| בiני |
לפני 17 שנים •
27 ביוני 2007
נשים ומגדר
אתמול ילד קטן ואמו הוזמנו למסיבת סיום של כיתה ו.
המוני הורים נרגשים גדשו את מגרש בית הספר בעיר פרוורים מנומנת בשרון וצפו נפעמים בשלל הילדים המוכשרים שהופיעו על הבמה. 90 ילדים, וכמות משולשת או מרובעת של אמהות אבות ועוד קרובי משפחה גאים בילדיהם. הילדים העלו מופע מושקע ביותר, אשר כנהוג במחוזותינו בויים באופן מקצועי על ידי במאית מוערכת ויקרה ובה הוכיחו כי רובם יכולים בשקט להגיע לכוכב נולד ולהצליח. ןרק אני בראותי את המופע המרשים לא יכולתי שלא לתהות על שלל המסרים הסמויים והסטראופטיפים שהילד שלי והילדים שלכם קולטים יום יום בלי לשים אליהם לב בכלל, חלקם בעידוד מערכת החינוך הממלכתית. דוגמאות ספורות: בקטע על אנשי עסקים - לא הופיעה ולו ילדה אחת כי כמובן, אנשי עסקים הם רק גברים. בקטע אחר, שעסק בשופינג - הופיעו רק בנות. הילדות (בנות 12!) הוצגו כמנענעות חזה ואגן, קשקשניות עילגות (סטייל בנות הבלוג בארץ נהדרת) וכמושא התאווה מזילת הריר של גברים צעירים. כשהבעתי את מחאתי בקול רם התגובות היו ש"זה מה שהילדים מכירים כי ככה זה בטלויזיה" ולחילופין שלא הבנתי את המופע כי "הרבה אנשים אינטליגטיים שיבחו את המופע". ואני נשארתי תוהה איך קורה שקהל שמורכב ברובו מנשים שבכל הקשר אחר מביעות את דעתן בקול רם ואשר לפחות מחציתן אמהות לבנות מקבלות את המסרים האלו בתור מובן מאליו אפילו לא נותנות עליו את הדעת? האם זו רק אני? |
|
|
| שלומציון |
לפני 17 שנים •
27 ביוני 2007
אומרים ( אפילו היו מחקרים )
שאישה , עם הלידה , מאבדת קצת תאי מוח .
וכל מי שפגשת היו כבר אמהות , שאיבדו קצת תאי מוח . פשוט . |
|
|
Cynthia
|
לפני 17 שנים •
27 ביוני 2007
Re: נשים ומגדר בוני כתב/ה: האם זו רק אני?
זו ממש לא רק את. ואגב, בימינו בטלויזיה הילדים יכולים לראות המון נשות עסקים חזקות, שנונות ודורסות בחליפות קלאסיות על נעלי סירה בעקב גבוה. ומשום מה גם זה לא נובע מכורח חיקוי המציאות (שאכן מזמנת המון נשות עסקים לעולם) אלא מהידיעה שלהרבה גברים יש נטיה לרייר קצת למראה גיבורת טלויזיה שאין, אין, אין עליה והיא הכי מסובבת את כולם. 
בהצלחה בלשנות את התפיסה... |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 17 שנים •
27 ביוני 2007
יצא לי לא מזמן לראות במקרה ספר מחזור של כיתה ו', מהסוג הזה ששמים תמונה של הראש של כל ילד ומציירים לו גוף מעוות כלשהו, וליד כותבים שיר עילג שאמור לתאר אותו. אצל 90% מהבנות שם הוזכר בשיר הזה כמה שהן מתות על הקניון ומבלות בקניון כל היום ומכורות לקניון וכו'. המילים "ספר" או "לקרוא" נעדרו לחלוטין.
אין מה לעשות, אלה הילדים היום. הם עילגים, מכורים (ובעיקר מכורות) לשופינג והמודלים החינוכיים שלהם הן הטלנובלות המטומטמות שהורים שאין להם כוח מושיבים אותם מולן. לא פלא שכבר בגיל 12 כל מה שמעניין אותם זה שופינג, ריורים ותככים - זה כל מה שהם נחשפים אליו. יש את הויכוח הישן בנוגע לתכנים (של הצגות, פרסומות, תוכניות טלוויזיה, ספרים חינוכיים וכו'): האם הם צריכים ליצור מציאות או לשקף אותה? מצד אחד, זה נכון שעולם העסקים הוא גברי וזה נכון שילדות בנות 12 הן במקרים רבים פקאצות רדודות שלא יודעות כלום חוץ מאיזו חולצת בטן הן רוצות לקנות ואיזו מגעילה שירן שלא אוהבת את מייקל לואיס המ-א-מ-ם עם הקוביות. הצגה של הדברים בצורה אחרת תהיה עיוות של המציאות, אולי אפילו מעין הדחקה. מצד שני, הצגה של המציאות כמו שהיא משמרת ומנציחה אותה. לא פשוט. |
|
|
זיקית
|
לפני 17 שנים •
27 ביוני 2007
חינוך
אני לא אם (או רעיה
 ) בישראל, עדיין, אבל יש לי שני אחים קטנים-גדולים שאני מנסה להקנות להם קצת ערכים ממדרשי..אז אני מרשה לעצמי לחוות דיעה.
חינוך מתחיל מהבית. תבחרי את את מה שאת רוצה להעביר לילדים שלך כחשוב..שינוי מתחיל בקטן. כמי שגדלה בבית בו גם הגברים מבשלים, ושאר מטלות המיוחסות סטריאוטיפית לנשים..אני מניחה שאנחיל לילדים שלי את אותם ערכים. או לפחות אנסה - ממערכת החינוך הישראלית אני לא מצפה להרבה. פוחח, יצא נורא מוסרני ופדגוגי. |
|
|
אנהבל B(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
27 ביוני 2007
זה רק מעורר לי נוסטלגיות על הצגת פורים בכיתה יא' בפנימייה שלי..
עשו היפוכי תפקידים - הבנים התלבשו כבנות והבנות התלבשו כבנים. האחשוורוש הייתה בחורה, מרדכי הייתה בחורה, אסתר והבנות שבאו בפני האחשוורוש היו בנים.
|
|
|