טמונה במסגרת |
לפני 17 שנים •
16 ביוני 2007
עושה שלום במרומיו
לפני 17 שנים •
16 ביוני 2007
טמונה במסגרת • 16 ביוני 2007
אתה...
כשדברנו בבוקר בזמן שרכבת ושמעתי את החיוך שלך יחד עם ההתנשפות של המאמץ כל כך הבנתי. כל כך חבקתי. כל כך ידעתי. אנשים אומרים שאין התאהבות ממבט ראשון. אולי זה נכון, לא מתווכחת. אבל אתה, מהרגע שראיתי את הכתב שלך , ידעתי שזה אתה. כשראיתי את העיניים שלך, עין אחת צוחה ועין אחת בוחקת, הבנתי שאני יודעת שאני יודעת. ולא אכפת לי כמה זה נשמע מבולבל (ואולי לא), וכמה זה נשמע ונילי (ואולי לא) ובכלל כמה ואיך זה נשמע - זו האהבה שלי אליך, אותך, עליך... ובעוד כמה שעות, אכבול אותך. אהפוך את התחושות שלך למצב פיזי. אוציא את הדמעות שלך החוצה. אנפץ את המסכה. לנפץ. מילה קשה. וואלה. זה כבר לא לנסות, אתה אומר. זה לרצות. זה להיות. ואני כל כך, כל כך, רוצה אותך. ויש עוד המון. ויהיה. תשוקה וגעגוע. מים. אני אוהבת אותך. |
|