venus in our blood(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
16 ביוני 2007
בשמו הפרטי.
וגם,- אהובי, אדוני. (חייבת שאלה: איך אתם, השולטים, מכנים את הנשלטות שלכם ?  )
|
|
|
פייה{O}
|
לפני 17 שנים •
16 ביוני 2007
כינויי מלוכה למיניהם גם יכולים לצאת נחמד
 ,
בהנחה שמצליחים לעשות את זה בלי פרחיוּת יתרה. ('מלך אתה, מלך!' וכדומה). 
|
|
|
מאלפת בשוט ומבט(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
16 ביוני 2007
Re: בין הדרדרות הלשון לבעייה הדמוגרפית Agni כתב/ה: אחד החסרונות הגדולים בשפה העברית (מלבד העובדה שהיא דלה) הוא החיסרון בגוף שלישי. פעם, היה מקובל לאמר למי שאתה פונה אליו ואתה לא מכיר ורוצה לתת כבוד בגוף שלישי. כמעט בכל השפות יש את החלוקה הזו בעת הפנייה לאדם אחר, מי שמכיר בשפות הלטיניות, כגון צרפתית, יש הבדל בין VOUS ("אתם", או "אתה" -פנייה לזר לא מוכר עם כבוד) ל-TU("אתה", בעת פנייה לחבר, או למישהו באותו גיל או מעמד), דבר שעוזר מאוד להגדיר את טיב היחסים בין אנשים. בנוסף לשימוש בגוף שלישי, שמחייב את הנשלט/ת לזכור מול מי היא מדברת אני אוהבת להמציא כינויים שיאפשרו לנשלט לבטא את השתייכותו ואת התמסרותו: בין הכינויים שאהבתי שפנו אלי בהם נמנים: הגבירה, מלכתי, האחת, השולטת שלי ועוד כימוי אחד. אשר יקר לליבי... שעבד פוטנציאלי יצירתי אחד המציא אבל אותו אשמור לעצמי. 
|
|
|
JabberwockY(שולט)
|
לפני 17 שנים •
16 ביוני 2007
נוגה כתב/ה: בשמו הפרטי.
וגם,- אהובי, אדוני. (חייבת שאלה: איך אתם, השולטים, מכנים את הנשלטות שלכם ? )הו, זה כבר יותר קל. זה תלוי במצב שבו שמתי אותה. בתנוחה, בסיטואציה, בסוג המשחק. באיך שאני רוצה שהיא תרגיש. ובאיך שהיא אוהבת להרגיש. יש המון אפשרויות כי למרות שהיא תמיד היא, לפעמים היא גם משהו אחר. |
|
|
l.w
|
לפני 17 שנים •
16 ביוני 2007
חשיבותן של המילים
לעניות דעתי השפה העיברית איננה שפה דלה.
יש לא מעט מילים שיכולות לשמש לפניה, יש מילים מלאות יותר ויש מילים שנוטות על צידן בצורה זו או אחרת לתנוחה מסויימת למשל - המורה, המדריך, המפקד, המאמן וכו' אני באופן אישי מאוד אוהבת את המילה רגיג, רגיג הינו מושא שאליו אתה כמהה ונכסף. הבעיה היחידה הינה המלודיה של המילה רגיגי, שמחייכת אותי כל פעם מחדש. (לו כל הצרות והבעיות היו גורמות לי חיוך שכזה.) יש הרבה יותר מילות פניה והתייחסות לנשלט/ת וכפי שג''ו אמר זה בהחלט בהתאם למה שהיא באותו רגע ולרצון שלך ושלה ביחד ובנפרד. חור, בהמה, כלבה, זונה, חפץ, כוס, וכו' זה נכון שטקסיות זה דבר שיכול מאוד לרגש, ליצור אווירה. יש משהו שיוצר המון ריחוק במילים. אם חושבים על המרחק שבאמירת שמו של אדם אזי שלאנשים הקרובים לנו באמת אנחנו לא ממש קוראים בשמם. הפניה היא ישירה. ואין בה פחיתות כבוד. עוד נקודה מעניינת היא העובדה שבעוד שהאדון מעצב את הנשלטת שלו בהתאם לרצונו בסיטואציה שחלק מזה הוא השימוש בפניות כאלו ואחרות, תנוחות, השפלות וכאב הנשלטת איננה מעצבת את אדונה. בנוסף לפעמים יש משהו מרגש וטקסי לא פחות בהחלטה שהפניה היא ללא שם, לא תשאי את שמי לשווא, סוג של הכל שאין לו שם ושל ריחוק באיסור האמירה. יש חשיבות למילה הן מבחינת קיומה והן מבחינת חסרונה. |
|
|
AliceWonders
|
לפני 17 שנים •
16 ביוני 2007
Re: ביטויי אדנות גברית Jake כתב/ה: ראובן כתב/ה: העברית היא-היא השפה לביטויי אדנות גברית. לא אלאה אתכם במשחק מקדים: האופן הקמאי והנכון, בו אישה עברייה צריכה לפנות אל הגבר הינו:
''אדוני, אלופי ואהובי'' ראובן ידידי, האם הכינוי "בעלי" כל כך מרתיע אותך? (: אני חושבת ש"בעלי" זה הכינוי הכי מתאים מבחינת המשמעות הפשוטה של המילה. הוא הבעלים שלה. היא שייכת לו. הבעיה היחידה עם המילה הזו היא הקונוטציה המריטאלית שלה. ודווקא ככינוי למי שאישה נשואה לו - אני חושבת שזה כינוי בלתי מוצלח בעליל. |
|
|
Dolfi
|
לפני 17 שנים •
17 ביוני 2007
משה...?
(שם בדוי) |
|
|