סיכוי שתוותרי על זה. גם אם לא תתנסי יותר בחוויה של השלטות, גם אם תינשאי לחבר שלך ותחיי איתו באושר ובעושר... תמיד יקנן בך הצורך הזה להישלט. ובסופו של דבר גם תיכנעי לו. רק שאז תקללי את כל השנים שהתאפקת.

מה לעשות את שואלת? לומר לו את האמת ולמצוא את הדרך שלך כשאת נאמנה לאמת שלך.
כשאת משקרת את קודם כל בוגדת בעצמך. ומהבגידה הזו צומחת הבגידה בבן הזוג שלך.

אני הייתי מציע לך להתחיל מזה שלא תבגדי בעצמך.

DOM Perignon.
יערה​(נשלטת){SEAMASTER}
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003

בגידה זה במולדת

יערה​(נשלטת){SEAMASTER} • 22 בדצמ׳ 2003
בעיני המושג בגידה לא קיים במערכת יחסים , וכמו שכבר נאמר לך כאן, חשוב שתהיי קודם כל נאמנה לעצמך ולאמת שלך, ולא תבגדי בעצמך .

לי קשה להבין אך אפשר לנהל מערכת יחסים תקינה ללא מין כמו שצריך (כמו שצריך משמע בדרך שאת רוצה ואוהבת), ואם את תתפשרי את עלולה לגלות שפספסת הרבה בדרך וחבל.

אני מבינה מדבריך כי את מאוד אוהבת את חברך הנוכחי לכן הייתי מציעה לך לשתף אותו במעשיך כי "לשקר אין רגליים", ואחרי כן לנסות לבדוק איתו את טיבה של השליטה בתוך יחסכם להציע לו להתנסות בדרך של שליטה בך ואם זה לא הולך, לשבת עם עצמך ולהסיק את מסקנותיך.
וכשאת עושה זאת לחשוב עם עצמך אם ועל מה את מוכנה לוותר, כי אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלימה

בהצלחה icon_smile.gif
en1
en1
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003
en1 • 22 בדצמ׳ 2003
כן כן, כולכם צודקים. אני יודעת. זה מה שמבאס.
ורק להבהרה - אני מאוד נהנית מהסקס הונילי שלנו. יש עוד דברים קינקים שאפשר לעשות ביחד חוץ מבדס"מ, לדוגמה לצרף זוגות או יחדים.. לא משעמם לנו. הוא חולה סקס לא פחות ממני.

וכן, אני יודעת שיום אחד אני אצטרך לספר לו... אבל כל כך יותר קל לא לספר...... טוב נו.
אם יש משהו שתומך בעמדת ה"לא לספר", אני אשמח לשמוע אותו...

עדיין מתלבטת.
en1
en1
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003
en1 • 22 בדצמ׳ 2003
תומך בעמדת "לא לספר", זה לא מישהו שאומר שצריך לשקר, אלא מישהו שמבין את ההתלבטות שלי ומבין שהדברים לא פשוטים ולא מובנים מאליהם.
אני יודעת מה נכון לעשות ומה צריך לעשות, אלא שהחיים קצת יותר מסובכים. השאלה מה עושים עם זה עכשיו.
Black Roses
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003
Black Roses • 22 בדצמ׳ 2003
אם את מרגישה עם זה רע אז תחתכי תעניין למרות שאין לך סיבה להרגיש רע עם מה שאת עושה,
כדי ועדיף לך לשתף תחבר בעניין הזה,אולי אפילו הוא יצטרף אלייך לאיזה סשן,
ובעצם למה שהוא לא יהיה האדון שלך??????
זאלופון​(שולט)
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003
זאלופון​(שולט) • 22 בדצמ׳ 2003
במקרה יצא לי להיות במצב דומה, מהצד שלו. זו זוועה צרופה. לא מכיר את החבר שלך, אבל אלא אם הוא בנאדם יוצא דופן בצורה באמת לא רגילה, אני חושש שאין שום פתרון קסם לבעיה שלך. את יכולה להמשיך להפגש עם אדונים מאחורי גבו, אבל זו בהחלט בגידה וזה רעל ליחסים. יש הבדל עצום בין "להתנסות ולהוציא את זה מהמערכת" כפי שהוא אישר לך לבין להפוך את זה לאורח חיים. מובן מאליו שאת מועלת כאן באמונו. אם הוא יגלה, סביר שיזרוק אותך ובצדק, וגם אם לא, כיוון שאת אוהבת אותו כל כך הדבר ייסר אותך. בקיצור, לא אופציה אידאלית.
לא אידאלית זה לא אומר שיש אופציות טובות יותר. אם תספרי לו, ייתכן שהוא יזרוק אותך על הבגידות שכבר נעשו, וגם אם לא, מאד לא סביר שהוא יאשר לך להמשיך להפגש עם אדונים. אף גבר לא רוצה לדעת שהחברה שלו בזמנה הפנוי מלקקת רגליים של גברים אחרים ומתפקדת כשפחה הכנועה שלהם. ואם כבר קיים הגבר שיהיה מוכן לכך, לא סביר שהוא יהיה אדון בעצמו, ואני מבין שהחבר שלך הוא כזה. תחשבי על זה רגע: כל העולם שולט בחברה שלי, ורק אני לא, ולא כי אני לא יכול או לא רוצה אלא כי היא לא רוצה אותי בצורה כזו, סביר להניח שמבלי שהיא יודעת מה אני שווה בכלל. זה נורא. אפשר להקביל את זה למצב בו גבר ונילי נבגד. אם הבגידה היא עם לסבית, הוא יכול להתנחם בכך שאין לו אפשרות להתחרות, אבל אם הבגידה היא עם גבר אחר, זה הרבה יותר כואב.
אז מה האופציות? לדעתי כאמור את צריכה לספר, לא בגלל שזו דווקא האופציה הטובה ביותר, אלא כי אני יודע שלו אני חברך, הייתי רוצה לדעת, ואני חושב שכל אחד מאתנו יוכל להזדהות עם הרצון שלא להבגד. מכאן, בהנחה שלא תפרדו עקב הוידוי, יש מספר דרכים: מכיוון שאני מבין שגם הוא בתחום, את יכולה להציע לו לקיים מערכת ונילית ביניכם, ומערכות בדסמיות מהצד, גם לו וגם לך. אופציה נוספת היא לנסות לוותר על הבדסמ ולראות אם זה אפשרי מבחינתך. לא אצל כולנו זה חזק באותה מידה. את יכולה גם לנסות לעשות איתו סשן כאדון, ואולי תופתעי לגלות בו דברים שלא ידעת שקיימים בו (אופציה מועדפת לטעמי). והאופציה האחרונה שאני רואה, עם כל הצער והכאב בדבר - להפרד ולחפש את האושר שלך בקהילת הבדסמ. לא קל למצוא, אבל אפשרי.
ואולי הוא יפתיע אותך לטובה בפתיחותו...
בכל מקרה, בהצלחה.
אליאס​(אחרת)
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003

רק על עצמי.

אליאס​(אחרת) • 22 בדצמ׳ 2003
עברתי את מה שאת הבעת בכתב, על הברכיים, בימים האחרונים ולפיכך כל מה שאכתוב לך הוא על סמך ההתנסות האישית שלי בתקווה שזה יועיל במשהו.

את עולם הבדס"מ הכרתי ממש בטעות, אפילו לא ידעתי שקוראים לזה בדס"מ עד שחפשתי תחליף לבן זוג קודם שהיה פטישר רגליים ומאד מפנק במיטה. חשבתי לעצמי, נעשה לו טובה, אם הוא כל כך אוהב ללקק רגליים פשוט ניתן לו וכך ארבע שנים, מבלי להגדיר זאת, חלקתי חיים משותפים עם עבד מין והיה טוב - אוח, כמה שהיה טוב. לעתים החיים מובילים אותנו למקומות לא צפויים, אתה ניצב בפרשת דרכים, הצומת נראת מעט מאיימת ועליך לבחור את הנתיב עליו תפסע.

הפעם, כשחפשתי בן זוג ידעתי אלו תכונות אני רוצה בו וגם מצאתי אבל ללקק רגליים? לא יקום כדבר הזה, לא אצלו בכל אופן. פה אנחנו מתחברות כי שתינו אוהבות את הצלע הזוגית שלנו ומאידך, לשתינו יש אפשרויות מימוש נוספות, שמהן אנחנו נהנות לא פחות (לא בהכרח יותר) ובעיקר נהנות אחרת. הרי העדת על עצמך כאחת שנהנת ממין ונילי וגם אני, רחמנא ליצלן, לא באמת סובלת ממנו. האם באמת שלב ההכרעה הנו הכרחי?

כאן זה מתחלק לשניים:
כן - כדי לסנן את המוצר הפגום הזה שנקרא מצפון (הגדרה אישית שלי למצפון).
לא - כדי לא להפסיד את הצלע השניה (האופציה תמיד קיימת).

בשבילי בדס"מ הוא פנטזיה, משחק, ללכת הכי רחוק שרק אפשר. כאחת שגילתה שללכת רחוק מענג, מרתק, ממגנט, מאדיר, מחיה לב ונפש ובעיקר מונע על ידי תשוקה ותאווה עצומה עד כדי שלמות לצאת רגע מהאפור היומיומי, הבנאלי, השוחק, החונק, שגם בו יש רגעים מספקים ונפלאים לכשעצמם - באותו הרגע הבנתי שלסגת לא יהיה ניתן וגם לא יהיה חכם במיוחד, זה כמו שט. כרמי כתב פעם שיר בשתי שורות: "אני מסתתר מאחורי המלים כמו ילד שמכסה את פניו בכף ידו וחושב שלא רואים אותו" בדיוק אותו דבר. לדעת שאתה נמשך כמו גחלילית לאור לבדס"מ, להחליט שלא עוד ובסוף להמתין לרגע שבו זה יתקוף אותך כמו אבו ללה מסיפורי אימת ילדותי.

אז ישבנו ונהלנו שיחה של אנשים בוגרים, כשכל הקלפים נפרסו על השולחן (כולל אביזרי העזר שלי) ואולי אף חלקם נטרפו בדרך. לא הכל הוא קבל, בטח לא לגלות את הצד הסאדיסטי, הטוטאלי והלא מתפשר שבי אבל לפחות הוא הבין מה זה עושה לי ולמה חשוב לי לא לוותר עליו ולא לוותר על מי שאני כשאני לא איתו. לומר לך באופן ודאי, על הברכיים, שהוא לא יילך ממני, לא אוכל. הוא לקח לו זמן לחשוב על זה. מבחינתי, ואני יודעת עם איזה גבר בחרתי לצאת, הסיכויים לרעתי, משהו כמו 97% שיחליט למצוא לו "שפויה" וללכת, שזה רע ועצוב בעיקר, אבל התעלתי על עצמי, בחרתי להלחם בפגם הזה שנקרא מצפון ובעיקר בחרתי לראות את עצמי דרך העיניים שלו, שהן ישמשו לי כמראה, והאמת? מה שנגלה בפניי לא הבעית או הפחיד אותי, נהפוכו.

כל מה שאני מייעצת לך, על הברכיים, זה לקרוא את מה שכתבתי שוב, הפעם בניחותא, אולי על כוס קפה וסיגריה. מה שמתאים לי לא מתאים לאחרים ולהפך, אבל לכולנו מתאים דבר אחד אבסולוטית - לחיות את החיים כמו שאנחנו בוחרים לחיות אותם ואם תחליטי שטוב לך היכן שאת נמצאת או כל החלטה שלא תהא, זכרי תמיד שזו היתה הבחירה שלך ובחירות הן הרי תמיד ניתן לשנות. בכל מקרה, אאחל לך שתמצאי את העמק השווה ותגיעי אל הנחלה והשלווה.
en1
en1
לפני 20 שנים • 22 בדצמ׳ 2003

תודה

en1 • 22 בדצמ׳ 2003
מחמם את הלב לשמוע כל מה שיש לכם לומר
ביחוד תודה לזאלופון ואליאס שהשקיעו בתגובה. כיף לדעת שמשהו מבין אותך ויכול אפילו לעזור..

אני אולי אוהבת אותו, אבל אני מכורה לעולם הזה ואני לא יכולה לוותר עליו.
לכן אני מבינה שלא ניתן להתחמק .. אני אצטרך לספר לו מי אני ועל מעללי ולהחזיק אצבעות שהוא יוכל לספוג את זה ולא ללכת.
עדיין לא מצהירה שאדבר איתו מחר.. זה עוד יקח לי זמן. אבל נראה לי שזה יקרה.

תודה ונשיקה לכל אחד ואחד.