| galia(לא בעסק) |
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
גדול. מרוב צחוק נפלתי מהכסא, נחתתי ישר לקליניקה של הרופא שמתחת לדירה שלנו - זאת כי אני שמנה בטטה. רק מה - לא סאבית.
אתם באמת גדולים. עוד בבקשה בזמנכם החופשי. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
תת
רמה
|
|
|
DEVIL EYES
|
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
Mass production כתב/ה: סיפורה של השפחה יובל. פרק 2 ובו יסופר יסופר על אור.
לי קוראים אור, והעונש החביב עלי זה לתת לחור לכתוב חמש מאות פעם "כל אור בלילה שחור " כל אות בצבע אחר, שורה עם ניקוד ושורה בלי, אבל אני אתחיל מהתחלה. את חור הכרתי מצד שמאל, בשפחות מחפשות אדונים (60) מאוזן. נפגשנו במסעדה איטלקית והצגתי את עצמי כחוקר נוער הגבעות, במרחב יפתח. הניק שלי בכלוב היה "שולט על הסוגרים", וכבר בפגישה הראשונה סיכמנו שמילת הביטחון שלנו תהיה "סופלה פרגיות ברוטב שושנים עם נגיעות קלות של אננס" והגבולות ייקבעו בהמשך, לאחר שנגיע להסדר של קבע או ברגע שנגיע לטבע, מה שיבוא ראשון. כמובן שלא שכחתי להודיע לחור בסוף הראיון שהיא רק בתקופת ניסיון. כבר למחרת מצאתי לנכון לבדוק אם היא מאותגרת-טכנולוגיה והוריתי לה לזלול את הכבל של הברקס ולטעום קצת שמן מנוע, וגם הבטחתי לה שתגיע לירח לפני גיל עשרים. חור עמדה יפה בכל הניסיונות, עד שלא נותרה לי הברירה אלא להכריז עליה כמקולרת לי כדת משה וישראל בטקס סיני חגיגי שנערך בנוכחות הרב מאו בבית הפגודה בתל-אביב. לירח הדבש יצאנו לבאנג'י והעוקץ היה שאני שכבתי לי בנוחיות על מיטת שיזוף ליד הבריכה וחור קפצה בפה פעור - ממרפסת המלון - קשורה בחבל, הישר על האיבר הזקור שלי. מזל שלא שכחת שיש לך חור במרכז הפנים, חור, אמרתי לה. כן אור, היא אמרה לי כשיניה שבורות, פליז גיב מי מור. - - - אז נתתי לה. שכחת לעשות " פההההההההההה " ((( יש לי - יש לי - יש לי ))) |
|
|
עקשנית(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
ענק
הכי ענק זה שיש כאן כמה שהייתי נשבעת שאם היו כותבות את זה - הייתי בטוחה שזה באמת קרה להן מרוב שהפוסטים שלהם מזכירים את זה
מצויינת. עלית על משו שקורה כאן יותר אולי משהתכוונת
|
|
|
|
אורית הדומננטית(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
יפה מאוד ממש יאני אהבתי
|
|
|
נוריתE
|
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
כתוב יפה, מעולה לפעמים ,אפילו.
מצחיק? לא חוש ההומור שלי. רוזי? זה סוג חדש של בידסמ -סטנדאפ? |
|
|
עינב(אחרת)
|
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
יפה
משעשע למדי.
קורטוב של סאטירה לא הזיק מעולם לאף אחד
|
|
|
פרנקי
|
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
"כשחזרתי להכרה....."
הרגת אותי מצחוק מזמן לא לקחנו את הבדסמ בהומור יש עוד קצת משימות לסאבית אקסטרימית ? (הדמיון שלי משתולל) |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
יובל , ערוץ או אפיק עינב כתב/ה: משעשע למדי.
קורטוב של סאטירה לא הזיק מעולם לאף אחד סאטירה, מטרתה להביע דיעה ובכך לחולל שינוי. ישנה גם אפשרות של פארודיה או לפחות קומדיה. ישנן גם קריקטורות. וקיים רוע לב מובהק שננעץ בלבו של אדם אחר, אפילו מבלי להישיר אליו מבט, אלא כמעט מאחורי גבו ובהחלט בחברת עדר לועג ומזלזל ברגשותיו הכנים, האמיתיים, העמוקים והאישיים אותם חלק עמו מתוך הנחה שהוא נמצא בין חברים. גם לחברים מותר לא להסכים ביניהם, אלא שהם מביטים בעיניים כשהם עושים את זה. יובל, ערוץ או אפיק, אין יפה ממים זורמים ואין מכוער מסכר שהופך אותם למשכנן של צפרדעים. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 17 שנים •
10 ביוני 2007
אפרופו מראות בריח ורדים, רוזי - לאספקלריה יש עומק ומהות וזאת להבדיל מזכוכיות שקופות נטולות לב.
|
|
|