פינקי לשלטון(מתחלפת)
|
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
מה דעתכם על הספר "וונוס בפרווה"?
חברה, אני לא יודעת מה דעתכם, אבל לדעתי הספר הזה פשוט טפשי ברמות.
140 עמודים סה"כ- נסבל.. 100 עמודים ראשונים חסרי פואנטה לחלוטין. הסורווין הזה או איך שלא קוראים לו, סתם פטישיסט מטומטם לפרווה. יכלו בכלל התחיל את הספר מעמוד 101.. הוא לא סתם מאזוכיסט הוא מאזוכיסט נפשי ברמות. ממש כמו הפרסומת של אורנג'- טמטום ברמות שלא הכרת!! היה בא לי בעצמי להיכנס לספר להוריד לו כזאת סטירה לנער אותו. והוונדה הזאת.. נאצית! זה כמו הסרט שהיה שלקחו ילדים ונתנו להם מעמדות וכוח, וראו איך מתפתחת מן מיקרו חברה נאצית. היה צריך להטביע אותה באמבטיה המוארת שלה... ומה שהיה הכי מעצבן אלה המסקנות שבסוף. אומרים לך מה להסיק מהספר... ומילא אם זה היה חכם.. אמרו שהאידיוט "נרפא" מהמאזוכיזם שלו, בגלל שונדה ממשה לו את הפנטזיה. זה כל כך טפשי.. גם בן אדם שנורא אוהב לאכול יפטמו אותו עד חנק והוא כבר יגעל מאוכל! אז מי שאוהב מכות ומאזוכיזם יהרגו אותו ככה ברור שימאס לו... ועוד, המאזוך האידיוט מוסיף חטא על פשע ואומר איזו אמרה מטומטמת על נשים. בכלל הספר משאיר טעם רע מאוד. כביכול שאישה, דומית ככל שתהיה, חובבת כוח ככל שתהיה, היא עדיין תחכה לבעל שבסופו של יום יהיה הגבר גבר שלה ויזיין לה את הצורה. גועל נפש !!! טפשות צרופה... אני טיפוס שלא אוהב ספרים. מצטערת, ככה אני. היחס בין כמות המילים והקדשת הזמן לכמות הפואנטות היא לא הגיונית בעיני. בתור ספר שמייצג את תופעת המאזוכיזם ציפיתי להרבה יותר. ממש בזבוז זמן ערמת המילים הזו. שכל הסאבים יתאגדו ורצוי מאוד, שאחד מהם יכתוב ספר קצת יותר מייצג ומעניין מהחולה רוח הזה שנקרא מאזוך. תודה מראש (: |
|
|
Venus in Furs(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
וואלה.
אז קודם כל, בעיני זה לא חכם במיוחד להגיד שמאזוך היה "מאזוכיסט נפשי". את מודעת לעובדה שהמושג מאזוכיזם נגזר משמו של מאזוך, כותב הספר ה"טיפשי" הזה? עכשיו, בנוגע לספר. אני לא חושב שהוא מתפקד כספרות גבוהה או כשירה. מאזוך לא היה סופר גדול. אבל כשקראתי את הספר לראשונה, וזה היה אגב הרבה אחרי שבחרתי בשמו לניק שלי, הרגשתי שהוא ממפה את הסטייה שלי בצורה מאוד מדוייקת. משפטים שסוורין אומר לוונדה - נזכרתי בעצמי אומר אותם כמעט מילה במילה לאקסית. גם הסוף שבעיניך הוא טיפשי, תיאר בצורה סימלית ומדוייקת מבחינתי את ההשתלשלות שהביאה לסיום הקשר עם האקסית, והפיכתי למתחלף, ממש כמו סוורין (: חשוב לזכור שכשמאזוך כתב את הספר הוא לא כתב אותו כספר הדרכה או כמניפסט מאזוכיסטי, פשוט מהטעם שהמושג עוד לא היה קיים. הוא כתב וביטא תשוקות אפלות ואסורות, והתייחס לעצמו ולסטיותיו, לא לאומת הבדסם הישראלית שתקום 300 שנה אחר כך או משו. על רקע זה אפשר גם לסלוח לאי אילו אמירות שוביניסטיות ששזורות בספר (שבעיני דווקא נכונות), זו היתה התקופה, הרבה לפני הפמיניזם והיוניסקס. לזכותו יאמר שהוא דווקא שואף לשיוויון בסוף הספר, ומבין שזה יקרה רק כשהאישה תהיה משכילה ועצמאית כלכלית. אני מאוד אהבתי את ונוס בפרווה, מצאתי בו הרבה נקודות הזדהות, ואני מוצא את ה'ביקורת' שלך לגיטימית אמנם, אך מתלהמת ולא ממש מבוססת. ולגבי כתיבה, את מוזמנת לקרוא את הארכיון שלי, יש שם בהחלט כבר נפח של ספר הן מבחינת הכמות והן מבחינת העניין והסיפוריות, והרבה הרבה הרבה מאזוכיזם. |
|
|
| שלומציון |
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
פינקי , פינקי ( אנחה )
אל תקטלי את כל הספרים שבעולם על סמך כמה גרועים שנתקלת בהם .
רוצה רשימה של כאלה שישאירו לך טעם של עוד ? רק תגידי . |
|
|
|
פינקי לשלטון(מתחלפת)
|
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
ונוס יקירי
נשבעת לך שבדיוק עכשיו נזכרתי שלא הוספתי איזה משפט על זה שאתה מקסים למרות הניק שלך (אני צוחקת..) יצא לי לקרוא לא מעט מהבלוג שלך ומאוד אהבתי.
תראה, היו בספר הרבה משפטים שמאוד פוגעים ומתארים להפליא את הסגידה הזאת לאישה כוחנית. אבל הטלטלה בין אוהבת לא אוהבת הזה כמו משחק עם ילדה בת 16 הוציא אותי מדעתי. אין שם שום סאב ספייס.. כלום! פשוט התעללות בנפש של בן אדם. (שגם זה מאזוכיזם בעצם.. ) אבל.. הסיפור לא זז לשום מקום. היתה לו פנטזיה, הראו לו שהיא לא בריאה (ככה לפחות לי נראה מתוך "מסקנות הספר". הוא אומר שם שמי שמגיע לו להיות עבד יהיה עבד. שטויות!.. והסוף הזה הוא יותר גרוע מהסוף של "סיפורה של O" . שם לפחות זה היה עם איזו פילוסופיה, לעומת זאת כאן, שההוא צץ כמו ברמת אביב ג' משום מקום.. לא יודעת.. ממש לא אהבתי. ויש מצב שהביקורת שלי מתלהמת... אם היא לא היתה מתלהמת לא הייתי כותבת אותה 
|
|
|
|
Venus in Furs(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
המשפט הוא "מי שנותן שיצליפו בו ראוי שיצליפו בו" . אני חושב שיש בו הרבה אמת.
אני חושב שמהתבוננות בדומיות כאן בכלוב, את חייבת להסכים שהאישה הדומיננטית הנפוצה באמת מפנטזת על גבר חזק שיבוא ויכבוש אותה. כך מלמדת ההיסטוריה האישית שלי, ולא חסרות עוד דוגמאות. אז אני לא טוען שזו האמת המוחלטת ושלא יתכנו מצבים אחרים, אבל זה בהחלט לא מנותק מהמציאות. וזה נראה כאילו ציפית למצוא משו שיחזק אותך במזוכיזם שלך, וקיבלת סטירה. התאכזבת. קיווית למניפסט מנומק וקיבלת "וואלה, זה לא ממש עובד". ושוב, רק מנסיוני האישי, יש בדברים של מאזוך המון המון אמת אוניברסלית, על-זמנית. ולגבי כל מה שקשור אלי והבלוג וזה, אז תודה רבה, אבל זה באמת לא כל כך חשוב. |
|
|
|
פינקי לשלטון(מתחלפת)
|
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
ונוס.. תגובה יפה! :)
אני גם נוטה להאמין שאתה צודק
רציתי לשמוע משהו אחר.. זה נכון!
|
|
|
|
פינקי לשלטון(מתחלפת)
|
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
הערה חשובה
לונוס וכל השאר..
השתמשתי בלא מעט מילות גנאי, וזה המקום להזכיר, שכמובן כמובן כמובן אין בכך שום כוונה לזלזל ו/או לפגוע באף אחד באשר לנטיותיו ופטישיו!! כל ההתרעמות היא, כיוון שלדעתי אדם צריך ללכת למקום שירים אותו למעלה ולא יורידו לאבדון. גם סאב הוא סאב כי זה נותן לו משהו. וזה מקסים בעיני! בקיצור.. אם העלבתי מישהו אני מתנצלת 
|
|
|
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
|
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
מעניין שהדיון עולה סמוך לשבוע הספר...
צריך לעשות עם המחבר חסד וחשוב לזכור שליאופולד פון זאכר – מאזוך, נולד בשנת 1835, הרבה לפני המצאת המושג סאדו – מאזו והמון המון זמן לפני המצאת המושג – BDSM ובטח שבטח הרבה מאוד לפני עידן הקהילה הוירטואלית וההכרויות שאנחנו נהנים מהם היום. הוא קלאסיקה גולמית, בלתי מלתי מעוצבת וככזה צריך לקרוא אותו. ספרו של מאזוך מתעד את סיפור מערכת היחסים שלו עם אישה דומיננטית בשם פאני פון פיסטור ולדעתי יכול במובן מסויים להיות התנ"ך של ה – Femdom וללמד אותנו פרק חשוב בשליטה נשית על גברים. בספר הם ונדה פון דונאייב וסוורין, עבד ומלכה, שתוך היכרות עמוקה ואהבה אין סופית הופכים יותר ויותר קיצוניים זו לזה. הספר רווי בסאשנים בלתי פוסקים הכוללים שליטה מנטלית, הלקאות, קשירות משחקי תפקידים יצירתיים והשפלה עמוקה. כשקוראים מבינים שסוורין יודע על שליטה נשית הרבה יותר מונדה ולכן בראשית דרכם המשותפת הוא נותן לה תמריצים מילוליים ומעודד אותה ולעיתים מתריס בציניות. באחת משיחות העומק שלהם הוא אומר לה "אם אינך יכולה להיות אישה טובה ונאמנה, אז היי שטן !" אגב, מדי כמה חודשים אני שולפת מהמדף את הספר, מנקה את האבק, פותחת אותו באמצע וקוראת לי בהנאה פרק. הספר אומנם נכתב בגרמנית במקור ותורגם לעברית אבל הקריאה בו אינה קלה. זו עברית די קשה, הדיאלוגים ארוכים אבל בקריאה חוזרת שוב ושוב אני מצליחה לחוש איך המילים חודרות לתוך מוחי, ומרגשות אותי מחדש. הספר ונוס בפרווה הוא התגלמות השליטה הנשית, הוא מעורר מינית, מעצים תחושות הקיימות בכולנו, עטור בסטיות קטנות, רומנטיקה, מתח ואהבה. ומי שקיבל חשק לקרוא אז ניתן להשיג את הספר ברוב החנויות – בהוצאת גוונים. כתבתי על זה בבלוג שלי לפני הרבה זמן http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=84 |
|
|
|
פינקי לשלטון(מתחלפת)
|
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
מכשפה ת'אמת
לקחתי אותו מהספריה (צריך אומץ לזה לא?)
אחרי שקראתי את הפוסט שלך
כאמור, הספר הזה הוא ממש לא איך שאני רואה את הדברים אבל סבבה
אם אני בכלוב אז זה ספר חובה כנראה.. לפחות שתהייה לי דעה. זה חשוב
|
|
|
|
שמנמונת סקסית(אחרת)
|
לפני 17 שנים •
23 ביוני 2007
בעיני הספר הזה משעממם נורא
מה שהפך אותו בשלב מסויים לבלתי קריא בעיני |
|
|