ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עודו בודד

Brave Dwarf
לפני 17 שנים • 22 ביוני 2007

עודו בודד

Brave Dwarf • 22 ביוני 2007
הפרש הבודד
20.12.03

יש לי בעיה עם נשים. או שאני לא מבין אותן או שהן אינן מבינות אותי. לדוגמא, זאתי, מימי. כל מה שהיה לה זה הערות של חוסר סיפוק.

"אינך מכה מספיק חזק, אינך קושר, אינך מקלל, אינך משפיל, אינך קורע."
"תגידי לי," אמרתי לה יום אחד כשהרגשתי שהזרע עלה עד נפש "אנחנו מזדיינים באוטו המזורגג הזה, לאן אני אקשור אותך? לגג? ומה אני אכניס לך שיקרע אותך? את מוט ההילוכים?"

במקום להגיב כמו שצריך, היא החמיצה את פרצופה וסובבה אלי את עורפה.

"נו באמת," אמרתי "אדונים לא נמדדים לפי אורך השוט, מימי."
"לא?" התפלאה מימי "אז לפי מה?"
"... לפי אורך הזין כמובן." לא הצלחתי להתאפק

ואז אישתי הודיעה שהיא נוסעת עם החברות שלה לתורכיה. איך שמחתי שהיא החליטה להקדיש זמן לעצמה. הנשים במשפחה עובדות כל כך קשה, להבדיל מאתנו הגברים. רק הקפיצות ההורמונליות שלהן יכולות להתיש פיל שלא נדבר על פיברוק אורגזמות. כל כך שמחתי עד שאפילו לא היה אכפת לי שלחברות שלה קוראים יוסי. העיקר שתנוח.

"מימי!" צעקתי אל תוך האפרכסת "אני רוצה אותך אצלי הערב, על ארבע ותתחילי את הצעדה מהבית."
"אבל אני גרה 60 קילומטר ממך."
"אם תחלקי את זה בארבע יישארו 15 קילומטרים לכל יד ורגל." צחקתי.

מימי שתקה.

"טוב, טוב, אני אבוא לקחת אותך, אבל את חייבת לי ארבע טובות, מציצה ותחתונים."

סידרתי את הבית. דחפתי את כל בקבוקי הבירה הריקים לתוך מגירת הגרביונים של אישתי והתחלתי לתכנן את ה"סשן". שלפתי את כל החגורות וניסיתי אותן על כף היד עד שעצרתי באחת שמצאה חן בעיני בגלל העיטורים האדומים שהסתלסלו לכל אורכה. חבלים, נרות, מבחר מלפפונים בגדלים שונים, אטבי כביסה וסוכרייה על מקל בגודל של הראש שלי עם ציור של מיקי מאוס במרכזה. לא יודע לשם מה הסוכרייה, אך ידעתי שנמצא לה תפקיד מתוק כלשהו. השאלה הייתה היכן אני אתלה את מימי. הסתובבתי בבית בחיפוש אחר מקום נוח. אחרי חצי שעה התייאשתי. נכנסתי למקלחת. דויד הזדקר למראה הסבון.

"ארצה, ילד" אמרתי לו באהבה "הלילה אנחנו לא זקוקים לסבון."

ואז עיני נפלו על המוט של הוילון. זה היה רעיון נפלא. יכלתי לתלות את מימי על המוט. חישבתי את הגובה שלה והחלטתי שהיא אך בקושי תגיע באצבעות רגליה לרצפה. התנגבתי ויצאתי מהמקלחת. בדרך אל מימי תכננתי את מהלכיי המורכבים. מיד כשמימי נכנסה לרכב פקדתי עליה להרים את השמלה אל מותניה ולפשק את הרגליים. הושטתי אליה מלפפון ודרשתי שתדחף אותו אל תוך הכוס. פתחתי את רוכסן מכנסיי ושלפתי את דויד. הנחתי את ידה של מימי עליו. מימי ידעה את המלאכה. היא שפשפה אותו לכל אורכו וסגרה על כיפתו בכף ידה.

"לכובע שלי שלוש פינות," פצחתי באחד השירים האהובים עלי "מימי תצטרפי אלי."
"אם לא היו לו שלוש פינות..." זמזמה מימי במבטא מרוקאי כבד.

הגענו אל ביתי. מימי הכניסה את ידה בין רגליה וכשהיא אוחזת במלפפון פן יחליק החוצה עלתה אחרי במדרגות. פתחתי את הדלת ודחפתי אותה פנימה לפני שהשכנה שלנו, חניתה, תקלוט את שנינו.

"על ארבע!" פקדתי.

מימי נחתה על ארבע. המלפפון החליק מהכוס שלה והתגלגל על הרצפה. לקחתי את החגורה בעלת הסלסולים האדומים שהכנתי מראש והצלפתי בישבניה.

"תגיעי לפינה ההיא," אמרתי "שם תורידי את השמלה, תחזרי אלי, אחר כך תיגשי אל חלון המרפסת, תעמדי, תספרי עד עשר ותחזרי אלי על שתיים, פה שוב תרדי על ארבע ותמצצי לי."

מימי הזדחלה אל הפינה, הורידה את שמלתה והביטה בי במבט מפוזר. הבנתי שהיא שכחה מה היא
אמורה לעשות הלאה.

"את שכחת?" צעקתי.

מימי הניעה את ראשה בחיוב.

"זה נורא ואיום! את חסרת כבוד כלפי ואני מתעקש לקחת את זה אישית," נתתי דרור לדמיון "מגיע לך עונש על זה, מימי. את יודעת את זה?" התקרבתי אליה והנפתי את החגורה מעליה "תספרי ואחרי כל הצלפה תגידי 'ביצה קשה.'"
"אחת, ביצה קשה..." לחשה מימי "...עשר, ביצה קשה."
"יופי, עכשיו תמשיכי הלאה"
"אבל אני לא זוכרת מה הלאה." התייפחה מימי.
"תאלתרי, כי גם אני שכחתי" הודתי.

החשוב הוא שמימי זכרה שבסופו של דבר היא צריכה למצוץ וכאשר שלפה את דויד מהמכנסיים שלי והכניסה אותו לפיה סלחתי לה על הפשלה הקודמת. היא דחפה אותו כל כך עמוק ושפשפה אותו כל כך מהר עד שחששתי שתגרום לעצמה יבלות על השקדים. תפסתי בשיערה ודחפתי את הראש שלה אלי וממני. דויד התנפח ואחרי שניה התחיל לשחק בול קליעה עם שקדיה של מימי.

"איזו מציצה זו הייתה! מימי!" נישקתי לשפתיה "יש לי הפתעה בשבילך."

ניגשתי למטבח והבאתי משם ארגז, שגם אותו הכנתי מראש, ובקבוק בירה. מימי הביטה בתוכו. היו שם גפרורים, מספר נרות ופמוטים ופותחן בקבוקים.

"בשביל מה הפותחן?" שאלה מימי.
"בשביל בקבוק הבירה," חייכתי "אחרת איך אכבה את השרפה אם משהו יתפקשש?"

פתחתי את הבקבוק ולגמתי ממנו. הדלקתי שלושה נרות. השעווה התחילה להתאסף בתוכם. השכבתי את מימי על הרצפה וכיוונתי אל הטבור. טיפת השעווה הראשונה נחתה מימינו. כיוונתי שוב ופגעתי משמאלו. אני לא מוותר בקלות. כאשר הנר נגמר, מימי כולה, פרט לטבור שלה, הייתה מכוסה בשעווה. כל מה שהיה חסר לה זה פתיל. הבאתי קערית קרח מהמטבח והעברתי את הקוביות על גופה. כאשר מימי התחילה להניע את גופה בתנועות פינגווין קילפתי את השעווה מעורה. העור שנחשף היה אדום ורגיש. מרחתי עליה שמן תינוקות, מתעכב על שדיה הענקיים ועל הכוס שהיה רטוב וטפטף על הרצפה. החדרתי אליה את האצבעות. היא הייתה חרמנית.

"קומי." אמרתי והושטתי אליה את ידי.

הובלתי אותה למקלחת. העמדתי אותה מאחורי הוילון וקשרתי את ידיה אל המוט. כמו שחישבתי קודם, מימי בקושי הגיעה עם אצבעותיה אל הרצפה. הרמתי את הוילון עד מותניה. דויד שראה את הכוס של מימי התייצב על עמדתו ונעץ בו את עינו האחת. הידקתי את הוילון באטבים, הרמתי את מימי והושבתי אותה על דויד. מימי השתוללה. צורחת עם כל כניסה ונאנחת עם כל יציאה, היא נתלתה על ידיה שהיו מחוברות אל המוט, אך מכיוון שיש לי חולשה לנשים מלאות, המוט לא החזיק מעמד ונפל. ידיה של מימי נפלו אחריו ומשכו את שנינו אל הרצפה. נפלתי על גבי ומימי נחתה עלי כאשר וילון הניילון פרוש בינינו. דויד, גם אם נבהל לא עצר. מימי התיישבה עלי וכמו פרשית מקצועית רכבה על דויד, מניפה את הוילון כדגל מעלינו. תוך חמש דקות גירשנו את כל האינדיאנים וכבשנו את הפסגה. מימי הייתה בשמיים ואני למחרת היום, במשך שעות אספתי את השעווה, תיקנתי את הוילון ושלפתי את הקרקפות ממקמות מחבוא שונים. icon_smile.gif
גרניקה​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 23 ביוני 2007

מעללי "דויד" בנפתולי האמבטיה...

גרניקה​(נשלטת) • 23 ביוני 2007
"אלוהים יודע" כמה זה מצחיק, קיקלופ שכמותו.

צוחקת בקול. או בשפתם: LOL
Brave Dwarf
לפני 17 שנים • 23 ביוני 2007
Brave Dwarf • 23 ביוני 2007
חה חה חה... LOL, גרניקה חריפה


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת יונ' 23, 2007 3:17 am, סך-הכל נערך פעם אחת
רק אישה
לפני 17 שנים • 23 ביוני 2007
רק אישה • 23 ביוני 2007
רענן, מצחיק, עם הומור עצמי על השליטה.

אהבתי וצחקתי.

מקסים.


rffl.gif rffl.gif
נזירה בגלימת פרחים
לפני 17 שנים • 23 ביוני 2007

חחחחחחחחחחחחחחחחח מזכיר נשכחות

נזירה בגלימת פרחים • 23 ביוני 2007
ימי ארוטיקה העליזים חחחחחח
איך שיגעת שם את כולם..
כמה היה מצחיק לקרא אותך שוב..
אולי תביא לפה עוד כמה ממעלליי דוד ..
מזמן לא צחקתי ככה חחחחחחחחחחחחח
ענקקקקקקקקקק
עינבר
לפני 17 שנים • 23 ביוני 2007

הנה לי משהו נחמד לקרוא

עינבר • 23 ביוני 2007
כנראה שהגעתי לכלוב ביום טוב.
זרה מוכרת
לפני 17 שנים • 23 ביוני 2007
זרה מוכרת • 23 ביוני 2007
זוכרת את זה עוד מאז.
ועדיין מעלה חיוך על הפנים.

בדיוק כמוך איש
icon_smile.gif
RIS
RIS
לפני 17 שנים • 23 ביוני 2007
RIS • 23 ביוני 2007
וואלה...

ואפילו: וואללה. (ז"א = וואלה בריבוע, בשיפוע ובאבו אבוהה....)

ROTFLMAO....כמו אז.