נקיטה(לא בעסק) |
לפני 17 שנים •
1 ביולי 2007
"מלכה מתחילה".....
לפני 17 שנים •
1 ביולי 2007
נקיטה(לא בעסק) • 1 ביולי 2007
אמצע היום,אתה מתקשר"עדין זוכרת אותי?
וכי איך אפשר לשכוח,אותך,הרי אתה היית הראשון שהכרתי,הראשון שהביא אותי להכיר את העולם המוטרף הזה. "בטח שזוכרת" עניתי מחייכת לעצמי,ומריצה בראש את ההתחלה,את הסרט שעברנו יחד ,באותו ערב מטורף. אתה אמרת לי"נשחק משחק" ,בו לך הכל מותר,תהיי חופשיה,לעשות כל דבר,אל תעצרי,תבטחי בי,תחווי איתי את החוויה. תשחקי בי ,תתעללי כאוות נפשך.אני פשוט עבדך. קבענו בצימר,ניגשתי לדלת במין חשש,אלוהים יודע,מה מצפה לי,אומנם אני די קינקית ומטורפת,אבל עדין עוד חוששת,להכאיב,למישהו שחשוב לי.לגרום לו לכאב מודע. אך אתה אמרת שזאת הפנטזיה שלך,החלום שלך,להיות עבד למלכה.ואני שנימשכתי תמיד לעור ואזיקים,החלטתי איתך,את הפנטזיה להגשים. פתחתי את הדלת,מוצאת אותך,ישוב על הברכיים,ביידך היו שושנים אדומות.לרגע ליבי החסיר פעימה,והתבלבלתי,בענייך היה מבט מתחנן. הייתי לבושה בשמלה אדומה,ונעלי עקב תואמות,קרבתי אליך,אט אט.חושבת בראשי,איך לא לטעות,לא להרוס לך את הרגע. הסתובבתי סביבך,כאילו ובודקת אותך כמו סחורה עלובה,לקחתי ורד אחד,שמתי אחרי אוזני,דיי התאים לי, הריח הכה באפי.לקחתי ורד שני,שמתי בפיך,בתור מחסום זמני. "תשמע כלב,ורדים לא מרגשים אותי,ובטח לא תחנונים זולים,אתה תצתרך להתאמץ,קצת יותר,אתה מבין?" ניד ראש הסביר לי שאני בכיוון הנכון,ובענייך,היה ניצוץ,שבחיי לא ראיתי,זה רק דירבן אותי להמשיך. על המיטה היו פזורים חפצים,הרמתי את כיסוי העניים,התישבתי לי על המיטה,ופקדתי"זחל אלי שפוט שלי,על הברכיים,ואל תשכח את הפרחים" עברת ל 4 ,כמו כלב זחלת אלי,ואני כיסתי את ענייך השחורות.את זר הורדים,פשוט הנפתי על פנייך,סוטרת נמרצות.עד שאפילו הורד מפיך עף והתפזר לכל עבר. אתה רק מלמלת"כן גברתי,מודה לך על הנדיבות" "תסתובב חתיכת אפס מאופס,אני רוצה לצייר לך על הגב,בחוד של קוץ,כתבתי על גבך.. "הכלב של נטלי." מזל שענייך היו מכוסות,אחרת עוד הייתי חושבת,אם להמשיך את הכאב. על השידה היה מונח,המשקה החביב עלי"הטאקילה המפורסמת",לקחתי לגימה אחת,והשפרצתי אותה על גבך.בטוח שזה די שרף לך. אבל אתה היית בשלך"תודה גברתי,אני מודה לך על כל מגע,על כל תנועה." שקט מוזר היה בחדר,והרגשתי די מוזר,קמתי והדלקתי את המערכת,חזרתי למיטה,הורדתי לך את כיסוי העניים."שכב על הריצפה כלב,העפתי את נעלי בבעיטה לכל עבר,והנחתי אותן על פנייך. לקק כלב,לקק את כל אצבעותי,ואני רוצה לשמוע כמה טוב לך" אתה מצצת את אצבעות רגלי,בהנאה,ענייך נעצמות ,פייך מגרגר... "תודה גברתי תודה" אני האמת נהנתי מכל הקטע,זרמתי איתך,טוב מה הפלא,בטחתי בך ,איתך כלום לא היה משעמם. תמיד ידעת להביא משהו אחר. שוב מבט למיטה,חבל עבה היה זרוק עליו,אני והרעיונות שלי,"תרים את היידים,ושב על הברכיים" קשרתי את ידייך,לאחורי גבך. שוב התיישבתי לי על המיטה,הדלקתי לי סגריה בניחותה,מעשנת לי,"תוציא את הלשון שלך,"פקדתי."אתה המאפרה שלי." ואת אפר הסיגריה איפרתי ישר על לשונך,אתה בלעת את האפר לתוך פייך. "תודה גברתי הנערצת,מלכתי המדהימה" ואני רק חשבתי לעצמי,עד איזה טירוף עוד אמשיך לשחק איתך,בפינת החדר היתה מונחת צלחת ממתקים,לא הבנתי מדוע היא על הריצפה,אבל אני זרמתי עם הנעשה. קולר שחור,היה גם הוא בין האביזרים שעל המיטה הרחבה,הרמתי קשרתי לצוארך,השרשרת הכסופה,קרצה לי למשוך בה,"על 4 זונה שלי,הבא לי ממתק,אחזתי בשרשרת,ואתה זחלת להביא בפיך את הכיף כף.ברגע שהגעת ליעדך,משכתי בחוזקה,בכל הכוח שלי,עד שלרגעים חשבתי,שאתה עוד תחנק,זה ממש לא עצר אותך. לאחר מאבק של 5 דקות בערך,נכנעתי לכוח הרב שלך,בכל זאת אתה גבר,ואני אישה. נתתי לך להביא לי את השוקולד בפיך.פתחתי את השוקולד,נתתי נגיסה גדולה,הרמתי את פנייך אלי,,היית אדום סמוק,בקושי נושם,אולי מהתרגשות,אולי ממאמץ רב. משכתי בשיערך בחוזקה,ודחפתי לפייך את שברי השוקולד,נהנת מנשיקה חושנית ומתוקה. כשהפכת ללהוט יתר על המידה.אני נרתעתי במהרה.סוטרת על פנייך בחוזקה. "ענייך הביטו בי במין הלם,וכניעה,"לא ביקשת רשות, חתיכת סמרטוט,אתה יודע,מי פה מחליטה"? "את רק את ,המלכה ,תודה שלימדת אותי להתנהג בהתאם לרצונותייך,תודה על הנשיקה המתוקה." בעטתי בך בחוזקה,אתה נפלת לאחור,הבטתי בך,במבט חסר רחמים,איך אתה כל כך חסר אונים. ופשוט קמתי,נעלתי את נעליי,ויצאתי החוצה. ישבתי כשעה בחוץ,חושבת לעצמי,אלוהים ישמור,זה היה טוב,ממש טוב.ההרגשה הזאת,מדהימה. שבתי לחדר,עודך היית קשור,שכוב על הריצפה הקרה.ואני נעמדתי מעלייך. התיישבתי עלייך,הייתי כבר די רטובה ומגורה,כל כך רציתי אותך,אבל זה לא הזמן.... "תתחננן,תתחננן שאגע בך....."אמרתי.... הדלקתי נר צהוב ריחני,וטיפטפתי עליך,טיפה אחר טיפה,בעני היה מעין מבט משוגע,גופך קפץ למגע כל טיפה,עד שהתרגלת לכאב. שיחררתי אותך,סימנים אדומים עיטרו את פרקי ידייך. אתה התחננת בלי סוף, שאתעלס איתך,אבל אני ,הייתי פשוט אדישה,משחקת אותה קשה מאוד להשגה. שיחקתי אותה,ובטח בגלל זה, אתה החזרת לי במשחק שלך.... פשוט נעלמת ליומים,ואחר כך,שלחת לי הודעה קצרה... "נסעתי למטרת עבודה,מצתער,זה היה ערב מדהים ביותר." אז מה? אתה מתקשר? ואיך אתה ביכלל שואל.. זוכרת אותי? זוכרת ועוד איך,ומאז ועד היום, קשה לשכוח. אתה הרי אשם בכל הטירוף הזה,ולי פשוט היום יש יותר כוח. אתה רוצה לנסות? לא בטוח שהפעם אהיה כל כך קינקית,אלא אהיה מלכה די אכזרית. "התגעגעתי,ואלה התגעגעתי". |
|