חשוב:הכלוב והחוק החדש. האם נצטרך לבקש רשות לגלוש ולהוכיח גיל

SIVAN​(אחרת) • 10 ביולי 2007

ונראה לך שספק האינטרנט לא יודע מה זה הכלוב?
בעבר עבדתי באחת מחברות האינטרנט: במחלקת איחסון אתרים-
הם יודעים בדיוק מה פעילותו של כל אתר ואתר, הוא חייב להיות מוגדר וברור לפני שמאחסנים
אותו בשרתים שלהם.
ואגב- הם יודעים באיזה אתרים את גולשת באיזה שעה, וכמה זמן ....
כך שלא מובן ממה הלחץ.
זה אכן בא להגן על הילדים שחשופים למידע יותר מידי גדול עליהם.
וכן ילדים לא אמורים להיחשף ביתר קלות לפורנוגרפיה, אך הם תמיד ימצאו את הדרך.
כמו שאסור להם לשתות אלכוהול, והם תמיד ישתו.

shuki boy​(נשלט) • 10 ביולי 2007

יופי. אז אולי יהיה פה פחות ארוניסטים.

תמימות לא קדושה • 10 ביולי 2007

אני חושבת שיש הבדל גדול בין נתונים של גלישה לאתרים ובין רשימות רשמיות לבדיקה ולהצהרה.
אם התהליך היה הפוך של בחירה בתוכנת הסינון ההורים יכלו לבחור בתוכנה או לא להגיב.
אני חושבת שילדים לא מגיעים מהר לאתרי פורנו וכל החוק הוא לא לילדים.
ילדים מגיעים לפורנו בתוך האתרים הרגילים שמפרסמים מודעות או בלוג טי וי ולא צריכים לחפש.
לפני שהם מסננים לכולם אתרים הם יכולים לסנן באתרים הרגילים מודעות של פורנוגרפיה ואלימות שחוזרות כל פעם שגולשים עד שהן נמאסות.

בצורה הזאת מטרטרים את האנשים עם הצהרות מי גולש במחשב ועם רשימות.
לש"ס והדתיים יש תוכנות סינון לאתרים לציבור הדתי כדי שלא יגיעו לאתרים שיביאו למחשבה ועכשיו הם יחליטו אם משהו מיני או משהו אלים ובאיזה אתרים לגלוש.

ליציאה מהארון צריך לדעת מאיזה ארון לצאת אם באים רק לבקר.
אני חושבת שאתר כמו הכלוב יאבד את האנשים שבאים להכיר אנשים ולבקר והם לא מהגרעין הקשה.
אני מרגישה כאילו האח הגדול מטריד ודורש הצהרות והחרדים וש"ס משתלטים על המדינה.

החוק הדרקוני

{dOmCruise{A • 11 ביולי 2007

כן, מדובר בחוק הרבה יותר דרקוני מזה שהציע ח"כ כהן.
צריך טיפה הבנה משפטית כדי להבין שמדובר בחוק שנראה מרוכך אבל בעצם מעביר את כל הסמכויות להפעלתו והגדרותיו לידי שר התקשורת.

הבעייתיות בחוק:
החוק מחייב ספקי אינטרנט לסנן תכנים.
הסינון עצמו הוא פגיעה בחופש העיסוק, חופש הביטוי, חופש הצריכה ועוד כמה.
החוק מחייב את הספק לסנן כל לקוח שלא הודיע על רצונו באי-סינון.
מדובר בחוק דרקוני, במקום למשל לחייב כל ספק ליידע את הלקוח על הבעיות והתכנים ה"רעים" ולהציע לו סינון אם ירצה, רק לקוח שיודיע שהוא לא מעוניין לא יחסם.
החוק מאפשר לשר לקבוע איך הספק יודיע ללקוח ואיך הלקוח יודיע לספק.
מה הבעיה כאן?
השר יכול למשל לקבוע שהספק יודיע על האפשרות לביטול חסימה במודעה נגיד של שני אינטש בעיתון המודיע.
ובאותה נשימה לקבוע שלקוח שמעוניין באי-חסימה יצטרך להגיש טפסים שבהם יצוין שמו המלא, תמונתו, צילום ת.ז., וחתימה על סעיפים האומרים שהוא במודע מעוניין לצפות באענטרנט בתכנים אלימים, פורנוגרפיים ועוד נסוחים כאלו.
מי יחתום על זה ?

אני יכול להצשיך למץתח אץ החוק עוד, אבל בסופו של ענין החוק החדש מאפשר (אם יתקבל) לשר הממונה (זו ההגדרה בחוק ומדובר בעצם בשר התקשורת) לעשות מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה.
בנוסף, החוק מחייב את ספקיות האינטרנט לתת את הסינון ללא חיוב נוסף.
אז בעצם הספקיות יעלו את המחיר לכולם וגם מי שלא מעוניין ויחתום - ישלם עבורו כדי שלא יהיה מחיר שונה.
בנוסף, החוק הורג אץ שוק תוכנות הסינון, פגיעה בחופש העיסוק של מספר חברות, כי הספקיות יקנו את התוכנה הזולה ביותר שימצאו וכולי וכל שאר הצחתרים - לא יהיה להם למי למכור.

לכל ספק יקום בסיס נתונים מיוחד שבו יהיו רשומים אלו שביקשו לא לסנן.
בואו נקרא לו רשימת הלקוחות שמצהירם שהם מאוננים.
אתם מוכנים להיות ברשימה כזו, שלכל מוסד בטחוני תהיה אליו גישה בסופו של דבר ?

אתם מוכנים לכל הפגיעה הזו?

מי שיש לו ילדים שיתקין לבד תוכנה שכזו, או ירכוש את השרות מהספק שלו, וידאג לילדים שךן.
די שהמדינה צחליט לי על הדרך שבה אני צריך לחנך את ילדי, לגדול בעצמי ולהצהיר על מי אני.
פגיעה בפרטיות, פגיעה בחופש העיסוק, פגיעה בחופש המידע, פגיעה בזכות לנגישות, פגיעה בחופש הביטוי.

אין זכות יסוד אחת שהחוק הזה לא פוגע בה.

Seth • 11 ביולי 2007

מה שהכי מגוחך בעיני בכל הפרשייה הזאת הוא שיום אחרי שהחוק הזה ייושם, ירוצו בפורומים של הילדים (אלה שצריך להגן עליהם) מדריכים לביטול החסימה הזאת.