האגודה למיניות אחרת בישראל (או כל שם אחר אולי?)

הפומה • 19 ביוני 2007

אמילי,
כלפי פנים אין בעיה עם אנשים שרוצים להתאגד ולהציע שיצלצלו אליהם או יפגשו איתם לצורך יעוץ לאנשים בקהילה.
במקרה של מתנדבים בתוך הקהילה פועל הכלל בסיפור הידוע של דן בן אמוץ על הקפה כמזון ציפורים: ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו.
כל מי שרוצה להקים אגודה להתנדבות לחברי הקהילה יכול להקים אותה ואם חברי הקהילה ירצו הם יבואו או יצלצלו. אם לא ירצו הם לא יבואו.

ביצוג כלפי חוץ יש בעיה כי אין התפקדות של חברי הקהילה ואין בחירות ולכל אחד בדסמ אחר והשקפות אחרות.
אני חושב שעדיף שכל אחד ייצג רק את עצמו.
אם יש אנשים מוכשרים בקהילה שיודעים להציג את עמדתם טוב כמוך וכמו בטי בום הם יכולים לדבר בשם עצמם ולומר שהם שייכים לקהילת הבדסמ ורוצים להביע עמדה.

כל עוד אין התפקדות, אין בחירות ולא בחרו גוף מיצג מבחינה עקרונית אין גוף שיכול ליצג את הקהילה.
כל אחד שרוצה לדבר ולהסביר, בלי לומר שהוא מיצג, יכול לפנות לעיתונות ולאמצעי התקשורת ולדבר כאוות נפשו.
את ובטי דיברתם טוב בפעם שעברה ולא הייתן צריכות את התואר של מיצגות הקהילה.

גם כשיש 10 תומכים בקושי אי אפשר למנוע מאנשים להקים אגודה בישראל ולומר שהם מיצגים ציבור גדול ועצום והם הנציגים.
אי אפשר למנוע הקמת אגודה אחרת שתאמר שהם הנציגים האמיתיים של הציבור.
אי אפשר למנוע מאנשים אחרים לספר ששתי האגודות מיצגות רק את עצמם וכמה חברים שלהם.
אני נגד אגודות מיצגות אבל כל אחד שרוצה לדבר בשם עצמו יבורך.

כמנהלי הדאנג'ן התואר שלך מספיק כדי שתוכלי לבקש לדבר בכל אמצעי תקשורת, בלי לטעון שאת מיצגת את כולם.
כשאת מיצגת את עצמך את מסבירה מספיק טוב.
אם כמה חברים רוצים לדבר וליעץ או לדבר בתקשורת הם יכולים אבל לדעתי אי אפשר לומר שהם מיצגים מישהו.
הם מיצגים רק את עצמם.

אם תאמרו שאתם מיצגים את רק את עצמכם אשמח לראות אתכם בתקשורת או עוזרים לחברים.
בפעם שעברה את ובטי הופעתן בתקשורת מצויין.

scarlettempress{L} • 20 ביוני 2007

מסכימה עם הדברים לחלוטין.
כפי שכבר נאמר, כשמדברים על מיניות זה בעייתי לייצג את המגוון העצום שיש בעולם הזה.

הבעיה היא שחוץ מאמילי ועוד כמה בודדים אין יותר מדי אנשים שמוכנים בכלל לדבר על הנושא בציבור וזאת הסיבה שאין מספיק ידע בנושא. נכון שאפשר למצוא את האתר הזה באינטרנט בקלות, אבל מסתבר שלא כולם עושים את זה. ככל שיותר אנשים ידברו וייחשפו (גם אם זה לא בשם מלא, גם אם זה רק בכתב ולא על מסך הטלויזיה) כך הנושא יזכה ליותר חשיפה. זה לא עניין של אגודות אלא של כל אחד מאיתנו באופן אישי.
אני למשל עובדת בימים אלה על פרויקט גמר שעוסק בנושא במסגרת הלימודים שלי. כאשר הפרויקט יוצג בסוף השנה הוא יזכה לחשיפה, אמנם לא גדולה אבל זה מה שיש כרגע. אני יודעת שאם הייתה לי אפשרות לקבל חשיפה גדולה יותר או להפיק את הפרויקט הזה בעולם האמיתי ולא רק במסגרת הלימודים, הייתי עושה זאת בשמחה.

T O M​(שולט) • 20 ביוני 2007

ולמה הנושא צריך לזכות ביותר חשיפה?
למה צריך ליידע כמה שיותר אנשים מה זה בדסמ?
האם בן אדם ממוצע צריך לדעת מה זה בדסמ?

זה קצת נראה שהרצון "להפיץ את התורה" דרך אגודה כלשהיא,
הוא יותר גדול מהסקרנות של אנשים שלא מכירים את פני הדברים,
לדעת באמת מה זה.
הכוונות טובות אני בטוח.

------------------

כפי שאמרה לוטוס קודם פה בשירשור, אין הסכמה לגבי הרבה מושגים.
כך שגם הסבר כשיבוא, יהיה פרשנות אישית של הדובר.

אפילו ההגדרה הבסיסית של "מי הוא בדסמי?"
לא ניתן להגדיר חד וחלק.

מה עוד שאם אנונימיות היא נחלתם של רוב המשתתפים,
(ואני מאמין שרוב אנונימי זה משהו שישאר קבוע)
אז יש הרבה בעייתיות בייצוג רוב שכזה.

אגודה, אם תקום, עדיף לה לדעתי להתרכז יותר באופן פנימי.
מתן עזרה לאנשים אשר כבר שייכים לקהילה או מכירים את הנושא.
הסברה ושיווק - אני לא רואה צורך בכך.
יש מספיק מידע למי שבאמת רוצה לדעת מה זה.

אגב, חשיפה של 10 דקות בתוכנית קומית יש לה הרבה יותר חשיפה מאשר כל הסבר מלומד
בתוכנית רצינית או אגודה. אנשים מסתקרנים ממה שרואים ואז שואלים שאלות או גולשים
באינטרנט ומשם דברים מתגלגלים. אז כשבמדיה פה ושם צוחקים על הנושא - זה השירות
הכי טוב שיכולים לתת לנושא. הצחוקים מפיגים את החששות וגורמים לסקרנות למי שהעניין
מושך אותו.