Agni(מתחלף) |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
המתת חסד
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Agni(מתחלף) • 5 ביולי 2007
כידוע החוק בישראל קובע שהמתת חסד אינה חוקית.
המקרה הבא מדבר על ילד אוטיסט שאימו הרופאה כנראה לא רוצה אותו, אך זה ייתברר בבית-המשפט. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/604/841.html השאלה האם לנתק חולים סופניים או ילדים שלא יצאו "נורמאליים" ע"פ רצון האל היא שאלה פילוסופית עמוקה שגם בקרב הרופאים עצמם הדיעות חלוקות. מה דעתכם? |
|
שלומציון |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
לנתק
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
שלומציון • 5 ביולי 2007
או יותר נכון , לא לחבר .
לרוב הרופאים לא עולה בכלל המחשבה על איכות חיים כשהם חושבים על הארכת חיים . |
|
jem's |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
jem's • 5 ביולי 2007
בקשר לשאלה אם לאפשר חיבור או לאפשר ניתוק לא אדון כאן כי לא ממש מכיר את העובדות אבל
אני רק יכול לומר שאותה אמא אשר ניסתה לנתק את בנה ממכונות החיים אשר הוא מחובר אליהם בעצם ניסתה לרצוח אותו , אותי מעניין אם יעמידו אותה לדין על ניסיון לרצח |
|
Mass production |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Re: המתת חסד
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Mass production • 5 ביולי 2007
Agni כתב/ה: כידוע החוק בישראל קובע שהמתת חסד אינה חוקית.
מה דעתכם? דעתי היא שאתה לא מדייק. |
|
פייה{O} |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Re: לנתק
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
פייה{O} • 5 ביולי 2007
שלומציון כתב/ה: לרוב הרופאים לא עולה בכלל המחשבה על איכות חיים כשהם חושבים על הארכת חיים.
אני תוהה על מה הקביעה הזאת מבוססת. |
|
Agni(מתחלף) |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Mass Production
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Agni(מתחלף) • 5 ביולי 2007
אני שמח שהבעת את דעתך.
עליי להוסיף ולאמר שאי דיוק היא מחלה נפוצה בקרב אוכלוסייה מאוד מסויימת. בוא, תאיר את עיניי. לא הבנתי כלום ממה שניסית להגיד. |
|
Mass production |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
הנה הארתי.
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Mass production • 5 ביולי 2007
|
|
פייה{O} |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
והנה תוספת:
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
פייה{O} • 5 ביולי 2007
|
|
Agni(מתחלף) |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
וואו...
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Agni(מתחלף) • 5 ביולי 2007
אחלה לינק של ספר חוקים, אעיין בו בזמני הפנוי.
לגבי לילך, אני שמח שיש אגודה כזו שפועלת, לא ידעתי על קיומה. בשביל לחדד את השאלה ובלי להכנס מידיי לחוקי משרד הבריאות רציתי לתת דוגמא (לא מהחיים של אפחד, תירגעו...) רוכב אופנוע עושה תאונה ומגיע לחדר מיון. מעלים אותו ישר לניתוח והרופאים לא מצליחים להציל את חייו. הוא נשאר צמח. האם מישהו חשב פעם שמקרה כזה יכול לקרות? מה עם הקרובים? מי מחליט האם לנתק אותו ממכשירי ההחייאה או להשאיר? מקווה שחידדתי יותר. |
|
huan |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
huan • 5 ביולי 2007
לדעתי המתת חסד צריכה להיות מיושמת לא רק במקרים הכי קיצוניים שניתן לדמיין - קריא כשאדם נהפך לצמח. אלה גם במקרים פחות חמורים ואפילו לאנשים בריאים לחלוטין החפצים במוות מהיר וללא כאבים (מה שכמובן קפיצה מבנייה או תלייה לא מספקים).
הרציונל הוא פשוט - כאשר אדם לא חיי לא רק שהוא לא סובל אלה שמילים כמו חרטה, תיקווה, חוויות שלא נחוו, הרצון לחיות וכו הופכים לחסרי משמעות וזאת מכיוון שיש להם משמעות רק כאשר האדם מסוגל להרגיש ולחשוב אותם או במילים אחרות כאשר הוא היה חי. ילד אוטיסט או משותק שיומת לא יתחרט, לא יסבול, לא יחשוב שום דבר רע על ההחלטה להמיתו וכו וזאת מכיוון שהוא מת - המחשבות שעולות בראשה של האימא כאדם חיי הן מקרה אחר לגמרי ואין להם כל קשר לרווחתו של אותו ילד, כנל לגבי צמחים, משותקים, חולים סופניים וכו - במקרה של המתאבדים יש לציין שרק אילו ש"שרדו" את ההתאבדות יכולים לחוש חרטה על המעשה ולהרגיש טוב על כך שלא מתו (למרות שרבים מנסים להתאבד בשנית), אילו שלא שרדו לא חשים ולא יכולים לחוש חרטה או עצב על המעשה והמוות שלהם אינו דבר חיובי או שלילי בעינם שכן הם מתים אינם יכולים לא להרגיש ואל לחשוב זאת. ההתנגדות להמתת חסד יכולה לבוא משני מקורות להם מקור זהה: האחד הוא האמונה בחיים אחרי המוות, גילגול נשמות וכל אמונה אחרת השוללת את העובדה שהאדם הוא מכונה ביולוגית ללא שום תוסף רוחני כגן נשמה הממשיכה להתקיים לאחר המוות של הגוף הגשמי. השני הוא הרכיב החברתי-אגואיסטי כאשר ההתנגדות להממת החסד לא לוקחת בחשבון את טובתו של החולה, הסבל שהוא חש וכו. אלה רק את הטובתם של בני המשפחה, הרופאים (כאשר הוכח שרבים מהרופאים פוחדים ממוות וממיתה כך ש"איבוד" חולה גורם להם לחרדה, אני משער זה עונה על השאלה מדוע איכות החיים פחות חשובה להם מהארכת חיים, עם תרצה אוכל להפנות אותך למאמר שבין היתר עוסק בעניין החרדה ממות וממיתה בקרב רופאים) , החברה וכו אשר פעמים רבות מעדיפים את האדם הסובל, המשותק והנכה על פני האדם המת וזאת מיתוך מניעים שונים כמו הפחד שלהם מהמוות, הפחד מאובדן וכו. כאשר הרכיב הראשון של האמונה בסופו של דבר הוא גם מקרה פרטי של הרכיב השני בהיותו רציונליזציה ואידאליזציה לרצון האגואיסטי של החברה, החקיקה בעניין רק מוכיחה את טענתי בדבר מקורה של ההתנגדות במנגנון שימור חברתי |
|