מי משלם?

לדעתי לא צריך להיות הבדל בין יחסי שליטה ליחסים רגילים בכל מה שקשור להוצאות השונות והרבה דברים אחרים,

אני חושב שראוי, יפה ומקובל שהגבר/בן ישלם/יזמין כברירת מחדל כל עוד ידו משגת, ולאשה תהא הפררוגטיבה להציע מדי פעם להשתתף או להזמין למשהו ככל שתמצא לנכון.

כמובן שכל מקרה לגופה ואם מדובר בשולטת עמידה שאימצה עבד חסר כל אז פני הדברים הם אחרים,

במחשבה שניה בעצם צריך להיות הבדל,

יחסי שולטת נשלט הם עניין קצת שונה,
מלכה יכולה לטרטר עבד תקופה ארוכה מאוד עד שזה יזכה, אם בכלל, לאיזו בעיטה/רמיסה קטנה שלא לדבר על סשן מעורר חושים...
לכן, ובשים לב לכמה שירשורי תלונות על הסעות, מתנות ואכזבות של מספר עבדים, אולי כדאי ששולטת תפקיד בידי העבד ערבות בנקאית מראש למקרה ותבחר שלא להתעלל בו לאחר תקופת טרטורים ארוכה הכרוכה מן הסתם גם בהוצאות לא מבוטלות.

למה לא לשלוח אותו לעשות כלים ?

ומכאן, חלוקת התשלום היא כמו שהייתם נוהגים , כל אחד לפני נוהגיו, בדיוק כמו בקשר רגיל.

דיבורים על מי ישלם דוחים אותי מה הקשר בין כסף למערכת יחסים. שני בני הזוג צריכים לרצות לשלם אחד על השני מיתוך עמדה של נתינה אמיתית.

נו, די, אמרתי שאני אשלם!
אני גם אשטוף כלים, ורצפה, ואבשל, ואכבס, ואגדל את הילדים, ואפרנס וכו' וכו' וכו'...

אפשר להתקדם לדיון הרציני הבא?

אתה חמוד אתה.

השאלה היא :
מי יורד על ארבע אחר כך....

סוף סוף גבר אמיתי, שמבין מה מוטל על כתפיו (הרחבות)!